על כלי השיט השונים, בים ובחוף, מצפון לדרום – לוחמי ולוחמות פלגת “סיגינט ים” נמצאים שם. הם מספקים מידע לכוחות בעזרת מערכות טכנולוגיות מתקדמות, וכל זאת – מבלי שאיש יבחין בהם.
אז איך מייצרים מודיעין איכותי מתוך כלי שיט? ואילו אתגרים צפים בשירות כל-כך דינמי?
אך במציאות, לוחמות ולוחמי פלגת “סיגינט ים”, יחידת המודיעין המושטת, פועלים ממש מתוך חדר צדדי על סטי”לים שמטלטלים בלב ים. “יש לנו מטרה ברורה – להשיג ולהפיק מודיעין לכוחות”, מבהיר רנ״ג א׳, מפקד היחידה.
לא צריך להכביר במילים כדי להבין את חשיבותם במהלך פעילות מבצעית במקום עוין. “המפקד חייב לדעת אילו איומים אורבים סביבו, ומה עלול לסכן את הכוח או לגלות אותו”, הוא מדגיש, “המידע שאנחנו מספקים משפיע על ההחלטות המבצעיות. הוא מאפשר לשנות מתווה, להאריך ולקצר את המשימה או למצוא דרך אחרת לבצע אותה, הכול – תוך שמירה על הכוחות”.
ביחידה הסודית הזו מייצרים את המודיעין באופן עצמאי – מהרגע שמידע רלוונטי ‘עולה ברדאר’, דרך החיבור לתמונת המצב ועד התיווך למפקדים בשטח. “לוחם או לוחמת בים שומעים הרבה דברים”, מסביר רנ”ג א’, “מי שיושב במשמרת הוא מעין מסננת של מידע, שיודעת לזהות את החלקים המשמעותיים ולהסביר אותם למפקדי הכלי בשפה מובנת”.
אל הפעילות המבצעית, כפי שהוא מציין, הם יוצאים לבדם: “כשמפליגים ללב ים, הלוחמים מתנהלים באופן עצמאי ומקצועי, יחד עם האמצעים שעומדים לרשותם, וזאת במטרה להוציא דיווח כמה שיותר נכון ואמיתי, לאתר איומים ולעזור לבנות את התמונה המבצעית. זו אחריות אדירה”.
השירות הדינמי על כלי שיט מתחלפים עשוי לעורר אתגרים שונים בקרב הכוחות, אך החיילים והחיילות רואים זאת כיתרון משמעותי. “לכל ספינה בזרוע יש את האופי שלה ואת הצחוקים שלה, ואנחנו אלה שזוכים לגעת בהכול”, משתף בחיוך סמ”ר א’, לוחם ביחידה, “זה דורש מאיתנו להיות מאוד חברותיים ופתוחים, ובעיקר לדעת איך להתארח, אבל להכיר ולהתחבר ללוחמים המעולים שמשרתים על הכלים – זו זכות גדולה”.
אבל זה ממש לא נגמר פה. מתחילת המלחמה, לוחמי ולוחמות היחידה עזרו להפיק מודיעין איכותי גם עבור החטיבות המתמרנות.
במשך מספר שבועות סייע סמ”ר א’ להפליל מטרות, מארבים, פעילים, וכל מה שהיווה סיכון לספינות שליוו את התמרון מהים: “העשייה שם לוותה בתחושת שליחות אדירה, בסוף מי שמתמרנים הם החברים והמשפחה שלי – ושמחתי לעזור ולשמור עליהם כמה שיותר”.
לאחר תקופה של עשייה מבצעית, סמ”ר א’ חזר לבה”ד 15, המקום בו התחיל את שירותו הסדיר, אך הפעם – כמפקד. “ההכשרה ביחידה מאוד אינטנסיבית. לומדים באופן מעמיק על המערכות שמשמשות אותנו, ומתמקצעים בשפות ובלהגים שונים, כדי שנוכל לפעול בכל אזור”, הוא מעיד, “עוברים גם הכשרה של לוחם ימי, כדי להכיר את הכלים שעליהם נשרת. זאת חוויה מגבשת שמכינה אותך לשירות צמוד עם החברים ליחידה”.
את הפיקוד בזמן המלחמה הוא מגדיר כמאתגר, אך משמעותי עוד יותר: “הגיעו אלינו חיילים שעברו דברים לא פשוטים, והיינו צריכים להכיל את הסיפורים שלהם ובו-זמנית ללמד אותם את כלל התכנים. החוויה הזו הכינה אותם לשירות הדינמי – בין אם מדובר במענה במשימות מתפרצות או הצורך להתגמש. אלו דברים שיפגשו אותם הרבה בהמשך”.
את תכני ההכשרה, התאים הסגל הפיקודי למצב בהתאם לתמונת המצב המשתנה. “ניסינו להיות עדכניים כמה שאפשר, תוך שמירה על אבני הדרך הקריטיות”, מסביר סמ”ר א’, ” אלו דברים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם – למשל עבודה על חלוקת קשב גבוהה והסתגלות למקומות ואנשים שונים, ושמירה על ערנות גם בשהייה ארוכה בים”.
“את גודל האירועים שמנענו כנראה לעולם לא נבין”, מסכם מפקד היחידה, ״איסוף המודיעין מאפשר לבצע את הפעילות המבצעית, גם את המשימה הנקודתית אליה הצטרפו הלוחמים וגם פעילות עתידית של הזרוע באותו אזור. אם הדיווח שלנו גרם למפקד לעצור ולחשוב רגע או חידד עבורו את תמונת המצב – עשינו את שלנו”.
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
