ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות ממליץ לחסן את הכלבים כחלק מטיפול מונע למען בריאותם ולמען בריאות הציבור. חיסון כלבים הוא חלק מהטיפול הרפואי המונע של מחלות שעלולות לפגוע בכלבים ולעיתים גם בבני אדם שהקטלנית מביניהן היא מחלת הכלבת.
קיימים סוגי חיסונים שונים לגורי כלבים ולכלבים בוגרים, לדוגמה חיסוני דחף שניתנים לגורים נועדו לעורר את המערכת החיסונית שלהם על מנת שיוכלו ליצור נוגדנים למחלה בהמשך חייהם. מתן חיסונים על פי פרוטוקול רפואי בהתאם לגילו של הכלב ולסוג שלו יאפשרו לו לחיות חיים ארוכים ובריאים בלי לסכן את בני האדם שבסביבתו.
ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות ממליץ על מתן החיסונים הבאים:
חיסון משושה – הינו חיסון כנגד 6 מחלות נפוצות התוקפות כלבים ובעיקר גורים. כאשר מדובר בגורים יש לבצע את החיסון החל מגיל חודש וחצי ולחזור עליו פעמיים לפחות כל שלושה שבועות בהתאם לסוג החיסון בו השתמש הרופא הווטרינר. חשוב שלא להוציא את הגור מהבית עד 3 ימים אחרי חיסון המשושה האחרון. הגור יכול להידבק במחלות מהפרשות של כלבים חולים, אפילו שנה אחרי שעבר בסביבה כלב חולה. כמו כן חשוב מאוד לשים לב לכל סימן מקדים של מחלה, כגון שלשול, הקאות, חוסר תיאבון, עייפות יתר, שיעול, הפרשות מהאף או מהעיניים במיוחד אצל גורים קטנים ולהקדים לקחת את הכלב לבדיקה אצל הרופא הווטרינר. כלבים בוגרים מומלץ לחסן בחיסון משושה פעם בשנה.
חיסון למניעת כלבת – בשנים האחרונות ישנה התפרצות של מחלת הכלבת ולכן חשוב ביותר לחסן בזמן את הכלבים כדי למנוע הדבקה וכדי למגר את ההתפרצות. הכלבת היא מחלה נגיפית חשוכת מרפא אשר פוגעת במערכת העצבים של כל סוגי היונקים והיא מועברת על ידי מגע רוק, בעיקר במקרי נשיכה. מהרגע שהנגיף הגיע למערכת העצבים אין דרך לרפאו והוא יגרום למוות בתוך מספר ימים. בישראל, חיסון למניעת כלבת מחויב על פי חוק וניתן לכלב בפעם הראשונה בגיל 3 חודשים ולאחר מכן מידי שנה במשך כל חייו. במועד החיסון הראשון לכלבת מוחדר לכלב שבב זיהוי עם הפרטים שלו הכוללים את פרוטוקול החיסונים וכן פרטים מזהים של בעליו. החדרת השבב מחויבת בחוק.
חיסון נגד שעלת המכלאות – שעלת המכלאות היא מחלה מדבקת מאד שגורמת לדלקת חריפה בקנה הנשימה ושיעול קשה שיכול להימשך תקופה ארוכה. כדי למנוע הידבקות של כלבים במחלה מומלץ לחסן בעיקר כלבים שבאים במגע עם כלבים אחרים כמו לפני הגעה לפנסיון. החיסון יינתן כשבועיים – שלושה לפני החשיפה האפשרית על ידי הווטרינר.
בנוסף לחיסונים מומלץ לעשות את הטיפולים הבאים:
טיפול נגד תולעת הפארק – תולעת הפארק היא מחלה שמופצת על ידי מארח ביניים – חיפושית זבל השוכנת לעיתים בצואת כלב חולה ועלולה לגרום למוות של הכלב לעיתים תוך כדי ייסורים רבים ולעיתים ללא סימנים מוקדמים. מומלץ לעשות טיפול מונע אצל רופא וטרינר כל 3 חודשים. אמנם הטיפול אינו מונע לחלוטין את המחלה אך הוא מפחית את ההדבקה בשיעור ניכר.
טיפול נגד טפילים פנימיים – תולעי מעיים. ישנם שני סוגים עיקריים של תולעים: תולעת עגולה שנפוצה אצל גורים מכיוון שעוברת בשלייה. הסוג השני הוא תולעי סרט – במקרה זה ההדבקות של בעלי החיים נעשה על ידי בליעת פרעוש המשמש כנשא שבגופו נמצאות ביצי התולעים וכך מתאפשר המשך קיום מעגל החיים שלה. התולעים יכולות לגרום לשלשולים, הקאות, ירידה במשקל ולגירודים. כמו כן, התולעים יכולות להדביק גם בני אדם על ידי מגע עם כלב נגוע או עם סביבה נגועה כמו חול וקרקע. לכן חשוב לשמור על היגיינה, לנקות ארגזי חול, לאסוף צואת כלבים, לטפל באופן סדיר בפרעושים ולהקפיד על טיפול מונע נגד תולעים אצל הווטרינר כל חצי שנה.
ד”ר אבי צרפתי, יו”ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות: “החיסונים הם חלק ממערך הטיפול הרפואי המונע לכלבים לכן חשוב להקפיד לחסן לפי פרוטוקול החיסונים המומלץ על ידי הווטרינר. חיסון נגד כלבת ניתן בשירות הווטרינרי העירוני ואת יתר החיסונים יש לעשות במרפאה וטרינרית פרטית”.
