מחקר בינלאומי בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת אוקספורד, מגלה שקרוב ל- 8,000 מיני יונקים, עופות, זוחלים, ודו-חיים צפויים להיעלם מעולמנו במהלך המאה ה-21, עקב העלייה הצפוייה בעוצמה, במשך, ובתדירות של טמפרטורות קיצוניות . זאת לצד שינויים בשימושי קרקע שיפגעו בבתי גידול טבעיים. הממצאים המדאיגים פורסמו בכתב עת יוקרתי
עד שנת 2100, אלפי מיני בעלי חוליות עלולים להיכחד, עקב שילוב של טמפרטורות חום קיצוניות הנגרמות בשל שינויי האקלים, והמשך המרת שטחי הבר לחקלאות, עיור וצרכים אנושיים אחרים. ניתוח עולמי עדכני העריך את הפגיעה העתידית החזויה בקרב 30,000 מיני דו-חיים, ציפורים, יונקים, וזוחלים תחת תרחישים שונים של פליטת פחמן ופיתוח אנושי.
המחקר נערך על ידי צוות מחקר בינלאומי בראשות ד"ר רעות ורדי מאוניברסיטת אוקספורד ובהשתתפות פרופ' אורי רול, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן ד"ר גופל מורלי ממכון המחקר למדע, בנגלורו, הודו, ד"ר גבריאל קייטנו מאוניברסיטת פריז, סאקלי, צרפת, ופרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל אביב. במהלך המחקר, השתמשו החוקרים במידע מקיף אודות בתי הגידול המועדפים על שלל מיני בעלי החוליות, הגבולות התרמיים שלהם (הטמפרטורות בהן הם יכולים לשרוד), וכן שלל תחזיות של האקלים ושינויים בשימושי הקרקע במהלך המאה ה-21, בכדי לבחון כיצד אירועי חום קיצוני עתידיים ושינויים צפויים בשימוש בקרקע ישפיעו על המינים הללו.
במסגרת הניתוח המדעי, התייחסו החוקרים להשפעת ארבעה תרחישים עתידיים של פליטת פחמן דו-חמצני, וכן תחזיות עולמיות בהקשר כלכלי וחברתי, עד לסוף המאה ה-21 על מגוון המינים. התרחישים הללו כוללים מחד, מעבר למקורות אנרגיה מתחדשת, כלכלה בת קיימא, שיתוף פעולה בין-לאומי, ירידה ברמת האי-שיוויון הכלכלי, והפסקת הפגיעה בבתי גידול טבעיים ומאידך, המשך שימוש בדלקים ממקורות מאובנים, פיתוח כלכלי חסר מעצורים, וצרכנות יתר על חשבון שטחי הבר. כצפוי, לתרחישים הללו היתה השפעה משמעותית על מספר המינים שיהיו בסיכון, כאשר בתרחיש הפליטות הקיצוני של המשך הניצול החריף של משאבי הטבע, תהיה פגיעה חריפה ביותר באלפי מינים שעשויה להביא להכחדתם.
עוד הראו החוקרים שהאיום הכפול של עלייה בעוצמה, משך, ותדירות של טמפרטורות קיצוניות, לצד פגיעה בבתי הגידול הטבעיים, צפויה לגרוע מאלפי מינים למעלה ממחצית משטחי המחייה הטבעיים שלהם. בתרחיש פליטה חמור ללא שימור שטחי בר, צפויים כ-7,895 מינים של בעלי חוליות יבשתיים (כמו: מיני סנאים, חוחיות, צפרדעים, עטלפים ועוד) לאבד את רוב שטחי המחייה שלהם עד סוף המאה הנוכחית. גם בתרחיש האופטימי ביותר, מינים עדיין יתמודדו עם תנאים לא מתאימים עקב שני גורמי הפגיעה הללו – אך בשיעור נמוך בהרבה.
ההשפעות המשולבות של שינויי אקלים ושימוש בקרקע צפויות להיות חריפות במיוחד באזורים הכוללים את הסאהל (הנמצא דרומית למדבר הסהרה), שטחים נרחבים בברזיל, וכן אזורים רבים במזרח התיכון. המינים שכבר כיום מוגדרים בסיכון צפויים להיפגע ואף להיעלם מעולמנו כליל בשיעורים גבוהים במיוחד, ובנוסף אליהם מינים שטרם הוגדרו להם קטגוריות סיכון רשמיות נמצאים גם כן בסיכון גבוה.
הממצאים מדגישים כיצד שינויים סביבתיים עתידיים, עלולים לעצב מחדש באופן דרמטי את המגוון הביולוגי העולמי, ואת החשיבות של זיהוי והפחתת איומים אלו, תוך שינויים חברתיים-כלכליים מרחיקי לכת. "המחקר שלנו מדגיש את חשיבות ההתייחסות להשפעות האפשריות של מספר איומים יחד, כדי לקבל הערכה טובה יותר של ההשפעה הפוטנציאלית שלהם",אמרה ד"ר רעות ורדי, חוקרת פוסט-דוקטורט בבית הספר לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת אוקספורד. "בנוסף, מחקרנו מדגיש את הדחיפות בקידום מדיניות סביבה ושמירה על הטבע ברחבי העולם, כדי למנוע אובדן עצום של מגוון מינים".
"לחיות, צמחים, ומערכות אקולוגיות טבעיות תרומה מכרעת לכלכלה ולרווחה שלנו, בני האדם. מעבר לכך יש להם זכות קיום לכשעצמם בלי תלות בנו. אם לא נפעל כעת יחדיו להפסיק את הפגיעה הנרחבת שלנו בעולם, נתעורר מאוחר מדי לעולם קר, מנוכר, וללא הרבה מהזכויות שאנו מקבלים כיום כמובנות מעליהן." התריע פרופ' רול.
◼️ חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
