במהלך 36 שנותיי לימד אותי אבי לא פעם, לשמור על צניעות ועל שמי הטוב. "הדבר היחיד שנולדים אותו והולכים איתו מהעולם", כך נהג לומר לשני אחיי ולי, עוד משחר ילדותנו, "הוא השם שלכם". בחלוף השנים הוא הביא דוגמאות, לימד אותנו להבחין בין טפל לעיקר וביקש תמיד לשמור על צניעות ומסורת ככל שניתן, על הכבוד – ככה הם הגיאורגים, חיים שמושתתים על הרבה כבוד. אירוח מפואר וכבוד.
אחד הדברים שבשום פנים ואופן לא ניתן היה להוציא ממני – ולא משנה מתי – הוא היושר והאמינות, אלא שבחודשים האחרונים ככל שאני מגיעה ליותר ערים, מרחבים ואנשים, אני מגלה שלרבים אין את הערך המוסרי הזה ובגידות, בין שהם בין בני זוג ובין שהן פוליטיות או כלכליות, הפכו לטרנד של ממש. מילה היא לא מילה, כבוד רחוק מהם ויושר בכלל לא קיים בלקסיקון החיים שלהם. וואלה, הופתעתי.
לא מכבר ביקרתי אצל מישהי שהכרתי דרך חברה. בדרך לא דרך סיננתי לאוויר את השאלה שהשהדה לי מהשנייה שנכנסתי אליה, לטיפול קוסמטי. "מה דעתך על בגידה"?", שאלתי ופניה נאדמו, הבנתי חיש מיד שהיא עברה סוג של בגידה. למרות שהיא נשואה, הנחתי משום מה שלא מדובר כאן בבגידה על רקע רומנטי. "אז מה, בעלך בטח הסתיר ממך עניינים כספיים?", היא הופתעה למשמע המשך השיח. "איך את יודעת? מוזר", היא השיבה, "מעולם לא דיברתי על כך עם איש". נו ובטח לא חשבת על פרידה, כי מה היא תועיל לך, בכל זאת מדובר כאן בשני ילדים, חייכתי – וציפיתי להמשך. "תראי, לא העזתי מעולם להגיד כלום לאף אחד אבל אם את כבר מדברת על זה, ברור שלהתגרש עלה בראש לא פעם אבל בשורה התחתונה לעשות את זה לא היה מועיל כלל, כי ממילא הוא לא בבית כל היום, כל הזמן יש לו תירוצים שהוא עובד והעיקר שהוא מביא הבייתה כסף", היא הסבירה, יותר לעצמה מאשר לי.
בעיניי, אגב, בגידה – כל סוג של בגידה, שווה לסיום הקשר, אין מחילה על פגיעה באמון. מהר מאוד היא הבהירה לי שהיא לא אמרה את המילה האחרונה ובגידה יכולה להגיע משני הצדדים, משמע 'הסיפור שלו עוד לא הסתיים'. נו, תהיתי לעצמי, כך חיים בני זוג בשנת 2018, לכו תבינו.
אבל לא רק בגידות על בסיס כלכלי או העלמות בין בני זוג ישנן. לצערי, באחרונה אני שומעת על פוליטיקאים רבים שמתכוננים למערכת הבחירות ומשתמשים במושג 'אחד בפה אחד בלב' – הם מחייכים לתושבים בפנים אך בפועל לא רק שלא מסייעים להם, אלא אף מתבטאים באופן שאינו משתמע לשתי פנים לרבות זלזול בתושב. גם הפוליטיקאים בינם לבין עצמם, מלכלכים, מנבלים את פיהם אחד על האחר והכל בשביל עוד גחמה של מישהו שמסתכל מהצד ומוחא להם כף.
התנהגות כזו, של חוסר יושר וניסיון להפיל את האחר בכל מחיר, מחליאה אותי. לפני מספר ימים הגעתי לאיזו מסיבה, איחלתי מזל וברכה לחתן השמחה והבטתי בעיניו של אחד מהאורחים, לחשתי לו את דעתי על אופן התנהלותו הפוליטית והכללית. הוא אגב, חובב בגידות – כבר בגד באישתו, מנהל רומן עם אחרת וגם ניסה לחרוץ אי אלו גורלות פוליטיים, עם הצלחה חלקית. כמישהי שאומרת את הכל בפנים (ה-כ-ל), בעיקר מפני שאין לי עצם בלשון (חיפשתי אותה, לא מצאתי), לחשתי לו את דעתי באוזן, הבטתי גם בפיון שעמד לצידו וחיוך – החיוך ירד לו מהפנים די מהר. מבחינתי אמון משול לנייר. ברגע שקימטת אותו, הוא בחיים לא יחזור להיות אותו הדבר.
בריאות לכל חולי עם ישראל, נחת ויושר לא יזיקו
שבת שלום, ליזה
