בית המשפט דחה את טענות התובעת כי משרד הביטחון פעל לסילוק ידה מפרויקט בנייה בבסיס זיקים שלא כדין, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כספיים ואובדן רווח קבלני.צבנוסף, חייב ביהמ"ש את התובעת לשלם לנתבעות שכר טרחה בגובה 100,000 ₪.
ברקע לתביעה עומד פרויקט של משרד הביטחון לבניה נרחבת בבסיס בדרום הארץ מכרז בו זכתה חברת דנזיו בניין ופיתוח בע"מ. כחלק מהפרויקט, קיבלה דנזיו אישור להשתמש בתובעת, כקבלן משנה לביצוע עבודות מסוימות בלבד. עם זאת, במהלך הביצוע התגלה כי התובעת למעשה התנהלה באתר כקבלן ראשי, הייתה מעורבת בניהול הפרויקט כולו ואף פעלה מול גורמים במשרד הביטחון באופן ישיר כאילו היא הזוכה במכרז, ללא אישור ובניגוד להוראות החוזה.
משרד הביטחון באמצעות עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום אזרחי, טען כי למשרד אין כל חבות כלפי התובעת, משום שהמשרד כלל לא התקשר איתה או נתן לה מצג כי הוא התקשר איתה. וכי קיים חשד להסבת חוזה אסורה – תופעה חמורה ומסוכנת בה קבלן זוכה במכרז אך בפועל העבודות וניהולן מבוצעים על ידי גורם אחר. בעקבות כך, דרש משרד הביטחון מהקבלן הראשי דנזיו להמשיך בביצוע הפרויקט באופן ישיר.
בית המשפט, בהכרעתו, קבע כי התובעת לא הייתה צד ישיר לחוזה מול משרד הביטחון ולכן לא הייתה זכאית לתבוע פיצויים ממשרד הביטחון על הפסקת מעורבותה בפרויקט. כמו כן קבע כי בפעולותיה, התובעת יצרה יסוד סביר לחשד שבוצעה לה הסבת החוזה כקבלן ראשי. עוד נקבע כי בביצוע הסבת החוזה נוצרים קשיים מקצועיים, ובהם ביצוע עבודות ללא סיווג קבלני הולם, וכי בנסיבות אלה למשרד הביטחון הייתה הזכות להחליט על סילוק התובעת מהאתר. כמו כן, נדחתה הטענה כי המדינה הייתה מחויבת לקיים לתובעת שימוע בטרם קיבלה החלטה זו. עוד קבע בית המשפט כי התובעת חברת הרמת לא הוכיחה את סכום נזקיה הנטענים, וכי חלק מההוצאות הנטענות בכלל נרשמו לחברה אחרת. לאור האמור דחה ביהמ"ש את התביעה וחייב את התובעת בתשלום של 50,000 ₪ לכל אחת מהנתבעות. התיק נוהל על ידי עו"ד תמר שגב כהן מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי).
הצטרפו לחדשות אקטואליה ופוליטיקה ארצית ומקומית בווטסאפ לחצו כאן
