משפחות החטופים ומשפחות שורדי השבי בעצרות כרמי גת, ירושלים ושער הנגב: ״הצלחנו יחד, עם ישראל, בהתמדה בלתי פוסקת, להביא להסכם. אבל המלחמה לא נגמרה! הזמן הגיע לצעוק את מה שחשוב – אנחנו עומדים פה כי הבטחנו ׳עד האחרון׳! אנחנו לא עוצרים עד שכולם יהיו בבית״
לצד עשרות אלפי המשתתפים הערב בכיכר החטופים, אלפי תומכים עמדו לצד משפחות החטופים בעצרות השונות ברחבי הארץ.
לישי מירן-לביא אשתו של שורד השבי עמרי מירן בעצרת שער הנגב: ״אני לא מאמינה שאני יכולה לומר את זה, אבל: עמרי בבית עם הבנות. תחושה לה חיכיתי שנתיים. אני מרגישה ברת מזל, אבל אני גם יודעת שיש משפחות שעדיין מחכות לתחושת סגירת המעגל שלהן. ביניהן גם חברי הטוב נדב – שמחכה כבר יותר מדי זמן לממש את הזכות הבסיסית שלו, לקבור את אבא שלו, ליאור, בכבוד. המאבק של המשפחות הוא המאבק של כולנו. אנשים יקרים – אתם הייתם כמו חמצן עבורי במשך שנתיים. החובה שלנו הוא להישאר ממוקדים עם עין על המטרה, להתעלם מרעשי רקע ולהיות נאמנים לערכים ולאמת שלנו – להמשיך עד שחוזר החטוף האחרון. כשסיפרתי לעמרי שאני מגיעה לכאן הערב, הוא ביקש ממני למסור לכם מילה אחת ממנו: תודה״.
נדב רודאיף, בנו של ליאור רודאיף בעצרת שער הנגב: ״לפני שבוע עמדתי פה, איחלתי לכולנו שבאמת לא נתראה השבוע, פה – בצומת הזו, נתתי לעצמי לקוות שזה באמת נגמר. האמנתי שגם אבא יוחזר ונוכל באמת להתחיל ולהתאבל. והנה אנחנו פה, שמחים עד השמיים אבל הרגליים מחוברות לקרקע. לצד השמחה הלב כואב כי יש מי שקיבלו את יקיריהם לקבורה ונפרדו לעולמים ויש מי שלא קיבלו את יקיריהם חזרה. אני עדיין לא קיבלתי את אבא בחזרה. אני עומד פה גם השבוע, איתכם, כי הצלחנו יחד, בהתמדה בלתי פוסקת, להביא לסיום את השלב הכי דחוף, אבל המלחמה לא נגמרה! הזמן הגיע לצעוק את מה שחשוב: אנחנו עומדים פה יחד גם השבוע כי הבטחנו 'עד האחרון'! אנחנו נמשיך ונעמוד פה כל שבוע כי אנחנו לא עוצרים עד שכולם יהיו בבית!״
שרוליק קלבו, בנו המאומץ של עמירם קופר בעצרת שער הנגב: ״המלאכה לא תמה, יש לנו עדיין 18 אחים ואחיות שעדיין שם ואנחנו נמשיך לדרוש אותם אלינו בחזרה בבית. נמשיך נחושים ולא נרפה. בשבילכם, ובשביל העתיד שלנו. רק כשכולם יחזרו – כולנו נחזור באמת. אני שרוליק קלבו, מקיבוץ ניר עוז, שמחכה לאבא שלי, עמירם קופר, שעדיין בעזה״.
אלעד אור, אחיו של דרור אור בעצרת ירושלים: ״המאבק עוד לא תם. עבורנו, בני משפחות החללים החטופים השמחה התערבבה עוד באותו יום בהבנה כי ההסכם שנחתם איננו מקוים, בחוסר אונים גדול ובחרדה רבה מהווה ומהעתיד. אנחנו צריכים אתכם כדי להמשיך ולתמוך בנו, כדי להמשיך ולדרוש את קיומו המלא של הסכם טראמפ, שנועד לשחרר את כל 48 החטופים יחד עם סיום המלחמה ובניית הסדר מדיני ארוך טווח עם ערבויות בינלאומיות. אני חרד כי אני לא מאמין. אני כמובן לא מאמין לחמאס, אבל אני גם חושש מהאינטרסנטים הרבים שהם חלק מההסכם, שלא בהכרח רואים את טובתנו, וגם, מממשלת ישראל. הבאת 18 החטופים לקבורה מכובדת היא חובה אישית וגם חובה לאומית. אנחנו ניצבים מול קבר פתוח ומול פצע פתוח. כמשפחה, כקהילה וכעם. יש ערך עצום בהחזרת החללים. כל עוד לא יוחזרו כל חללי השבת השחורה – היום ההוא לא ייגמר. זאת האחריות הברורה ביותר של הממשלה כלפינו. תעזרו לנו לדרוש את המובן מאליו. תמשיכו איתנו במאבק״.
יואב זלמנוביץ, בנו של אריה זלמנוביץ בעצרת ירושלים: ״אנחנו חיים ברגע היסטורי, לא כי אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. אנחנו חיים ברגע היסטורי כי אנחנו מעצבים את תוכנו של העם היהודי. זכרו, אתם האנשים החשובים ביותר בעולם, אתם ועוד אלפים שיוצאים וזועקים. אתם האור בתוך האפלה שמתפשטת ומאיימת לכסות אותנו, את דרך החיים שלנו. דרך שמאפשרת לנו לחיות זה בצד זו. זכרו התקומה עדיין כאן. חובה להילחם להשבת כל החטופים. כשהמציאות והאמת מוקרנות אלינו דרך פילטרים של מרמה והסחת דעת. זו הזדמנות לחזור לערכים שלנו. אנחנו האור אשר מאיר את דרכנו. זו חובתנו וזכותנו להחליט איך תראה הקהילה שלנו, איך תראה המדינה שלנו. אנחנו חיים בתקופה של מעשים אשר לא יאמנו. נכון הרבה מעשים רעים. הגיע זמן מעשים טובים אשר לא יאמנו. זמן מאמצים כבירים לתיקון. פעולות אמיצות לבניה ויצירה. נקווה שאנשים רעים לא יחבלו בהסכם, יחזרו כל החטופים לקבורה מכבדת״.
יוסף אבי יאיר אנגל, סבו של שורד השבי אופיר אנגל בעצרת ירושלים: ״מתי נראה את 18 החטופים בבית, איש אינו יודע, העיקר שמחר בישיבת ממשלה יעלה נושא חשוב לעתידה של המדינה, החלפת שם המלחמה מ"חרבות ברזל" ל"מלחמת התקומה" איזו תקומה? ציבור יקר, אנחנו נמשיך להיאבק ככל שנוכל בכל המגרשים כדי שכל החטופים החללים יושבו למשפחותיהם״.
חמי גולדין, אחיו של הדר גולדין בעצרת כרמי גת: ״72 שעות חלפו, אך 48 חטופים לא חזרו. ממשלת ישראל, סעיף אחד היה לך, אחרי כל מה שעברנו פה. סעיף אחד היה לך אחרי כל מה שאתם עברתם פה. 72 שעות ו-48 חטופים, לא כולם חזרו, ולא, המאבק לא תם. לא כי מישהו רוצה להיאבק, אלא כי אין ברירה. כי כשאנחנו עמדנו בחץ השחור שנים – הבנו היטב שהדרך היחידה לסיים מלחמה זה להחזיר את האנשים ששלחנו לשם למותם. אנחנו כאן כדי להגיד די, לא מסובבים אותנו, לא שופכים את דמנו, לא עושים עלינו הון פוליטי, כי אנחנו העם פה, ואם לא היה אתכם ולא את האנשים האמיצים שנמצאים שם מתחת לאדמה, אז לא הייתה מדינה. רק כשאח שלי יחזור, רק כשהאחים שלי יחזרו אנחנו סוף סוף נוכל להגיד לעולם לא עוד!״
רותם קופר בנו של עמירם קופר בעצרת כרמי גת: ״התרגשנו על שובם של עשרים חטופים והצלת משפחותיהם, שלאחר סיוט שלא ניתן לתאר – זכו לחבק שוב את היקר להם מכול. ובאותה נשימהו – המאבק לא תם ולא נשלם. עדיין נותרו באדמת עזה המקוללת רבים. אז כן המאבק צריך להסתגל למציאות החדשה בשטח, אבל המאבק לא יכול להסתיים – לא עד שכל יקירינו, עד האחרון שבהם, יוחזרו הביתה. אל גבולם. אל משפחותיהם. ״עד החטוף האחרון" זה יותר מסיסמה. אלו שלוש מילים המקפלות בתוכן את משמעות המאבק כולו. מילים שבבוא היום יאפשרו לנו להביט לאחור ולומר: עשינו את הדבר הנכון, אפילו כשהיינו כבר עייפי דרך, המשכנו לפלס נתיב להחזרת כל חטופינו, עד האחרון שבהם״.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות מלחמה בישראל חרבות ברזל בווטסאפ לחצו כאן
