בית הספר עתיד למדעים בלוד – במקום השני בארץ במספר המתמודדים באולימפיאדת הלשון העברית

האולימפיאדה הרביעית ללשון העברית מגיעה להכרעה: מאות תלמידות ותלמידים מכיתות ז'־י"ב מכל רחבי הארץ יתכנסו ביום שישי, ו' בניסן תשפ"ה (4 באפריל), לגמר התחרות השנתית, שיתקיים באוניברסיטת תל אביב, ועל פיו ייבחרו אלופי הלשון לשנת תשפ"ה.

האולימפיאדה הרביעית ללשון העברית מגיעה להכרעה: מאות תלמידות ותלמידים מכיתות ז'־י"ב מכל רחבי הארץ יתכנסו ביום שישי, ו' בניסן תשפ"ה (4 באפריל), לגמר התחרות השנתית, שיתקיים באוניברסיטת תל אביב, ועל פיו ייבחרו אלופי הלשון לשנת תשפ"ה.

כ־5,700 תלמידים ותלמידות מרחבי הארץ והעולם התמודדו השנה באולימפיאדה. הערים המובילות במספר התלמידים והתלמידות שהתמודדו: אשדוד, עם 519 משתתפים, הרצליה עם 440 משתתפים, חולון עם 383, גן יבנה עם 383, לוד שבה 283 תלמידות ותלמידים ניגשו לתחרות, 281 מירושלים, 213 מתל אביב, ועוד.

אולימפיאדת הלשון העברית נוסדה בשנת תשפ"ב. בשנה הראשונה התמודדו בה 1,815 תלמידים ותלמידים במקצה אחד שנחלק לחטיבה ולתיכון.

 השנה התקיים לראשונה מקצה חלוץ שבו חובר שאלון מותאם לתלמידים שעברית אינה שפת אימם. במקצה לומדי העברית השתתפו 961 תלמידים ותלמידות:
690 לומדי עברית מהמגזר הערבי והבדואי ומהמגזר הדרוזי והצ'רקסי, ו-281 ילידי ישראל והתפוצות שהתמודדו בחו"ל.

מקצה חו"ל ללומדי עברית התקיים בשיתוף הקונסורציום לעברית באוניברסיטת ברנדייס, והשתתפו בו מתמודדים ממגוון מדינות מכל רחבי העולם, ובהן ארה"ב (ניו יורק, וושינגטון די סי, מרילנד, קליפורניה, קולורדו, פלורידה, קונטיקט, ג'ורג'יה, טקסס, ניו ג'רסי, מישיגן), ברזיל, רוסיה, גרמניה, הונג קונג, שוודיה, קפריסין, שוויץ, אנגלייה ומצרים.

ד"ר עינת גונן, ראשת החוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב, מברכת את המתמודדות והמתמודדים בגמר: "העניין הגובר בעברית והצמא לפעילויות אקדמיות מאתגרות וחכמות הרותמות לחשיבה מחוץ לקופסה מתבטא גם בביקוש הגדול כל כך להשתתפות באולימפיאדת העברית. עבורנו, בחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית, זאת חגיגה אמיתית לראות את הדור הבא מגיע נלהב להתמודדות שכולה עברית. לוד התברכה בצוותי חינוך מסורים ובתלמידים מעולים, שהשקיעו באולימפיאדה, והתוצאות ניכרות. אנחנו מברכים את השבים אלינו גם השנה, את המתמודדים החדשים ואת לומדי העברית בארץ ובתפוצות, שמשקיעים כל כך כדי להיות חלק בפרויקט. ביחד אנחנו שוזרים את החוטים המקשרים בין כולנו: העברית כמעצבת זהות ישראלית לדובריה כשפת אם וללומדיה כשפה נוספת, והעברית כמעצבת זהות ישראלית־יהודית לכל מתמודדי התפוצות".

צילום: ארכיון

דילוג לתוכן