לאחר שנים של ירידה רציפה ברמת החוסן הכלכלי של משקי הבית בישראל, מציג המדד הרשמי לשנת 2025 התייצבות ראשונה. הציון הכללי של המדד (הנמדד בטווח של 0 עד 100) עומד השנה על 59.9 נקודות, עלייה קלה של חצי נקודה בהשוואה לציון 59.4 שנרשם אשתקד. לשם השוואה, בשנת 2021 עמד המדד על 66.8 נקודות – נתון הממחיש את עומק השחיקה המצטברת של השנים האחרונות בצל יוקר המחיה והאירועים הביטחוניים.
הסקר המקיף, שממנו נגזר המדד, בוצע על ידי מכון "גיאוקרטוגרפיה" בקרב 1,057 משיבים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הממצאים משקפים מציאות מורכבת: למרות זינוק מסוים באופטימיות הציבור, לפיה 42% מהישראלים מעריכים שמצבם ישתפר בשנה הקרובה (לעומת 32% בלבד בשנה שעברה) , ההתנהלות הפיננסית בפועל מציגה דעיכה מדאיגה.
אחד הממצאים המטרידים ביותר בדוח נוגע לזניחת ההרגלים הפיננסיים הבסיסיים ביותר על ידי הציבור הישראלי, בין היתר בעקבות תחושת אובדן שליטה מול משברים חיצוניים:
-
הצניחה במעקב אחר התקציב: שיעור הישראלים המעידים כי הם מנהלים מעקב מסודר אחר ההכנסות וההוצאות שלהם צנח בצורה דרסטית – מ-66% בשנת 2021 ל-52% בלבד בשנת 2025.
-
נפרדים מהחיסכון: רק כשליש מהציבור מצליח להפריש כספים לחיסכון באופן קבוע. שיעור המפרישים לחיסכון או לקרנות השתלמות עומד על 34% בלבד, לעומת 56% שנרשמו בשנת 2021.
-
הסתמכות על אשראי ומינוס: כ-32% ממשיבי הסקר דיווחו כי נטלו בשנה החולפת הלוואה (לא כולל משכנתא), נכנסו למינוס או העמיקו מינוס קיים. מהדוח עולה כי הסיבה השכיחה ביותר לנטילת הלוואות בישראל היא כיסוי חובות קיימים ולא רכישת מוצר חדש – דפוס המאיץ סחרור חובות מורכב.
המדד חושף תהום עמוקה ופערים דרמטיים בין שכבות הגיל השונות בחברה הישראלית:
1. דור הביניים (בני 35–54)
קבוצה זו, המהווה את עמוד השדרה הכלכלי והתעסוקתי של המשק, חווה שחיקה קשה ומתמשכת ומציגה את רמת הפגיעות הגבוהה ביותר. ציון המדד של בני גיל הביניים צנח ב-9 נקודות מאז 2021 והוא עומד על 57.6 נקודות בלבד.
-
45% מהם נאלצו לקחת הלוואות או להגדיל את המינוס בשנה האחרונה.
-
35% מתוכם חיים במינוס כדרך חיים קבועה (היו במינוס לפחות 4 פעמים בשנה החולפת).
-
50% העידו כי יקרסו כלכלית במקרה של זעזוע פתאומי בהוצאות ללא קבלת סיוע חיצוני.
2. הדור הצעיר (בני 21–34)
בקרב הצעירים נרשמה השנה התאוששות מובהקת שהחזירה את מדדי החוסן הכללי שלהם לרמתם טרם המלחמה (עלייה לציון 60 בקרב נשים בנות 25–34, וציון 69 בקרב גברים בני 21–24). עם זאת, בפעמונים מדגישים כי מדובר בתיקון סטטיסטי ולא במצב טוב בפועל. בחינה אובייקטיבית מראה כי 37% מהצעירים מוציאים מדי חודש יותר ממה שהם מכניסים, ו-25% מהם נאלצו לוותר בשנה האחרונה על מוצרי יסוד בסיסיים כמו מזון חיוני או תרופות בשל מצוקה כספית.
הדוח השנתי של 2025 שם זרקור מיוחד על תרבות הצריכה הטכנולוגית והשפעתה הישירה על פגיעותם הכלכלית של משקי הבית:
-
מלכודת המשפיענים: קרוב לשליש מהישראלים (31%) רכשו בשנה האחרונה מוצר או שירות בעקבות המלצה של משפיעני רשת. בקרב הצעירים הנתון מזנק ל-44%. הנתון המדהים ביותר חושף כי 81% מרוכשי המוצרים בעקבות משפיענים ביצעו קנייה אימפולסיבית שכלל לא תוכננה מראש. הלחץ החברתי מתורגם לחובות: 39% מהמושפעים ממשפיענים הגדילו את המינוס או לקחו הלוואה, ו-13% מהם לקחו הלוואה במיוחד כדי לצאת לחופשה.
-
מלכודת ה"משלוח החינם": עולם הצרכנות המקוון אונליין מייצר הוצאות קלות ומהירות. 37% מהצעירים רוכשים מוצרים נוספים שלא תכננו בעת כניסה לאתרים בינלאומיים (כמו עלי-אקספרס ושיין) , ו-44% מהם נוהגים להגדיל בכוונה את סל הקניות רק כדי לעמוד ברף הזכאות למשלוח חינם.
-
היעדר שימוש בטכנולוגיה תומכת: מנגד, רק 14% מהישראלים מנצלים את עולם הטכנולוגיה המודרני לטובתם ומשתמשים באופן פעיל בכלי בינה מלאכותית ($AI$) לצורך ביצוע השוואות מחירים והוזלת סל הצריכה שלהם.
הקשר ההדוק בין מציאות ביטחונית קשה לחוסן פיננסי מקבל ביטוי חד וחד-משמעי בחלוקה הגיאוגרפית של המדד. מחוז הצפון מציג את רמת החוסן הנמוכה ביותר בארץ עם ציון של 54.8 נקודות בלבד, זאת בהשוואה לציון 64 בתל אביב ו-62.6 במחוז המרכז.
-
57% מתושבי הצפון דיווחו באופן ישיר על פגיעה כלכלית או תעסוקתית קשה בעקבות המלחמה.
-
עומק הפער נחשף בנתוני המחיה: 35% מתושבי הצפון העידו כי ויתרו בשנה האחרונה על מוצרי יסוד כמו תרופות ומזון חיוני מסיבות כלכליות, לעומת 19% בלבד בתל אביב. כמו כן, 36% מהצפוניים נאלצו לקחת הלוואה או להעמיק את המינוס, לעומת 20% בלבד במחוז תל אביב.
צביקה גולדברג, מנכ"ל ארגון פעמונים, הגיב לממצאי הדוח המורכבים: "נתוני המדד לשנת 2025 משקפים תמונה מורכבת. לצד התחזקות מסוימת של הדור הצעיר, דור הביניים מגלה שחיקה הולכת ומתמשכת בחוסן הכלכלי. כניסתם של כלי ה-AI והיכולת שלהם לסייע בהתנהלות הכלכלית עדיין לא ניכרת בצורה משמעותית, וכך גם החוסר העצום בידע ובכלים שיאפשרו לישראלים להתנהל נכון מבחינה כלכלית. לכן, כניסתו המתוכננת של מקצוע החינוך הפיננסי למערכת החינוך לשנת הלימודים הקרובה יכולה להוות נקודת אור של ממש. אך לצד האחריות הברורה שיש לדרג מקבלי ההחלטות והממשלה בנושא, לציבור הישראלי יש אחריות גדולה הרבה יותר לעצור, ללמוד ולהתנהל נכון כלכלית ברמה המשפחתית".
לצד הנתונים הלאומיים המדאיגים, הדוח השנתי מציג תקווה ברורה ומוכיח כי שינוי הרגלים באמצעות ליווי מקצועי משנה חיים בפועל. במסגרת המחקר, בוצעה השוואה ממוקדת בין התנהלות הציבור הכללי לבין משפחות שעברו תהליך שיקום וליווי כלכלי מקיף על ידי אלפי מתנדבי ארגון פעמונים.
הנתונים מוכיחים כי משפחות פעמונים מסיימות את תהליך הליווי כשהן אוחזות בהרגלים פיננסיים טובים בהרבה מהממוצע של אזרחי ישראל:
-
בסעיף ניהול התקציב: בעוד שבתחילת הדרך רק 22% ממשפחות פעמונים ניהלו תקציב מסודר, בסיום הליווי הנתון זינק ל-72% – זאת בהשוואה ל-43% בלבד בקרב הציבור הכללי בישראל.
-
בסעיף המעקב השוטף: 79% מהמשפחות שסיימו ליווי בארגון מנהלות כיום מעקב הדוק ומסודר אחר ההוצאות וההכנסות, לעומת 52% בלבד בממוצע הארצי.
-
בסעיף ביטחון ומסוגלות: 74% מהמשפחות שעברו ליווי מעידות על תחושת ביטחון גבוהה ביכולתן לנהל בהצלחה את ענייניהן הכלכליים, בהשוואה ל-48% בלבד בקרב הציבור הרחב.
ארגון פעמונים, המפעיל מערך ארצי של כ-3,000 מתנדבים מומחים, מעניק מענה מותאם אישית למשפחות באמצעות כלים מגוונים, סדנאות והרצאות בקהילה, ומפעיל תוכניות ייעודיות בשיתוף משרדי הממשלה, בהן סיוע ממוקד שנפתח במהלך המלחמה למילואימניקים, משפחות מפונות, פצועי צה"ל ושורדי מסיבת הנובה. מערכת חדשות 08 תמשיך לקדם את השיח על החוסן הכלכלי של תושבי ישראל.
◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
◼️ צרכנות ומבצעים: חדשות, מה חדש על המדף, מה יורד מהמדף? בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות כלכלה, נדל"ן, אנרגיה ותשתיות, הייטק ועסקים בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
