לא, זו לא התחלה של בדיחה: מרצה, סטודנט וסטודנטית נפגשים תחת חופה. אווה פייגין ואייל שלו, בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון, בחרו למסד את אהבתם בצורה ייחודית – טקס החתונה שלהם נערך על ידי לא אחר מאשר המרצה של החתן, פרופ' יניב פוריה.
הזוג נפגש לפני כארבע שנים, אי שם על ספסל הלימודים. אווה למדה ניהול מערכות בריאות, ואייל ניהול מלונאות ותיירות. המפגש הראשון היה בקורס "מבוא לאקסל", כאשר אווה הגיעה לשיעור קודחת מחום של 40 מעלות. אייל, היפוכונדר מוצהר, כעס בתחילה על החולה המתעקשת, אך הניצוץ נדלק בהמשך אותו יום במסיבה משותפת.
כמה שנים לאחר מכן, כאשר הוחלט על החתונה, אייל ואווה פנו לפרופ' יניב פוריה – שהיה המרצה של אייל ואף הנחה אותו בעבודת הסמינר – וביקשו שיערוך את טקס החופה שלהם.
פרופ' פוריה, לשעבר דיקן קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת וכיום חבר סגל במחלקה לניהול תיירות ופנאי, לא היסס. "זו זכות גדולה לחתן זוג – וזכות גדולה אף יותר לחתן סטודנט שלך", שיתף פרופ' פוריה.
בני הזוג הסבירו את בחירתם: "ידענו שאנחנו לא מתחתנים ברבנות, ולא רצינו טקס שבלוני. יניב פוריה יודע לרגש ולרתק – הוא שיתף אותנו בכל שלב, והרגשנו חלק פעיל ביצירה".
אייל סיפר כי יחד עם פוריה הם ניסחו כתובה אישית, בחרו טקסטים ויצקו לתוך הטקס את הערכים החשובים להם: "זה לא היה 'שואו' – אלא רגע אמיתי". אווה, שלא למדה אצל פוריה, הודתה: "לא באמת תכננו להיכנס לעומק ההיסטוריה של הטקס – אבל פרופ' פוריה פתח לנו עולם שלם: למה עונדים טבעת, מה מקור החופה, מה משמעות הכתובה. למדנו, חקרנו – ונהנינו".
פרופ' פוריה רואה בטקס החופה שליחות חברתית וחינוכית, ומשתמש במבנה המסורתי תוך שילוב התאמות המדגישות שוויון, כבוד הדדי וחיבור אישי. "אני לא בודק תעודות גיור או שואל על רקע דתי – אלא שואל האם בני הזוג רואים עצמם חלק מעם ישראל", אומר פוריה. "המטרה היא שהחופה תהיה חלק מהזיכרון החי של בני הזוג ויקיריהם – לא רק תמונות באלבום. לראייתי טקס החופה הרבה יותר חשוב מהמנה העיקרית או הקינוחים, אותם ממילא אף אחד מהאורחים לא יזכור".
לצד עיסוקו כמרצה וכעורך חופות, פוריה מעביר שיח ציבורי ער על חיבור למורשת ישראל, כולל בפינתו השבועית "נכנסים לארון" בתוכנית יומן השבוע ברשת ב', בה הוא מעניק לפרשת השבוע פרשנות עכשווית ומעוררת מחשבה.
◼️ חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
