בריאות | איך פעילות גופנית עוזרת ללב?

אורח חיים פעיל הוא חלק חשוב משמירה על הלב, גם למניעת מחלות וגם אחרי אירוע לבבי. ד"ר רון גולן, מנהל רפואי ופיזיולוג מאמץ במאוחדת עם הפרטים שאתם חייבים לדעת

אז התחלתם להתאמן – וזה מעולה. אתם מרגישים יותר טוב ואין ספק שגם נראים יותר טוב. אבל יש עוד דברים מצויינים שקורים לכם עכשיו, גם אם הם לא ניכרים לעין: אתם מפחיתים את הסיכון לאירועי לב. איך זה קורה? – או, טוב ששאלתם. מחלת הלב הטרשתית נגרמת בדרך כלל מהצטברות שומנים בדופן העורקים הכליליים (עורקי הלב) עד כדי יצירת רבדים טרשתיים המצרים את חלל כלי הדם. ההצרה הזאת אחראית לירידה ביכולת העורקים להעביר כמות מוגברת של חמצן במצבי עומס שונים (מאמץ גופני, מתח נפשי ועוד). רבדים טרשתיים לא יציבים הם שמתחילים התקף לב (אוטם) בכך שהם מאפשרים היווצרות קריש דם (טרומבוזה) החוסם את חלל העורק הכלילי ומונע אספקת חמצן לאזור הסובל.

חלק מגורמי הסיכון להיווצרות הרבדים נמצא בשליטתנו (סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון, השמנה, מתח) וחלק לא (גיל, מין, היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם). מאחר והתהליך הטרשתי של היווצרות הרבדים הוא ממושך – ממש לא משהו שקורה ברגע – אפשר לצמצם ולעכב אותו על ידי טיפול עקבי בגורמי הסיכון הניתנים לשליטה ולהקטין בכך את הסיכון לאירוע לב. אחד האמצעים החשובים לטיפול בתהליך הטרשתי הוא פעילות גופנית. והיא, כמובן, לגמרי בשליטתנו.

פעילות גופנית

עוזרת להורדת רמת שומני דם ובמיוחד כולסטרול כללי ולעלייה בכולסטרול טוב.

מסייעת לשיפור חילוף החומרים, לאיזון רמת הסוכר בדם ולהפחתת התלות בתרופות לסוכרת.

מגדילה הוצאה קלורית, מונעת עליית משקל, מסייעת לירידה במשקל.

מסייעת באיזון יתר לחץ דם ולהפחתת התלות בתרופות כנגד יתר לחץ דם.

משפרת את הכושר הגופני הכללי ובמיוחד את מערכות הלב והריאה.

תורמת לאיזון נפשי ולהקלה על מתח.

פעילות גופנית עבור אוכלוסייה הנחשבת כבריאה, נקראת פעילות גופנית מונעת. לעומת זאת, פעילות גופנית עבור חולי לב נחשבת לפעילות גופנית שיקומית. פעילות זו דומה בתכניה לפעילות מונעת, למעט הצורך להתחשב במחלה (התקף לב, ניתוח מעקפים, החלפת שסתום ועוד), חומרתה, הזמן שחלף מהאירוע, והתרופות הניטלות על ידי המטופל.

פעילות גופנית מונעת מומלצת

פעילות גופנית מונעת כוללת הפעלה ריתמית של קבוצות שריר גדולות, במשך 30-60 דקות, 3-5 פעמים בשבוע, בעצימות המהווה אתגר סביר למערכת הלב וכלי הדם. פעילות זו יכולה להתבצע בהליכה, ריצה, רכיבת אופניים, שחייה, ועוד.

פעילות גופנית שיקומית מומלצת

היא בהכרח שמרנית יותר, אך כוללת גם את המרכיבים הבאים: אימון אירובי 3 עד 4 אימונים בשבוע. כל אימון מתחיל בחימום הדרגתי בן 10 עד 15 דקות, נמשך 20 עד 30 דקות בקצב לב מתוכנן שמחושב בדרך כלל כ-60-70% מקצב הלב המרבי (תלוי בהמלצת רופא מטפל או ממצאי הבדיקה), ומסתיים בהאטה של הפעילות במשך 5-10 דקות, עד לסיומה. אימון כוח נמצא גם הוא כיעיל ובטוח עבור חולי לב רבים. גם כאן יש צורך בהתאמת תוכנית האימון לצורכי המתאמן, על ידי הרופא המפנה. גם תרגילי גמישות צריכים להיות חלק מתוכנית האימון השגרתית.

תקופת ההמתנה שלאחר התקף לב

בתקופת המתנה שלאחר התקף הלב מומלץ לפעול לפי ההנחיות הבאות: פעילות גופנית – באישור רופא מטפל, מומלץ להתחיל פעילות קלה כשבוע אחר אירוע, עם הליכה כ-15 דקות, 3-4 פעמים בשבוע, במזג אויר נוח ורק כשמרגישים בטוב. לבצע אותה לפחות שעתיים אחרי אוכל ולהימנע ממקלחת קרה לאחר מכן.

לאחר חודש מהאירוע – אפשר להתחיל ולהתאמן במכון כושר עם פיקוח רפואי, אך רצוי להימנע מאימון כוח ומשחייה בשלב זה. בכל מקרה, רצוי להקשיב לגופך ובמצבים של חולשה או קוצר נשימה יש להפסיק ולפנות לרופא.

לפני תחילת פעילות גופנית סדירה, מומלץ לעבור הערכה רפואית מקדימה, שיכולה לכלול בין היתר: היסטוריה רפואית מלאה כולל שאלות מכוונות לגורמי הסיכון הלבביים; בדיקה גופנית מלאה – עם דגש על מערכת הלב וכלי הדם; מדידות של מבנה גוף, כוח וגמישות, קצב לב, לחץ דם ותרשים אק"ג במנוחה; מבחן מאמץ (ארגומטריה) עם מעקב אחר קצב לב, לחץ דם, תרשים אק"ג ותחושת הנבדק במאמץ; תפקודי נשימה חלקיים או מלאים; בדיקות דם להערכת רמת הכולסטרול והסוכר בדם.