בתיה שלום, בני בן ה-17 חשף לפניי את נטייתו לגברים. סיפר שמאז ומתמיד הרגיש כך ושמר על זה בסוד. בני שיתף שזאת הסיבה שנסגר והתרחק מבחינה חברתית. הפחד הגדול שלו זה אביו, שלתחושותיו לא יקבל אותו וחשיפה זו תגרום לו למפח נפש גדול. הקשר בין בעלי לבין בני הוא קשר קרוב, אך זה ירחיק ביניהם. מאז החשיפה מולי אני בוכה הרבה, לא ישנה בלילות ולא לגמריי מתפקדת. מה עושים מכאן?
הרגע שבו ילד בוחר לחשוף בפני הוריו את אחד הסודות הכמוסים ביותר שלו הוא רגע של אמון עמוק. דווקא בתוך המצוקה שאת מתארת, חשוב לעצור ולהבין את המשמעות שבנך בחר בך. הוא האמין שתוכלי לשאת איתו את הפחד, את הבדידות ואת האמת שלו ובעיקר שתמיד תהיה שם בשבילו.
את מתארת בכנות את הכאב, את הדמעות ואת חוסר השינה, אלו רגשות טבעיים לגמריי. לעיתים, כשילד משתף במשהו שמערער את התמונה שהורה דמיין לגבי עתידו, ההורה עובר תהליך של הסתגלות. אבל חשוב לזכור: בנך לא השתנה ברגע שסיפר לך, הוא אותו נער שהיה אתמול. השתנה רק הידע שלך עליו.
כעת בנך זקוק יותר מכל למקום בטוח. בנך כבר שנים מתמודד לבדו עם החשש שלא יתקבל, החשש מפני תגובת אביו מעסיק אותו לא פחות מאשר עצם החשיפה. לכן בשלב הזה, נסי להניח בצד את הדאגה לעתיד ולהתמקד בהווה. עלייך להקשיב, לשאול, לחבק ולהעביר לו מסר ברור שהוא אהוב ושייך למשפחה בדיוק כפי שהוא.
לגבי האב, לאט לאט, אין הכרח למהר. אם בנך עדיין אינו מוכן, חשוב לכבד את הקצב שלו ולבדוק מה מתאים לו, האם היה רוצה שתספרו יחד לאביו? האם בזמן מסויים? איפה ומתי? במקביל, ממליצה לך להיעזר באיש מקצוע שיסייע לך לעבד את הרגשות שלך, כדי שלא תישארי איתם לבד וכדי שתוכלי להיות עבור בנך מקור של יציבות. איש מקצוע יסייע לך לחשוב ביחד עם בנך או בנפרד כיצד לספר לאבא, כשתהיה לו תמונה רחבה לגביי החששות והתגובות הצפויות יוכל לדייק את הכלים להתמודדות עבורך ועבור בנך.
זכרי, כי אהבה הורית אינה נבחנת בכך שהילד מגשים את החלומות שחלמנו עבורו, אלא בכך שאנחנו מסוגלים לפגוש את מי שהוא באמת. פעמים רבות, דווקא הקבלה ברגעים המורכבים ביותר היא זו שמחזקת את הקשר בין הורה לילדו לשנים רבות. לעיתים לוקח זמן לעבד ולקבל את הילד כפי שהוא, אך עלייך לזכור שהורים בסופו של דבר משלימים ומקבלים את ילדם לאור אהבתם שהיא אהבה ללא תנאי, אהבה שאינה תלויה בדבר.
בתיה שלום, אנחנו הורים לשני ילדים קטנים. חמותי עוזרת מידי פעם אבל רק כשמבקשים בידיעה שאין לנו ברירה והוריי לא יכולים. אנחנו מרגישים שהעזרה אינה מכל הלב ולא בכייף. האם לפתוח את זה מולה?
הציפייה שסבים וסבתות יהיו חלק ממעגל התמיכה המשפחתי היא טבעית ומובנת. כהילדים קטנים והעומס גדול, כל עזרה יכולה להיות משמעותית. יחד עם זאת, חשוב שתזכרי שעזרה אינה חובה, אלא בחירה. העזרה תלויה גם בזמינות, ביכולת ובגבולות שהאדם מחליט שכך מתאים לו.
אני מציעה, שלפני שאתם פותחים את הנושא עם חמותכם, כדאי לשאול את עצמכם מה באמת מפריע לכם. האם חסרה לכם העזרה עצמה, או התחושה שהיא ניתנת מתוך מחויבות ולא מתוך שמחה? לעיתים, הפרשנות שלנו להבעת הפנים, לטון הדיבור או להסכמה המסויגת, מעצימה תחושת שלילית, גם אם הכוונה של הצד השני שונה לחלוטין.
אם התחושה הזו חוזרת על עצמה ומכבידה על הקשר, ממליצה שתשוחחו עליה אבל לא מתוך ביקורת או דרישה, למשל במקום לומר: “את אף פעם לא עוזרת בכיף”, אפשר לומר: “לפעמים אנחנו מרגישים שלא נעים לך כשאנחנו מבקשים עזרה, וזה גורם לנו להסס ולחשוש שאנחנו מכבידים״. שיחה כזו תאפשר לחמותך להגיב לתחושות שלכם ואולי גם לשתף בקשיים או במגבלות שלא חשבתם עליהם.
קחו בחשבון שהתשובה שלה יכולה להיות שונה ממה שקיוויתם לשמוע. אין ספק, שחמתך אוהבת את נכדיה ורוצה להקל עליכם. בכל מקרה, מערכות יחסים משפחתיות נשמרות טוב יותר כאשר יש בהן פחות ציפיות סמויות ויותר תקשורת גלויה ומכבדת. לעיתים, דווקא שיחה כנה מפחיתה את תחושת התסכול ומאפשרת לכל אחד למצוא את הדרך הנכונה עבורו להיות חלק מהמשפחה מתוך רצון ובחירה ולא מתוך חובה.
בתיה שלום, אנחנו נשואים מעל לעשרים שנה והגענו למצב שאני נאלצת לישון בנפרד מבעלי או לצאת בלי שירגיש באמצע הלילה בגלל נחירות בלתי פוסקות ובעוצמה גבוהה מאוד. בעלי עבר בדיקות והגיע למעבדת שינה והמליצו על מכשיר מחובר לאף אבל הוא מתנגד לשים אותו. מה אני עושה?
יותר מעשרים שנות נישואים מלמדות שיש קשיים שאפשר להתרגל אליהם, ויש כאלה שלא כדאי להתרגל אליהם. שינה היא אחד מהם. כשאחד מבני הזוג ישן היטב והשני נודד בין חדרים, מתעורר שוב ושוב או יוצא מהמיטה כדי למצוא שקט, זו כבר אינה רק בעיית נחירות אלא מציאות שפוגעת באיכות החיים ובזוגיות.
אני שומעת בדברייך לא רק עייפות, אלא גם תסכול מצטבר. בעלך כבר נבדק, קיבל המלצה מקצועית, ובכל זאת בוחר שלא להשתמש במכשיר. חשוב לנסות להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות, האם זו מבוכה, אי־נוחות, פחד או הכחשה, אבל באותה מידה חשוב שגם הוא יבין את המחיר שאת משלמת.
עלייך למצוא זמן מתאים לשיחה ביניכם אבל לא אחרי לילה לבן. שקפי את רגשותייך, אל תדברי על הנחירות עצמן אלא עלייך. ספרי לו כמה את מתגעגעת לישון לידו, כמה את עייפה וכמה חסרה לך התחושה שאתם מסיימים ומתחילים את היום יחד. שיחה כזו מזמינה שותפות בלי האשמות.
זוגיות טובה אינה נמדדת בכך שאין בה בעיות, אלא בנכונות של שני בני הזוג להתמודד איתן. אם טיפול יכול לשפר את בריאותו ואת איכות החיים של שניכם, ראוי לתת לו הזדמנות אמיתית. תבררי איתו מה יכול לעזור לו, אולי מה הוא צריך ממך כדי לשנות את המצב. אם יש קושי עם המכשיר עצמו והמכשיר אינו מתאים, כדאי לחזור לרופא ולבדוק חלופות, כי כיום יש אפשרויות נוספות.
זכרי, כי בסופו של דבר, אהבה היא גם הנכונות לעשות שינוי למען האדם שישן או במקרה הזה, לא מצליח לישון לידך. אין ספק, שבזוגיות גם הלילה הוא אחריות משותפת.
בתיה שלום, יש לי בנות תאומות בנות 20 שאחת מהן הספיקה לעבוד לפני הצבא ולהרוויח כסף והשניה לא הספיקה. אני מתלבטת אם לתת גם לבת שיש לה כסף בחשבון את מה שאני נותנת לבת שאין לה כסף בחשבון. הבת שיש לה כסף לעולם לא ביקשה, נהפוך הוא, היא מבקשת לשלם ממה שיש לה. הכוונה לתשלומים למשל על בגדים, דברי טיפוח, ספר וכד׳. מה דעתך?
אחת השאלות המורכבות ביותר בהורות היא כיצד להיות הוגנים כלפי הילדים. לא תמיד שוויון הוא צדק, ולא תמיד צדק נראה כמו שוויון. ההתלבטות שלך ממחישה זאת היטב.
מצד אחד, לבת אחת יש חסכונות שצברה בזכות עבודה לפני הגיוס, ואילו אחותה לא הספיקה לעבוד ולכן אין לה מקור כספי משלה. מצד שני, הכסף שבחשבון אינו “מתנה” שקיבלה, אלא תוצאה של השקעה, אחריות והתמדה. אם דווקא משום שחסכה תחליטי שלא לממן עבורה הוצאות שאת מממנת לאחותה, עלול להיווצר מסר לא רצוי שמי שהתאמץ והיה אחראי משלם על כך.
יש פרט נוסף שבלט בדברייך: הבת שחסכה אינה דורשת דבר. להפך, היא מציעה לשלם מכספה על בגדים, מוצרי טיפוח או ספרים. זו התנהלות המעידה על בגרות, אחריות והתחשבות, ודווקא משום כך ראוי להיזהר שלא “להעניש” אותה על התנהלותה היפה.
הייתי מציעה להמשיך לממן עבור שתי הבנות את ההוצאות שאת רואה כחלק מהאחריות ההורית שלך, ללא קשר למצב החשבון של כל אחת. אם אחת מהן תרצה לרכוש דברים יקרים יותר או מעבר לצרכים הרגילים, תוכל לבחור להשתמש בכספה.
בסופו של דבר, ילדים זוכרים פחות את הסכומים שקיבלו ויותר את התחושה שליוותה אותם. כאשר הורה משדר שהוא מעריך אחריות, חריצות ועצמאות, אך אינו מצפה שמי שנהג כך יישא בנטל גדול יותר, הוא מחזק ערכים חשובים שילוו את ילדיו גם הרבה אחרי שהכסף שבחשבון ייגמר. כך תשמרי על הוגנות וגם על קשר טוב בין בני המשפחה.
בתיה שלום, בעלי ואני נמצאים בתקופה מתוחה בינינו סביב כעסים. בעלי החליט להפתיע אותו והזמין לנו חופשה בת ארבעה ימים. אני ממש התנגדתי אבל בסופו של דבר החלטתי לוותר. האם לדעתך זה בסדר שויתרתי ואיך בכל זאת אני שורדת ימים אלו יחד איתו במיוחד שנהיה רק שנינו?
לא מעט זוגות חוששים לצאת לחופשה דווקא כשהקשר נמצא בתקופה מתוחה. נדמה שהיציאה מהשגרה אמורה “לפתור” את הבעיות, אך לעיתים היא רק מעבירה אותן למקום אחר. לכן, השאלה אינה אם לנסוע או לא לנסוע, אלא באיזו גישה יוצאים.
עצם זה שהסכמת לנסוע, למרות ההתנגדות הראשונית שלך, אינו בהכרח ויתור על עצמך. לפעמים זו בחירה לתת הזדמנות לקשר, ולבדוק אם המרחק מהשגרה, מהעבודה ומהמטלות יאפשר לכם לראות זה את זו מחדש. עם זאת, חשוב שהנסיעה לא תהפוך למבחן של הזוגיות. ברור לגמריי שארבעה ימים לא ימחקו כעסים שהצטברו לאורך זמן במיוחד אם הם לא טופלו מהשורש.
ממליצה לכם לנהל שיחה קצרה וכנה של תיאום ציפיות לפני היציאה המשותפת. לא שיחת בירור על כל מה שכואב, אלא שיחה שמטרתה לקבוע כוונה משותפת. אפשר לומר: “אני יוצאת לחופשה מתוך רצון שיהיה לנו נעים יחד. אני לא מצפה שנפתור הכול, אבל כן הייתי רוצה שננסה לבלות בכבוד, בהקשבה ובסבלנות.” תיאום הציפיות חייב לכלול גם את האינטימיות ביניכם כי בדרכ יש פער בציפיה בין בני הזוג בעניין זה.
במהלך החופשה, נסו להיות סקרנים זה כלפי זו. לפעמים, אחרי שנים של זוגיות, אנחנו בטוחים שאנחנו כבר יודעים בדיוק מה האחר חושב או יאמר. דווקא שאלות פשוטות, התעניינות אמיתית או שיחה על נושאים שאינם קשורים למריבה יכולים לפתוח חלון קטן לקרבה מחודשת.
במקביל, שמרו גם על מרחב אישי. אין חובה להיות יחד בכל רגע. אפשר לצאת להליכה קצרה לבד או לשבת בלובי או בבית קפה בזמן שהאחר נח או סתם עם עצמו. דווקא האפשרות לנשום מעט בנפרד יכולה להפוך את הזמן המשותף לנעים יותר.
אם בכל זאת מתפתח ויכוח, נסו לא להכריע אותו באמצע החופשה. לא כל מחלוקת חייבת להיפתר כאן ועכשיו. לפעמים נכון לומר: “נחזור לזה בבית.” זו אינה הימנעות או התחמקות אלא בחירה שלא לאפשר לכעס להשתלט על כל החוויה.
זכרו, כי חופשה אינה אמורה לתקן את הזוגיות, אבל היא יכולה להזכיר לשני בני הזוג למה בחרו זה בזו מלכתחילה. ואם גם זה לא יקרה, לפחות תדעו שנתתם לעצמכם הזדמנות ואם לא יצליח אני ממליצה לפנות לייעוץ זוגי מקצועי שיאפשר לכם בפעם הבאה לצאת לחופשה ממקום אחר לגמריי.
בתיה שלום, אנחנו אמורים לצאת עם שלושת ילדינו המתבגרים לחול, כידוע בגיל זה הם אגואיסטים, פחות מתקשרים וחסרי סבלנות. איך להנעים לנו בכל זאת את הטיול?
טיול משפחתי עם מתבגרים יכול להיות אחת החוויות היפות והמחברות ביותר, אם מגיעים אליו עם ציפיות מותאמות לגיל. גיל ההתבגרות מאופיין ברצון לעצמאות, בעיסוק רב בעצמם, בפחות סבלנות ולעיתים גם בפחות רצון לשתף פעולה. זה לא אומר שהם לא רוצים להיות איתנו, אלא שהם מבטאים את עצמם אחרת.
ממליצה לקיים תיאום ציפיות משפחתי קצר לפני הטיסה, לא מתוך רצון להציב רשימת חוקים, אלא כדי לייצר תחושת שותפות. אפשר לשאול ולבדוק יחד מה חשוב לכל אחד, אילו דברים הם בגדר חובה, ומהם המקומות שבהם אפשר לגלות גמישות.
כך למשל, אם הילדים לא יתעוררו לארוחת הבוקר במלון, זה בסדר למרות שהארוחה שולמה מראש. זכרו, כי זו החופשה שלהם בדיוק כפי שהיא שלכם, כל עוד הם מתארגנים ומצטרפים בזמן לתוכנית שנקבעה לאותו היום. אין צורך להפוך את הבוקר למאבק. לפעמים ויתור קטן מצד ההורים מונע חיכוך גדול ומאפשר לפתוח את היום באווירה טובה.
חשוב מאוד לתת גם למתבגרים אחריות. אפשר לבקש מהם מראש לקחת חלק במשימות המשפחתיות: לעזור עם המזוודות, לבדוק מדי פעם אם ההורים זקוקים לעזרה, להיות אחראים על הזמנת מונית, ניווט, תרגום או בחירת מסעדה. כשנותנים להם תפקיד אמיתי, הם מרגישים שסומכים עליהם, והמחויבות שלהם גדלה.
קחו בחשבון שגם במהלך הטיול לא חייבים להיות יחד בכל רגע. שעה של זמן חופשי, שיטוט עצמאי במקום בטוח או מנוחה במלון יכולים לעשות טוב לכולם. כשהמרחב האישי נשמר, המפגשים המשפחתיים הופכים נעימים ומשמעותיים יותר. נסו לא להילחם על כל דבר כמו גלגול עיניים של אחד מהם, אנחה או מבט בטלפון. בחרו את הדברים החשובים באמת, והרפו ממה שפחות. אווירה טובה שווה הרבה יותר מניצחון בוויכוח קטן.
כהורים, אנחנו נוטים למדוד את הצלחת הטיול לפי מידת שיתוף הפעולה של הילדים. אבל לעיתים ההצלחה האמיתית היא דווקא בכך שהם הרגישו בטוחים להיות מי שהם, ושגם בתוך גיל ההתבגרות היה להם מקום ליהנות איתנו. את הערך של החוויות המשותפות הם לא תמיד יבטאו בזמן אמת אבל פעמים רבות, דווקא שנים אחר כך, הם יזכרו את הטיול המשפחתי בחיוך ובהכרת תודה.
◼️ חדשות משפחה: הורים, ילדים ומה שביניהם בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
