בימים הראשונים שלאחר 7 באוקטובר, כשהכבישים בדרום התרוקנו, אזעקות נשמעו ללא הפסקה ותושבים רבים הסתגרו בבתיהם או פונו למקומות אחרים בארץ, היו גם מי שהמשיכו לצאת אל מי שלא יכול היה להסתדר לבד. בנתיבות, סניף יד שרה המשיך לפעול כמעט כרגיל.
שושנה מרגי, מנהלת הסניף בעיר, מספרת כי המתנדבים הגיעו בתורנויות גם כשהמציאות בחוץ הייתה רחוקה משגרה.
"הסניף היה פתוח כמעט כרגיל. המתנדבים הגיעו בתורנויות למרות שלא היה לנו מיגון", היא משחזרת. "אני גרה סמוך לשדרות, והיו ימים שבהם היה קשה מאוד לצאת מהבית בגלל האזעקות והירי, אבל ידענו שיש אנשים שמחכים לציוד שהם פשוט לא יכולים להסתדר בלעדיו".
אחת השיחות שקיבלה באותם ימים התחילה בבקשה פשוטה לקביים. מעברו השני של הקו היה אדם מבוגר שחי לבדו, כשילדיו נמצאים במרכז הארץ ואינם יכולים להגיע אליו.
"תוך כדי השיחה שאלתי אותו מה שלומו ואיך הוא מסתדר", מספרת מרגי. "ואז הוא אמר לי: 'אני בבית בלי חלב ולחם'. הבנתי שהקביים הם רק חלק מהסיפור. הוא זקוק למוצרי מזון בסיסיים ואין לו מי שילך עבורו למכולת".
אחד המתנדבים יצא לרכוש עבורו מזון והביא אותו לביתו. לדברי מרגי, מילות התודה של האיש ושל בתו, שהתקשרה מאוחר יותר, נשארו איתה גם שלוש שנים אחרי.
כך פעל הסניף לאורך ימי המלחמה. כאשר תושבים חששו לצאת מבתיהם כדי לאסוף ציוד רפואי שנזקקו לו בדחיפות, מתנדבי יד שרה הביאו את הציוד עד אליהם.
במקביל, אליהו מרציאנו מיד בנימין מצא את עצמו שוב ושוב על כבישי הדרום. מרציאנו, מתנדב במערך הנכוניות של יד שרה, התבקש לאחר 7 באוקטובר להחזיק אצלו רכב באופן קבוע ולהיות זמין לקריאות.
"בשבועיים הראשונים נכנסנו לאזורים שהיו תחת אש כדי להוציא משם אנשים עם מכוניות נגישות", הוא מספר. "נסענו לאורים, לנירים, לעין השלושה וליישובים נוספים. לא היו לנו קסדות או אפודים. היו הרבה אנשים מבוגרים שבהתחלה בכלל לא רצו להתפנות. זה הבית שלהם, החיים שלהם. אבל ככל שעבר הזמן והם ראו מה קורה מסביב, הבינו שאין ברירה".
לדבריו, במהלך התקופה פונו באמצעות רכבי יד שרה עשרות תושבים מבוגרים ואנשים המרותקים לכיסאות גלגלים, שלא יכלו להתפנות ברכב רגיל.
אחת מהם הייתה אישה בשנות ה־90 לחייה שסירבה במשך זמן רב לעזוב את ביתה בקיבוץ בדרום. לבסוף הסכימה להתפנות ומרציאנו הסיע אותה לביתה של בתה ברמת גן, שם נשארה כשלושה חודשים.
כאשר החליטה לנסות ולחזור הביתה, הוא הסיע אותה שוב דרומה.
"הגענו לקיבוץ, ובדיוק אז התחיל מטח כבד באזור הבית שלה", הוא משחזר. "היא כבר הגיעה עד הבית, ראתה אותו, נכנסה לרגע – ואז הבינה שזה עדיין לא הזמן. החזרנו אותה שוב למרכז".
בנסיעה אחרת אסף מרציאנו מאשדוד אם ובתה בת ה־17, המרותקת לכיסא גלגלים. במהלך הדרך נשמעה אזעקה והחל מטח. כאשר נוסעת אינה יכולה לצאת במהירות מרכב מותאם ולהגיע למרחב מוגן, האפשרויות מצטמצמות מאוד. המתנדבים נשארו לצדה וניסו להרגיע ולחזק אותה עד שחלפה הסכנה.
במקרה נוסף התבקש מרציאנו להסיע צעיר שנפצע קשה בדרום ואושפז בבית החולים שערי צדק בירושלים. למרות מצבו ביקש הצעיר להגיע להלוויות חבריו שנהרגו.
"לפחות פעמיים הסענו אותו מירושלים לדרום להלוויות", מספר מרציאנו. "הוא עצמו היה פצוע קשה, אבל היה חשוב לו להיות שם ולהיפרד מהחברים שלו".
שלוש שנים חלפו מאז אותם ימים, אבל עבור מרגי, מרציאנו ומתנדבים רבים אחרים, הזיכרונות עדיין חיים. מאז ידעה ישראל תקופות לחימה נוספות והצרכים השתנו פעם אחר פעם, אך מתנדבי יד שרה המשיכו לפעול עבור מי שנזקקו לציוד רפואי, להסעה נגישה או פשוט לאדם שיגיע אליהם כשהם אינם יכולים לצאת מהבית.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
