וונדרוומן – גרסת רחובות | חידה: מה זה מישהו שמצליח לדחוס 32 שעות ב-24? אישה, נכון.
ועכשיו: מי זו האשה שעושה כיתות רגליים ברחובות, מקיימת דיונים במשרדים שונים, מתווכחת עם מוסדות, רושמת בקשות, מתרוצצת בין בתי-ספר למוסדות אקדמיים ומוסדות חינוך, מעורבת עד העצם בפוליטיקה מעשית ו-ווכחנית, מטיפה למעסיקים, מחבקת קשישים, דואגת לרווחת בעלי צרכים מיוחדים, לא מפחדת לריב, מובילה פרוייקטים רחבי-היקף, וגם משכילה מאד, וגם תקתקנית, וגם סימפטית ומחייכת עד שכבר לא? וונדרוומן, נכון.
אז לא, לא גל גדות: ד”ר רוני באום, חברת מועצת עיריית רחובות (סיעת ‘לב’), מחזיקת תיק אזרחים ותיקים, אוכלוסיות מיוחדות, קהילה ואקדמיה, ודירקטורית ברשת ‘חוויות’.
ולמי שמבקש לתרגם את הסופרלטיבים מעלה לשפת המעשה – בבקשה: בתיק העבודות של חברת המועצה הבלתי-נלאית ניתן למצוא את הביצועים הבאים: הובלת פרוייקט התיעוד הארצי ‘ישראל נגלית לעין’ ו’רחובות נגלית לעין’; הקמת ‘בית אקי”ם’ בעיר; הובלת מיזמי ‘זכרון בסלון’, ליגת ‘מאמאנט’, ‘אוניברסיטה בעם’; הקמת מסגרות להעצמה נשית; ייזום פעולות תרבות; ניהול מערך חזות העיר ונאמני הניקיון לצד סגן ראש העיר וחבר המועצה עו”ד יניב מרקוביץ’; הקמת קבוצת ריצה והליכה לבעלי מוגבלויות בשיתוף עמותת ‘אתגרים’; הקמת מסגרות וקייטנות לילדים עם צרכים מיוחדים; הקמת מסגרות להרקדות – אה, ולא נשכח – התמודדות בבחירות לא פשוטות.
ד”ר רוני באום נולדה ברחובות, היא בוגרת בית-ספר ‘סמילנסקי’ ותיכון ‘דה שליט’, בת לאב יליד הארץ ממוצא תימני, ולאם ניצולת שואה מיוגוסלביה. היא נשואה ואמא לשלוש בנות, ובעלת תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב. כשמדברים איתה על תחביבים ועיסוקי פנאי, היא מגחכת ומשיבה: “יש לי שני תחביבים מרכזיים – קריאה וריקוד, מגיל צעיר. כנערה רקדתי בלט וגם כסטודנטית רקדתי בלהקת הסטודנטים של האוניברסיטה. מאז אני משתדלת להמשיך, אבל עודף העיסוקים מאפשר זאת פחות, לצערי הרב. אבל על הקריאה אני לא מוותרת”.
כיצד מתמרנים בין שלל העיסוקים?
“לא פשוט – אבל אפשרי. הילדות שלי כבר בוגרות ועצמאיות ולכן זה קל יותר, אבל אין ספק שגם המשפחה משלמת מחיר מסויים”.
איך התחיל הרומן עם העשייה הציבורית?
“מאז ומתמיד הייתי מעורבת בעשייה ציבורית, לאו דווקא פוליטית. אם זה בוועדי הורים (כיהנתי במשך עשור כיו”ר ועד הורים של בית-ספר ‘שריד’) וגם בארגונים התנדבותיים שונים. אז הדרך הייתה לי ברורה מאז ומתמיד”.
אילו הישגים את יכולה לציין בעשייתך הציבורית עד כה?
“בקדנציה הקודמת ביקשתי את תיק האוכלוסיות המיוחדות, האזרחים הוותיקים והקהילה. אלה תיקים שלא היו קיימים קודם לכן. בקדנציה הזו כבר רבו עליהם. לקחתי על עצמי לפעול בנושאים שהיו זקוקים לדעתי ליד מכוונת, כמו הקמת מועדוני התרבות למבוגרים במתנ”סים ברחבי העיר, הבאת ליגת ‘מאמאנט’ לרחובות ופתיחת קבוצת ‘מאמאנט זהב’ לאזרחים ותיקים, קבוצה לאמהות כבדות-שמיעה וקבוצה לאמהות לילדים עם צרכים מיוחדים. השתתפתי בהקמת שתי קבוצות ריצה לאנשים עם מוגבלויות, בשיתוף עמותת ‘אתגרים’, קבוצה חברתית לילדים עם לקויות שמיעה, וקבוצה לילדים המתמודדים עם בעיות נפשיות. ניהלתי את הפקת מדריך השירותים הניתנים בעיר לאזרחים המבוגרים, והובלתי מהלכים רבים נוספים.
מעבר לכל, אני מקדישה רבות להעלאת המודעות הן לנושא אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים והן לכך שהגיל השלישי מהווה פלח נכבד מאוכלוסיית העיר ומגיעה לו התייחסות. לא לחינם רחובות דורגה במקום השלישי בארץ ברשימת הערים עם היחס הטוב ביותר כלפי אנשים עם מוגבלויות”.
מתי ומדוע קיבלת את ההחלטה להיכנס לפוליטיקה?
“כבר בשנת 2008 פנו אליי ממספר רשימות והציעו לי להצטרף. סירבתי, בעיקר כי בנותיי היו עדיין צעירות וידעתי שאם אקח על עצמי עוד מטלה, מעבר לעבודה וללימודים – הייתי אז בעיצומו של מחקר אקדמי שאחרי הדוקטורט – הבית ייפגע, ולזה לא הייתי מוכנה”.
איך זה לעבוד עם יניב?
“לפני עשור בערך הכרתי את יניב והתרשמתי מהבחור הצעיר, החכם והרהוט. כאשר הוא הציע לי לרוץ איתו – הסכמתי. מאז, אנחנו צועדים בדרך הלא פשוטה הזו יחדיו, ומעבר לשותפות פוליטית נהדרת יש בינינו גם חברות אמיצה ואמיתית שאיננה מובנת מאליה כלל וכלל. הזירה הפוליטית מורכבת, מלאת מהמורות, ואין ספק שכאשר יש פרטנר שאפשר לסמוך עליו ולהתייעץ איתו זה מאוד עוזר”.
אילו תכונות אופי הקיימות בך מסייעות לדעתך בביצוע המשימות ובהשגת המטרות?
“שאלה משעשעת, כי לא מזמן אמר לי מישהו: “את בחיים לא תצליחי בפוליטיקה כי את דוגרית מדי”. השבתי לו שזה עבד לי עד עתה בחיים אז אין סיבה שלא יעבוד בפוליטיקה. אבל אולי אני טועה והוא צודק. מי יודע?
בכל אופן, אומרים שהחיוך הוא ‘הסמל המסחרי’ שלי. משתדלת לחייך כי “החיוך הוא הקו הקצר ביותר בין שני אנשים”, כפי שאמר הקומיקאי ויקטור בורגה. יש לי יכולת הקשבה וסבלנות. עם זאת, יעידו אלה המכירים אותי היטב, כי המשפט: “היזהר מזעמם של אנשים סבלניים” – נתפר למידותיי. קשה מאוד להוציא אותי משלוות נפשי – אבל אם מצליחים – כדאי לתפוס מרחק. אני יכולה לומר שמאז שנכנסתי לפוליטיקה אחד הדברים שאני מקפידה עליהם הוא מתן מענה לכל תושב שפונה, גם אם התשובה היא ‘לא’, כאשר אין בכוחי לסייע”.
מהם הרגעים המשמחים ביותר עבורך ביום-יום?
“יש כמה. הרגע הזה כשנגמר יום עמוס ואני נכנסת למיטה עם ספר טוב. הרגעים בהם יש לי זמן איכות עם חברים טובים ומשפחה. זה קורה בעיקר בסופי שבוע וזה כיף גדול. רגעים נוספים הם הרגעים בהם תושבים יודעים להכיר תודה. כאשר תושב כותב/אומר תודה – זה בעצם השכר שלנו וזה בהחלט רגע של נחת”.
איזו מדיניות את מובילה בתיק החדש שלקחת על עצמך, תיק האקדמיה?
“יש לנו ברחובות חמישה מוסדות אקדמיים מכובדים: מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות, מכללת פרס, בית-ספר לסיעוד והאוניברסיטה הפתוחה – בהם לומדים אלפי סטודנטים. אני מאמינה ששיתוף בין הקהילה בעיר לאקדמיה יתרום גם לעיר וגם למוסדות האקדמיים, ואני עמלה בימים אלה על שיתופי פעולה מסוגים שונים”.
מהם הפרויקטים החדשים שבכוונתך לממש בקדנציה הזו?
“אני מעדיפה שלא להצהיר הצהרות פומפוזיות, ולהתמקד בעשייה. כאמור, יש כמה פרויקטים אותם אני מקדמת, בתחום האזרחים הוותיקים ובתחום האקדמיה והקהילה. כאשר ייצאו לפועל מבטיחה שתשמעו”.
האם ראש העיר מגבה את עשייתך? מה טיב יחסי העבודה עמו?
“יחסיי עם ראש העיר מצויינים. אני מעריכה מאוד אותו ואת עשייתו, ואני חושבת שההערכה היא הדדית. הוא מאפשר לי לפעול לפי ראות עיניי וסומך על שיקול דעתי”.
איך היית רוצה לראות את רחובות עוד עשור מהיום? מה לדעתך יש לשנות בעיר? באילו תחומים?
“העולם צועד לכיוון ערים מתקדמות או ‘ערים חכמות’. ערים חכמות מאפשרות לגורמים עירוניים יצירת אינטראקציה ישירה עם הקהילה ופיקוח על הנעשה בעיר, במטרה לשפר את איכות החיים של התושבים. בעיר חכמה המידע נאסף בזמן אמת באמצעים מתקדמים ואז מעובד ומנותח. זהו המפתח למעקב אחר חוסר יעילות. כמובן ששום עיר לא יכולה להפוך לעיר חכמה ללא תשתית לתחבורה ציבורית איכותית, והעניין מצריך גם שיתוף פעולה מצד המדינה. הייתי רוצה לראות את רחובות כעיר אקדמית מטופחת ונגישה, ואין לי ספק שיש לה פוטנציאל אדיר להפוך לכזו”.
ממי את מקבלת תמיכה (מקצועית/אישית/משפחתית/ציבורית) לאורך השנים? היכן את מרגישה שיש לך גב להישען עליו, להתייעץ עמו, לשתף?
“אני גאה בכך שהצלחתי לגייס סביבי ‘מערך תמיכה’ לא קטן בכלל, המורכב מהמשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת וחברות טובות וחברים שמלווים אותי הרבה מאוד שנים. בעניין הזה – אין לי ספק שבורכתי”.
ראשת עיר ברחובות ב-2023? יש מצב?
“אם תרצו…אין זו אגדה. מאז בתיה מקוב, שהייתה האישה היחידה שהשתתפה בבחירת הוועד הראשון למושבה רחובות, אולם לא יכלה להיבחר בעצמה עקב היותה אישה – עברו 130 שנים!!! אני בהחלט מקווה שרחובות אכן תזכה יום אחד לראש עיר אישה”.
מה דעתך על התנהלות האופוזיציה במועצת העיר?
“אני מאמינה שלאופוזיציה יש תפקיד חשוב מאוד. תפקיד הקואליציה הוא לעשות, ותפקיד האופוזיציה לבחון ולבקר את העשייה ולהעיר את הערותיה. הבעיה מתחילה כאשר לעיתים חברי האופוזיציה מעירים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין. בכלל, במועצה הנוכחית יותר מדי פעמים הדיונים ‘יורדים נמוך’, ואני קוראת לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה לקיים דיון ענייני ושיח מכבד”.
מעדיפה לעבוד עם אנשים, בעבודת צוות – או סוליסטית?
“תמיד בצוות. אם אתה מצליח לארגן מסביבך אנשים שאתה סומך עליהם ועל שיקול דעתם – רק תועלת יכולה לצמוח מהעובדה שכל אחד מביא את הכישרונות שלו לטובת המשימה שעל הפרק”.
