האור של הבית – גלי וזיוי ברמן בדרך הבייתה; צפו בחגיגות המשפחה

גלי וזיו ברמן (בני 28), תאומים זהים מקיבוץ כפר עזה, הם צמד שגדל ועשה הכל יחד – מבית הילדים, דרך חברת ההגברה המקומית בה עבדו, ועד אהבתם המשותפת לקבוצות הכדורגל מכבי תל אביב וליברפול. סיפור חטיפתם ב-7 באוקטובר 2023 הוא דוגמה לקשר בלתי ניתן לניתוק, שנקרע באכזריות.

עוד רגע והם עם ההורים לאחר שהועברו מהצלב האדום בדרך לכוחות צה"ל – גלי וזיו ברמן (בני 28), תאומים זהים מקיבוץ כפר עזה, הם צמד שגדל ועשה הכל יחד – מבית הילדים, דרך חברת ההגברה המקומית בה עבדו, ועד אהבתם המשותפת לקבוצות הכדורגל מכבי תל אביב וליברפול. סיפור חטיפתם ב-7 באוקטובר 2023 הוא דוגמה לקשר בלתי ניתן לניתוק, שנקרע באכזריות.

האחים התאומים התגוררו בשכונת "דור צעיר" בקיבוץ כפר עזה, סמוך לגדר. בבוקר המתקפה נשרפו כליל בתיהם. נסיבות חטיפתם מעידות על אופיים הדואג:

  • זיו (זיוי): שוחח עם אמו, טליה ברמן, ועדכן אותה על ההתרחשות בחדרו: "כל הדירה שלי שרופה, הם כאן." זיו נאלץ לצאת מדירתו הבוערת ונחטף.
  • גלי: שהה בדירה של חברו, אך בחר לסכן את עצמו ולצאת לעבר ביתה של חברתו, אמילי דמארי (שנחטפה גם היא והפכה לסמל לאומי עם חזרתה מהשבי). הוא שלח לאמו את המסר האחרון שמעיד על דאגה לזולת: "היא לבד, מפחדת, אני הולך." גלי ואמילי נחטפו יחד משם.

הקשר עם שני התאומים נותק מוקדם בבוקר, והמשפחה קיבלה אישור על חטיפתם רק כעשרה ימים לאחר מכן.

במהלך החודשים הארוכים בשבי, המשפחה קיבלה אותות חיים מהאחים. העדויות שהגיעו משורדי השבי העידו כי שני התאומים, שהיו בלתי נפרדים כל חייהם, כנראה מוחזקים בנפרד בשבי חמאס. מצב זה עורר דאגה גדולה אצל המשפחה. דודתם, מכבית מאייר, שותפה במאבק הציבורי, הביעה את החשש שזו מכה קשה עבורם: "אני כל הזמן חושבת שאם היו ביחד כמה שהם היו מחזקים אחד את השני". יחד עם זאת, קבלת אות החיים העניקה למשפחה "אוויר לנשימה", כפי שהגדירה הדודה, למרות הידיעה על תנאי השבי הקשים.

אחיהם הגדול, לירן ברמן, סיפר כי התאומים היו "האור של הבית" והלב של כל חבורה. האם טליה, למרות ההרס בקיבוץ כפר עזה, מקפידה לשמור על התקווה בצורה מעשית: היא דאגה לחלץ חפצים אישיים מבתיהם השרופים ובנתה עבורם שתי דירות סמוכות בבית קבע-זמני שהוקם בקיבוץ בית גוברין. "היה לי חשוב שתהיה להם דלת מקשרת", הסבירה האם, מתוך תקווה שכשגלי וזיו יחזרו, הם יוכלו להיתמך האחד בשני בחדרים שהוכנו בדיוק עבורם.

צפו בחגיגות:

לאחר כשנתיים, היום, 738 ימים מאז נחטפו, שלושת בני המועצה האזורית שער הנגב: גלי ברמן, זיו ברמן ועמרי מירן, שבו לישראל לאחר תקופה ארוכה וקשה בשבי חמאס.

במועצה נערכו בימים האחרונים לקליטתם של החטופים, בליווי מלא של צוותי רווחה, בריאות, חינוך וקהילה. כלל הגורמים נמצאים בשטח כדי להעניק למשפחות את התמיכה והסיוע.

משעות הבוקר הגיעו תושבות ותושבים לצומת הקשתות להיות יחד ברגעים המרגשים, עמדו יחד וצפו בשובם עם שלטים, דגלים ודמעות של התרגשות לרגע שכה חיכו לו.

ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין: "חיכינו לרגע הזה כל כך הרבה זמן ואני לא יכול להתחיל לתאר את גודל ההתרגשות כאן אצלנו במועצה. אנחנו מחכים לחבק ולעטוף את החברים שלנו עמרי גלי וזיו ולהגיד להם- ברוכים הבאים הביתה."

"אנו מחבקים את המשפחות והקהילות ונהיה עבורם גם כעת בכל מה שיצטרכו. ליבנו היום גם עם משפחות החללים שיושבו ארצה לקבורה בישראל. תודה לכל מי שתמכו ונלחמו ולא ויתרו על החברים שלנו. לא נעצור עד שכולם ישובו הביתה".

במועצה מדגישים כי לצג השמחה, הדרך להחלמה ולשיקום רק מתחילה, וצוותי הליווי ימשיכו לעמוד לצד המשפחות והקהילות לאורך כל התקופה הקרובה.

"גם בעת הזאת, אנו זוכרים את אלו שאיבדנו מאז השבעה באוקטובר ואת המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכל במלחמה. שער הנגב ידעה ימים קשים מאוד מאז ה־7 באוקטובר, אבל גם גילתה את עוצמתה, את רוח הקהילה ואת האמונה שלא נוותר לעולם על התקווה." הוסיף ראש המועצה.

משפחתם של שורדי השבי גלי וזיו ברמן ביקשה למסור: ״גלי וזיוי שלנו חזרו הביתה, חזרו לתמונת הניצחון הפרטית שלנו כשהם חבוקים בידיים הבטוחות והמגוננות של טליה אמם הגיבורה.
הם חזרו לחיים שנלקחו מהם באותה שבת ארורה. הם הופרדו ונקרעו באכזריות בפעם הראשונה בחיים שלהם והתאחדו היום.

אחרי שנתיים חזרנו לנשום אוויר נקי, תחושות הפחד העצב והגעגוע התחלפו ברגע לאושר שלא ידענו שניתן להרגיש.

גם ברגעי האושר העילאי שאנחנו חווים אנחנו לא שוכחים ולו לרגע את כל קורבנות ה-7 באוקטובר, את מאות החיילים הגיבורים שנפלו בקרבות הקשים, את אלפי הפצועים בגוף ונפש, את משפחות החטופים החלּלים שנרצחו ונהרגו בשבי חמאס.

אנחנו רוצים להודות לכל מעגלי התמיכה שהקיפו אותנו לאורך כל המסע. לעם הנפלא שהתאהב בגלי וזיוי מבלי להכיר אותם.

גלי וזיו חבוקים כעת בידיים של אמם טליה, שלא תרפה את החיבוק לעולם. תמונת הניצחון האחת והיחידה שלנו, השבת כל 48 החטופים והחטופה לאדמת ישראל – חיים וחללים כאחד.

אנחנו מחבקים את משפחות החטופים שהושבו ויושבו לקבורה ראויה, ונמשיך להיאבק עד לאיתור והשבת החטוף האחרון.
לעם ישראל שלא התעייף ולא ויתר, למשפחה ולקרובים האהובים, אין לנו מילים להודות לכם. לכל אחד ואחת – תדעו שאתם בצד הנכון של ההיסטוריה. המשימה עומדת בעינה – ממשיכים עד השבת החטוף האחרון.״


◼️ חדשות מועצות אזוריות ומקומיות בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן

◼️ חדשות מלחמה בישראל חרבות ברזל בווטסאפ לחצו כאן

צילום: באדיבות המשפחה

דילוג לתוכן