להלן הבהרה לבקשת משפחת ביבס, לפני זמן קצר:
המשפחה מבקשת לחדול מלהוסיף פרטים על העובדה ששירי והילדים נרצחו בידי שוביהם. ירדן והמשפחה רוצים שהעולם ידע שמדובר ברצח, אבל ללא כניסה לפרטים כלשהם. כל פרסום של פרט (כולל ההתייחסות להשחתת הגופות) נעשה בניגוד לבקשת המשפחה ונבקש להימנע מכך.
המשפחה לא קיבלה שום פירוט שכזה מהגורמים הרשמיים. כל פרסום כזה מוסיף כאב עמוק למשפחה בשלב זה.
משפחת ביבס הודיעה הבוקר [שבת]:
״הלילה שירי שלנו הושבה הביתה. לאחר הליך הזיהוי במכון לרפואה משפטית, קיבלנו הבוקר את הבשורה ממנה חששנו, שירי שלנו נרצחה בשבי וכעת שבה הביתה אל בניה, בעלה, אחותה וכל משפחתה למנוחה. על אף החשש לגורלם המשכנו לקוות שנזכה לחבק אותם וכעת אנו כואבים ושבורים.
16 חודשים ביקשנו וודאות וכעת אין בה נחמה, אך מקווים לתחילתה של סגירת מעגל. שירי היתה אם מופלאה לאריאל וכפיר, בת זוג אוהבת לירדן, אחות ודודה מסורה וחברה מדהימה. בשעה קשה זו אנו ממשיכים לדרוש ולקרוא להחזרתם המיידית של יתר החטופים שעוד בשבי. אין מטרה חשובה מזו. לא יהיה שיקום בלעדיהם.
פרטי השבעה והלוויה יפורסמו בהמשך. אנא תנו למשפחה את המרחב לעכל ולהתאבל. תודה לכולם על התמיכה והאהבה ב16 החודשים האלו. הלוואי ושירי הייתה זוכה לראות זאת״.
קיבוץ ניר עוז מודיע בכאב ובצער עמוק על הירצחה של שירי ביבס ז”ל, אשר נחטפה מביתה ב-7 באוקטובר ונרצחה בשבי בעזה.
שירי, שנחטפה כשהייתה בת 32, נולדה וגדלה בניר עוז. במשך שנים טיפלה במסירות בילדי הקיבוץ כחלק ממערכת החינוך, והייתה אהובה על כל מי שהכיר אותה. בשנתיים האחרונות עבדה בהנהלת החשבונות של הקיבוץ, אך לפני הכל הייתה אמא מסורה, שהתמסרה להורות באהבה אינסופית.
שירי, ירדן, אריאל וכפיר אהבו מאוד את ביתם בניר עוז, את המרפסת והדשא, שם בילו אינספור רגעים מאושרים כמשפחה וממנו נחטפו כולם ב-7 באוקטובר. הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו באותו יום נורא.
היום, אחרי 16 חודשים קשים מנשוא, המעגל הכואב כל כך נסגר באופן סופי עבור המשפחה ובימים הקרובים תשוב, יחד עם שני בניה הקטנים, למנוחת עולמים באדמת ישראל.
שירי הותירה אחריה בעל, אחות, אחיינים, משפחה וחברים אוהבים שיזכרו אותה תמיד בחיוכה, בטוב ליבה ובשמחת החיים שפיזרה כל עבר.
יהי זכרם של שירי, אריאל וכפיר ברוך.
גופתה של שירי ביבס הועברה לישראל – וזוהתה. משפחת ביבס: אנו כואבים ושבורים
