ההסכם שמדיר שינה מעיניהם של תושבי אילת, המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים: חתימת ההסכם בין קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) לחברת Med-Red L.B, תוביל לעלייה חדה במספר מכליות הנפט העוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת, ממכליות בודדות בשנה לעשרות.
מטרת ההסכם הוא שינוע נפט גולמי מאזור המפרץ הפרסי לישראל, במסגרתו יגיעו מכליות ענק מאיחוד האמירויות למפרץ אילת. שם יפרקו את הנפט לקצא"א, שתשאב אותו לאשקלון ומשם הוא יועמס על מכליות לייצוא למדינות במערב. מתחילת 2021 הגיעו שמונה מכליות נפט, כל מכלית מכילה כ- 250 אלף טון של הזהב השחור, כאשר מכלית אחת השנה הכילה 320 אלף טון. לפי ההסכם, התדירות תגיע למכלית בשבוע. המשמעות היא שכמעט בכל רגע נתון תהיה במפרץ אילת מכלית. מדובר בהגדלה דרמטית בשינוע הדלק הגולמי במפרץ אילת הרגיש. ההסכם, אומרים בקצא"א, כבר יצא לדרך. בלי דיונים בממשלה, בלי שקיפות ובלי עריכת סקר סיכונים.
"כשמגיעה מכלית אנחנו בפאניקה", כך אמר אלי ורבורג, מנהל התחנה למניעת זיהום ים באילת של המשרד להגנת הסביבה. את הדברים הוא אמר בישיבת ועדת איכות הסביבה של עיריית אילת. "כל הצוות מרגיש שיש לו אחריות אישית, והתחנה כולה מתפנה אך ורק לזה! כולנו עושים עבודה מאומצת, ולצערי התחנה אינה ערוכה לטפל באירועים כאלה גדולים משום היבט!"
בחודש ינואר האחרון היו מפגעי ריח קשים בחוף קצא"א ולאורך כביש 90. במשרד להגנת הסביבה צפויים לזמן מנהלים בחברה לשימוע. אם לא די בכך היה לאחרונה אירוע פליטה של פיח ממסוף קצא"א, והכתם על פני הים התגלה על ידי עובדי התחנה למניעת זיהום ים.
השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל מתייצבת לצד ערכי הטבע והצהירה בפומבי: "התוכנית להגדלת נפח ופעילות שינוע הנפט הגולמי של קצא"א נוגדת את החזון הסביבתי שלנו. העולם כולו נגמל בהדרגה מהשימוש בנפט ודלקים פוסיליים מזהמים. השימוש בנפט נעשה לא רלוונטי". אבל השרה היא אחד הגורמים הבודדים בממשלה שמעבירים ביקורת בפומבי על ההסכם וקוראים לביטולו.
רישיון העסק של קצא"א, המתייחס למסוף הימי, מחייב את החברה להכין תוכנית חירום לטיפול בזיהום ים בשמן, בדומה לחברות אחרות המשנעות דלק בים. לקצא"א תוכנית חירום, אך היא מותאמת לסדרי הגודל שבו הם עובדים כיום. התוכנית עודכנה ב- 2010 והיא אמנם בתוקף, אבל התוכנית מותאמת לכמויות המכליות לפני ההסכם, שהמשרד להגנת הסביבה מאשר.
