ההסתדרות: 8500 עובדי ‘סופר פארם’ נותרו ללא זכויות מול המעסיק

פסק הדין שפטר את הרשת מחובת משא ומתן קיבוצי, אינו מתמודד עם ההשלכות הקשות של תוצאתו על זכותם החוקתית של העובדים להתארגנות.

התאגדות עובדי סופר פארם:

 ההסתדרות עתרה לבג”ץ

בעתירה נגד פסק דין של ביה”ד הארצי טענה ההסתדרות כי ישנן טעויות מהותיות שדורשות את התערבות בג”ץ  עמדת ההסתדרות – פסק הדין שפטר את רשת סופר פארם מניהול מו”מ קיבוצי, מותיר 8,500 עובדים ללא זכות התארגנות אמיתית ואפקטיבית מול תאגיד הענק

ההסתדרות הגישה עתירה לבג”ץ נגד פסק דין של ביה”ד הארצי לעבודה בנוגע להתאגדות עובדי סופר פארם. בעתירה הבהירה ההסתדרות כי לעמדתה פסק הדין שהתקבל הוא שגוי, ויש בו כדי לפגוע פגיעה ישירה ומיידית בזכות היסוד החוקתית להתארגנות של כ-8,500 עובדי רשת סופר פארם. עוד ציינה ההסתדרות כי גלומה בו פגיעה רוחבית שעלולה להשפיע על עוד עשרות אלפי עובדים במשק, המועסקים גם הם במסגרת העסקה עקיפה “רב שכבתית”.

תחילתו של ההליך בהתארגנות ראשונית ומורכבת של מאות רבות מרוקחי רשת סופר פארם, אשר הצטרפו כחברים בהסתדרות וביקשו להכיר בהתאגדותם ולשפר את זכויותיהם במסגרת הסכם קיבוצי ראשון. עובדי הרשת מועסקים בכ-290 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ.

המודל בו סופר פארם פועלת קרוי מודל העמיתים, במסגרתו כל סניף מאוגד כחברת “איש אחד” (עמית) נפרדת. עם זאת, שליטתה הכלכלית, העסקית, התפעולית והניהולית של סופר פארם בחברות העמיתים היא מוחלטת. העמית העומד בראש כל סניף מקבל את הסניף ללא כל תמורה ואסור לו להשקיע בסניף מכיסו הפרטי. הרשת עורכת תקציב לכל סניף (חברת עמית) אשר כולל גם את שכר העובדים, ולסניף אסור לסטות ממנו. כמו כן הרשת מכתיבה את תנאי העסקת העובדים ברשת לרבות חוזה ההעסקה, התנאים הסוציאליים להם זכאים העובדים וכל סדרי עבודתם עד הפרט הקטן ביותר.

לאור שליטת רשת סופר פארם בתנאי העסקת העובדים ברשת, דרשה ההסתדרות, במסגרת הבקשות שהגישה לבתי הדין לעבודה, לחייב את הרשת בניהול משא ומתן קיבוצי להסדרת תנאי העסקת עובדי הרשת בהסכם קיבוצי על אף שהרשת אינה מעסיקתם הישירה והפורמלית של העובדים.

לאחר הליך ארוך ומורכב שנוהל בבית הדין האזורי, דחה בית הדין האזורי את בקשת ההסתדרות.

ההסתדרות ערערה על פסק הדין האזורי. במסגרת פסק הדין של הערעור, קיבל בית הדין הארצי את טענתה של ההסתדרות כי בהתאם לעקרון “פריצת האוניברסליות”, ניתן לראות במי שאינו המעסיק הישיר של העובדים, כמעסיק לצורך חוק הסכמים קיבוציים ולהטיל עליו חובת ניהול משא ומתן. אלא, שבהמשך לכך קבע כי בנסיבותיו הספציפיות של התיק, אין לרשת סופר פארם השפעה משמעותית באופן המקים חובה עליה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות.

כנגד קביעה זו הגישה ההסתדרות עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בטענה כי פסה”ד רצוף שגיאות מהותיות, סתירות לוגיות וסתירות פנימיות אשר יוצרות עיוות דין השולל, הלכה למעשה, את זכות ההתארגנות מ-8,500 עובדי הרשת.

ההסתדרות הדגישה כי לעתירה חשיבות עקרונית, והיא בעלת השלכות רוחב שכן  מספר הולך וגדל של עובדים בעולם התעסוקתי המודרני מועסקים בתבניות העסקה עקיפה/רב שכבתיות, שבה קיים גורם שלישי המעורב בהעסקתו של העובד. מדובר בדפוס העסקה המרחיק את אותו גורם שלישי (דוגמת רשת סופר פארם) מהמחויבויות המשפטיות הנובעות מקיומם של יחסי עובד מעביד, לרבות ה”סיכון” שבהתארגנות העובדים.

עוד טענה ההסתדרות במסגרת העתירה, כי השימוש הגובר בעולם העסקי במבנים ארגוניים אשר בנויים על העסקה עקיפה, צמצום העסקה ישירה וכדומה, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, ירידה בחלק העובדים בתוצר ועלייה באי השוויון בין עובדים חזקים לבין עובדים חלשים כמו גם הגדלת אי השוויון בחברה בכללותה.

הספרות המשפטית – וגם המשפט המשווה – הכירו בבעיות שנוצרות מההעסקה העקיפה ושרטטו את הפתרון לבעיה – הטלת חובת משא ומתן קיבוצי על המעסיק העקיף כפי שמבקשת ההסתדרות במסגרת העתירה להטיל על הרשת.

ואולם, כפי שטוענת ההסתדרות, פסק הדין, שפטר את הרשת מחובת משא ומתן קיבוצי, אינו מתמודד עם ההשלכות הקשות של תוצאתו על זכותם החוקתית של העובדים להתארגנות, ועם הפגיעוּת המובנית והאינהרנטית של עובדים המועסקים בתבניות העסקה אלו.

פגיעוּת זו ניתנת לריפוי באמצעות הטלת חובת משא ומתן על מעסיקם העקיף. לטענת ההסתדרות, השגיאות בפסק הדין הותירו את העובדים בלי כתובת לניהול משא ומתן אמיתי ואפקטיבי ובכך רוקנו מתוכן את זכותם להתאגד. קביעותיו של פסק הדין יצרו תוצאה בלתי צודקת ופוגענית דווקא כלפי ציבור עובדים שהינו פגיע יותר מלכתחילה ואף מייצרות תמריץ למעסיקים נוספים לפתח פלטפורמות העסקה שמאפשרות להן לחסום אפשרות להתארגנות.

“בידי בית המשפט הגבוה לצדק למנוע את הפגיעה באלפי עובדי הרשת ולאפשר להם לעמוד על זכויותיהם”, טוענת ההסתדרות.

את העתירה מטעם ההסתדרות הגישו סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עו”ד מאיה צחור אבירם, עו”ד סיון רדיאן ועו”ד מירי מלכי מהלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, וכן עו”ד אלעד פלג ממשרד בעז בן צור ושות’.

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

צילום: freepik

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

תגובות:

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

Subscribe
Notify of
guest
0 תגובות
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן