החלטה חריגה בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון

כב' רשמת ההוצאה לפועל קרן פרג'ון זיטמן מלשכת ההוצאה לפועל באשקלון הורתה על מתן הפטר לעזבון חייבת שנפטרה כנגד תשלום חוב הפיגורים על ידי היורשים

החייבת ניהלה הליך חדלות פירעון בפעם השניה (לאחר שהליך פש"ר קודם בעניינה בוטל) בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון, שגובה החוב בו עומד על סך של למעלה מ 230,000 ש"ח. לאחר מתן צו פתיחת הליכים, ההליך ידע עליות ומורדות אך לבסוף החייבת עמדה בתנאיו של ההליך וניתן בעניינה צו שיקום כלכלי בחודש יולי 2024. חודש לאחר מתן צו השיקום וקודם לביצוע התשלום הנדרש מהחייבת כתנאי להפטר, נפטרה החייבת.

צו השיקום הכלכלי שניתן לחייבת התייחס לתשלומים שעל החייבת לשלם, לכספים המוקנים לקופת הנשייה ולנסיבותיה האישיות. בצו השיקום נקבע כי בכפוף לתשלום של 1,800 ₪ (שמהווה את חוב הפיגורים שצברה החייבת עד שמונה בעניינה אפוטרופוס), יינתן לחייבת הפטר מלא. לאחר פטירתה של החייבת, עתרה באת כוחה להעניק לה הפטר ללא צורך בתשלום חוב הפיגורים.

הנאמנת המליצה להעביר את הדיון לבית המשפט, בהתאם לסעיף 178 לחוק חדלות פירעון, אשר קובע בין השאר כי אם נפטר חייב לאחר מתן צו פתיחת הליכים יש להעביר הדיון בעניינו לבית המשפט.

הרשמת הבהירה בראשית הדברים, כי היא מקבלת את עמדת הנאמנת כי בהתאם להוראות סעיף 178 לחוק, עם פטירת חייב יש להעביר הדיון בעניינו לבית המשפט, אולם היא סבורה, כי יש לדייק לשון הסעיף ובהתייחס לשלב בו מצוי ההליך לאחר שניתן לחייבת צו שיקום, ובהתאם לפעולות הנדרשות להשלמת ההליך.

בהקשר זה קבעה הרשמת, כי ככל שהחייבת ז"ל ויורשיה מבקשים לקיים את צו השיקום כלשונו, אין מקום להעברת הדיון לבית המשפט ממספר טעמים; הטעם הראשון הינו משיקולי יעילות ההליך שכבר הגיע לתומו מבחינת הבירור הנדרש, חקירת החייבת (או במקרה זה מי מטעמה) וקביעת צו השיקום לצורך קבלת הפטר.

הטעם השני לכך שאין מקום להעביר את הדיון לבית המשפט הינו טעם משפטי של סופיות הדיון, "העברת הדיון לבית המשפט המוסמך אין בה אלא עיכוב ההליך עד בירורו בפני בית המשפט (לאחר שכבר ניתנה בו החלטה) ולמעשה פתיחת אפשרות לדיון מחודש בבקשה שהוכרעה שלא על דרך הגשת ערעור מטעם מי מהצדדים".

לבסוף נקבע כי "מן הצדק יש לאפשר ליורשי החייבת לקיים את צו השיקום כפי שניתן בעניינה של החייבת, החייבת עברה כברת דרך ארוכה על מנת להסדיר את חובותיה טרם פטירתה, ובעניינה כבר ניתן צו שיקום". יש להימנע מהפגיעה האפשרית מיורשי החייבת ז"ל לאחר שהחייבת הסדירה חובותיה.

לאור האמור, קבעה הרשמת, כי ככל שאכן יורשי החייבת ז"ל מבקשים לבצע את צו השיקום כלשונו וכפי שניתן בתיק, קרי תשלום 1800 ש"ח כנגד חוב הפיגורים שנצבר קודם למינוי אפוטרופוס החייבת ז"ל, הרי שהם רשאים לעשות כן תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה כתנאי לקבלת ההפטר. אולם אם מי מהצדדים מבקש לשנות מתנאי צו השיקום יש להעביר הדיון לבית המשפט.

◼️ הצטרפו לחדשות אשקלון בווטסאפ לחצו כאן