המנטור מגדרה, אבי גמבש, מצטרף לכותבים של חדשות אפס שמונה | זהירות! צומת קבלת החלטות לפניך

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on twitter
Share on email
Share on print

בכל תחומי החיים אנחנו מגיעים לרגע בו אנו עומדים בפני קבלת החלטה. גם בימים אלו אנחנו עוסקים רבות בהחלטה במי לבחור בבחירות הקרובות, מי יהיה המנהיג הנכון לבחור בו להוביל את מדינה ישראל. נשאלת השאלה כיצד בוחרים נכון, כיצד מחליטים החלטה נכונה ומה השיטה הטובה ביותר לקבל החלטות בחיים, לא רק בבחירות ובפוליטיקה.

אנחנו מאות החלטות במהלך היום שלנו. לעיתים ההחלטה עוסקת בנושא שולי לחלוטין אך מעת לעת אנחנו נדרשים לקבל החלטה עם השלכה על החיים שלנו. מדובר בצומת דרכים לא פשוטה בה אנחנו מתמודדים עם הרצון הפנימי שלנו להבטיח את ההחלטה הנכונה. בין אם מדובר בהחלטה מה ללמוד, או במה לעסוק או אפילו האם ההחלטה לצאת לחופשה במקום מסוים היא ההחלטה הנכונה.

אם נבחן את חיינו, נוכל להבחין באלפי החלטות שאנחנו מקבלים ביום, במודע או שלא במודע, שרובם החלטות די שגרתיות. המנגנון המאפשר לנו להחליט לגבי נושא מסוים בחיינו הוא מנגנון מאוד פשוט. כעוצמת הפחד מהתוצאה האפשרית של ההחלטה, כך מתארכת לה תקופת "הבחינה" של הסיטואציה החדשה בחיינו, לעיתים עד כדי שיתוק ואי קבלת החלטות.

מסתבר שבני אדם מתמהמהים בקבלת החלטות בשל הרצון להבטיח תוצאה לפני שעשו מעשה. אם אחליט באפשרות א', עלי לדעת שזאת האפשרות הנכונה ביותר. האם באמת ניתן לדעת מראש מה יצליח לנו? האם יש בעולם אדם שיכול להבטיח תוצאות? כנראה שלא.
בניסוי שערכו מדענים וחוקרים, נלקחו אנשי עסקים מצליחים למבחן מעניין.

הם חולקו ל 2 קבוצות שוות בגודלן ובאיכות ההרכב האנושי. לקבוצה ראשונה נתנה הזדמנות לפתור מספר בעיות שבהן יש צורך לקבל החלטה על הפתרון הטוב ביותר. מקבוצת אנשים זו בקשו החוקרים לבצע ניתוח וחשיבה, סיעור מוחות והתייעצות לגבי כל בעיה ורק לאחר מכן להחליט על הפתרון הנכון.

לקבוצה שניה נתנו החוקרים את אותן בעיות, אך הפעם ביקשו מהמשתתפים לא לקיים כל חשיבה, לא לבצע שום דיון ולא להכניס כל שיקול מחשבתי לקבלת ההחלטה, אלה להטיל מטבע ולפי תוצאת ההטלה שקבלו יש לסמן את הפתרון הטוב ביותר. על פניו נראה כאילו הקבוצה "החושבת" טרם ההחלטה תגיע לתוצאות טובות יותר.
מסתבר שלא כך הדבר. הקבוצה שהטילה מטבע באופן שרירותי הגיעה בסה"כ ליותר תוצאות חיוביות בזמן קצר יותר. בניתוח הממצאים עלה כי הקבוצה שהייתה צריכה לחשוב ולהחליט על "הפתרון הטוב ביותר", עסקה לא פעם בהכנסת פחדים, דעות קדומות ודעות שלא קידמו את הפתרון ולא סייעו בהכרח לקבל החלטה נכונה.
בישראל ערכו ניסוי מעניין נוסף.

ניסוי שעוסק במשאב חשוב ביותר לבני אדם – כסף.
קבוצת משקיעים מובחרת העוסקת בקבלת החלטות רבות במהלך שעות ודקות בזמן ניהול כספי השקעות עבור הלקוחות שלהם, קיבלו תקציב השקעה זהה והתבקשו לקבל החלטות היכן להשקיע את הכסף על מנת שיוביל לתשואה הכי טובה. התחרות החלה והמשקיעים חשבו רבות, ניתחו את הנתונים ולבסוף "החליטו" על מסלול ההשקעה "הנכון" שהם ממליצים להפנות את הכסף אליו.

בסופה של התחרות הסתבר כי משקיע אחד הצליח להביס את כל שאר המשקיעים והשיג לבדו את התשואה הגבוהה ביותר על מסלול ההשקעה שבחר.
לתדהמת כולם, כולל שאר מנהלי ההשקעות, הסתבר שמדובר בקוף. קוף אמיתי שהחליט באמצעות לחיצה על כפתורים שונים מה מסלול ההשקעה שלו. כל מי שקורה שורות אלו ואומר לעצמו: "אז על מה אני משלם דמי ניהול ועמלות לכל גופי ההשקעה שמנהלים לי את הכסף?" בהחלט שואל שאלה מעניינת ונכונה.

על מנת לדעת כיצד לקבל "החלטות נכונות" אנו צריכים להגדיר קודם כל מה זו "החלטה נכונה" והאם באמת ישנה סיטואציה שכזו. בואו ניקח אדם הנמצא בדרך למקום עבודתו ומחליט דווקא היום לפנות עם רכבו לכביש חדש שכביכול אמור לקצר לו את הדרך. מיד שפנה לדרך החדשה, גילה כי פקקי ענק חוסמים את דרכו והוא תקוע לחלוטין. בעקבות אותה החלטה לנוע באותו כביש חדש, איחר למקום עבודתו ובעקבות כך ננזף על ידי מעסיקו. האם ניתן לסכם כי הנהג שלנו קיבל "החלטה גרועה"?
הרי לפי ממד התוצאה, הוא טעה לחלוטין ושילם מחיר מול המעסיק שלו.

ואם אומר לכם שאותו אדם שאיחר למקום עבודתו ניצל מתאונת דרכים קשה שהתרחשה בכביש הישן שבו הוא נהג בכל יום בדרך למקום עבודתו? האם יכול להיות שההחלטה המוזרה והחריגה שקיבל ידידינו באותו היום היא "החלטה מעולה" שהצילה את חייו? מסתבר שהחלטה טובה והחלטה רעה היא פשוט נגזרת של התוצאה שקיבלנו בסוף התהליך שאליו יצאנו. חוכמת הבדיעבד היא מאוד פשוטה. הרי אף פעם לא נוכל לדעת מראש לאן כל החלטה תיקח אותנו.

שיטות מגוונות וחדשות צצו כטכניקות אפקטיביות לקבלת "החלטות נכונות". המובילה שבהן היא הטכניקה לבצע "טבלת בעד ונגד" על כל החלטה. פשוט להניח על השולחן את כל היתרונות והחסרונות וכאשר עמודת היתרונות עולה על עמודת החסרונות, נקבל החלטה בהתאם. שיטה זו מעלה חיוך על פני היות וראיתי לא פעם אחת שמול כל יתרון ניתן להציב בקלות חסרון. אם כך, כל יתרון מקזז את החיסרון שעומד מולו ונותרנו ללא כל תרומה איכותית שיכולה לסייע לנו "לקבל החלטה נכונה". אי אפשר להבטיח תוצאות.

אני פוגש פעמים רבות אנשים הנמצאים "בתהליך" לקראת קבלת החלטות בחייהם. מדוע נפלא להיות בתהליך? אין לתהליך תוצאות ולכן קשה לשפוט אם היה זה תהליך חיובי או שלילי. מתי נדע שהתהליך שלנו היה נכון ואפקטיבי? רק כאשר נקבל החלטה באומץ רב, נעשה מעשה ואז נבחן את התוצאות שקיבלנו. אנחנו יצור חושב ועושה את מה שהוא חושב. לאור עובדה זו אנחנו גם בנויים לטעות כל החיים. לא נוכל לדעת מה "ההחלטה הנכונה". נצטרך פשוט להחליט, לעשות מעשה ולבחון את התוצאות. אם הצלחנו, מעולה! אם טעינו, נצטרך להגיע לצומת חדשה ולקבל החלטה נוספת, חדשה ואמיצה. אין טוב או רע שניתן לדעת אותו מראש.

זכרו תמיד – אם לא נחליט אנחנו, יהיה מי שיחליט עבורנו וזה לא תמיד לשביעות רצוננו. בהצלחה בקבלת ההחלטה, התוצאה שלה לא תלויה בכם.

כותב המאמר:

עקבו אחרינו בפייסבוק

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן