לרב חיים מבריסק זצ"ל היה כולל אברכים. כל ערב ראש חודש הוא היה משלם להם את כספי המלגה, ויהי מה. אם חלילה אירע פעם שלא היה לו את הכסף במועד – הוא היה לווה אותו ובלבד שישלם לאברכים בזמן
באחד מערבי ראש חדש לא היה לרב כסף לשלם והוא גם לא מצא ממי ללוות… הוא ישב על מקומו והרהר. במקום עבר אחד המתפללים שהבחין במצוקתו של הרב, ואמר לו: "אה! כמה טוב היה המצב אם היה מגיע עכשיו עשיר מלונדון ותורם אלף דולר, סכום שיש בו כדי להחזיק את הכולל למשך חצי שנה… אה! היה זה ממש מחייה…". שמע אותו הרב מבריסק ואמר: "אם יבוא עכשיו עשיר מלונדון ויתן לי אלף דולר – אני לא לוקח! אני לא אחליף את המתיקות של הביטחון תמורת אלף דולר!
מדי חודש בחדשו, אני נושא את עיניי למרום ומבקש: 'ריבונו של עולם! עיניי נשואות אליך, אנא בטובך הגדול שלח לי את הכסף שאני צריך!' בצורה שכזאת אני 'חי עם הקב"ה' באופן קבוע! ואכן זוכה אני מידי חודש לראות במוחש את יד ה' המסייעת לי! אם יהיו לי בכיס אלף דולר להחזקת הכולל למספר חודשים, הרי שאפסיד את מתיקות הביטחון הזו… וכי משתלם למכור מתיקות שכזו באלף דולר?! ('ויחי ראובן')
אמרו חז"ל: "אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" (אבות ד', א') אמר בעל "חובות הלבבות": "איזהו עשיר? זה שיש לו את מידת הביטחון בקב"ה…" מה מונע מאיתנו לבטוח בלב שלם בבוראנו? הפחד, הפחד מהעתיד המוסתר מעינינו. אם תפנים שאין עוד מלבדו, שהוא יצר אותך, את העולם סביבך והכין לך את מזונך לאורך כל ימי חייך, שהוא ורק הוא מחייה אותך בכל רגע, הוא הפועל, היוצר, המנשים אותך, יהיה לך קל יותר "לזרוק" עליו הכול ולהיות באמת עשיר מופלג, לא עשיר בממון אלא עשיר בביטחון. כשיש לך ביטחון באבא שלך, הוא לא ילך איתך יד ביד אלא ירים אותך על כתפיו. בורא עולם נושא אותך עליו, מה לך לפחד מבני אדם, מפרנסה או קושי? אתה נמצא על אבא, תאמין בו והוא יסיר ממך כל קושי ומכאוב. רק כך תזכה להיות אדם נינוח, מלא ערגה ומאושר, רק תעצים את הביטחון במי שעכשיו נותן לך כוח ומאפשר לך לקרוא את החיזוק הזה.
