הסיפור לשבת: אל תרמוס כדי להגיע מעלה

הסתכל על הדברים שהנך נלחם עבורם לריק, על מה אתה כועס לשווא? מה תוסיף ומה תפעל מלחמתך להידחק בתור? אולי תחסוך מספר דקות אבל תפסיד הרבה מאד בגללה

באחד הימים התקיימה מצוות ברית המילה לנכדו של רבי אלעזר אבוחצירא. אנשים רבים הגיעו לאחל לרב מזל טוב ולהתברך מפיו. בשל כמות האנשים הרבה היו דחיפות רבות בקהל

בין האנשים שסבלו מהדחיפות היה פרופסור אחד שהוזמן לשמחה. כשסוף סוף הגיע תורו להתברך מפי הרב הוא רטן וטען על התנהגותם של האנשים הדוחפים ומבלבלים את הסדר של האירוע ובנוסף גורמים לנזקי גוף ורכוש של אחרים. השיבו רבי אלעזר: “התנהגותם אינה חדשה, כבר היו דברים מעולם עוד בתקופת משה רבינו”. תמה הפרופסור: “מנין לך זאת?”

השיבו הרב: “כתוב בחז”ל שהזכות של יהושע להיות המנהיג של עם ישראל לאחר מות משה הייתה משום שסידר את ספסלי בית המדרש. מדוע היה צורך לסדר כל יום את הספסלים? יש לומר שכשמשה היה בא לבית המדרש, רצו העם להיות קרובים אליו ולזכות לראותו, מחמת הדבר היו דחיפות רבות והזזת הספסלים ממקומם, לכן הוצרך יהושע מדי יום לסדר את הספסלים ולהחזירם למקומם. אף שהמעשה הזה חזר על עצמו, יהושע לא כעס ולא רטן על אותם העושים כן, אלא קיבל זאת בעין טובה והבין לרוחם של אותם אנשים, כי רצונם היה להתענג מזיו פניו של משה רבינו…” כולנו עומדים בתור – בסופר, בדואר, בכביש, במגלשה, לראות זמר מצליח או שחקן שזה עתה עבר ברחוב… לא תמיד אנו עומדים בשורה, מחכים בסבלנות לתור שלנו, פעמים אנו נדחפים ודוחפים, עוקפים ומחפשים מיני תחבולות כדי לחסוך זמן יקר. אנו מעדיפים לרמוס את האחר בתור, לעקוף, לרטון ולאבד את הסבלנות כדי לחסוך חמש דקות, אך מה אנו עושים עם אותן חמש דקות? האם אנו מנצלים אותן לדברים טובים או עומדים בחוץ לפטפט על הא ודא?

כשאדם נדחף בתור ורומס את חברו כאילו הוא אוויר בשביל לראות טוב יותר איזה זמר מצליח, הוא מוסיף חטא על פשע! אילו היית דוחף, קופץ, מתאמץ כדי לזכות בברכה של רב גדול, כדי להיכנס מעשרה ראשונים לבית הכנסת, לזכות למצוות גמילות חסד או צדקה – “החרשתי” – המעשה כמובן אינו ראוי ואין ערך למצווה. אולם לרמוס את החבר בשביל הבלים, כדי לחסוך מספר דקות שאותן ודאי לא תנצל ותמרח אותן בהבלים חטאך כפול ומכופל. הסתכל על הדברים שהנך נלחם עבורם לריק, על מה אתה כועס לשווא? מה תוסיף ומה תפעל מלחמתך להידחק בתור? אולי תחסוך מספר דקות אבל תפסיד הרבה מאד בגללה.

“וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ, ושְׂכַר עֲבֵרָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ” (אבות ב’, א’) – זאת ניתן לפרש ולומר שאדם צריך לחשב כמה נפגעים יהיו לו מקיום המצווה, האם שווה לו לעשות אותה או עדיף להעביר, לוותר ובכך לקיים מצוות “ואהבת לרעך כמוך” בהידור. גם בעמידה בתור בנחת אתה מקיים מצווה, לא תמיד נעים לעמוד בתור, אז לפחות כשאתה בתור תקרא פרק תהילים, תחשוב, תהיה רגוע, ותזכה לנצל באמת את הזמן שלך לדברים הנמצאים ברומו של עולם. עם חשיבה כזו אתה בהחלט יכול להגיע לרומו של עולם.

◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ/מהעולם/משפט/עורכי דין/פלילי לחצו כאן

■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן

◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן

צילום: FREEPIK

דילוג לתוכן