“לא הייתה הצדקה לירי” נקבע בבית הדין הצבאי בקריה אשר בו נגזר כי סמל אלאור אזריה נאשם בהריגה – ומאות יצאו להפגין כנגד ההחלטה, בהם הפעילה המרכזית שירה אברהמי, מרחובות.
אברהמי: “הכרעת הדין היא אכזבה גדולה, תחושה של בושה וחרפה, הצדק לא מוצה! זהו יום עצוב וקשה למדינת ישראל המשקף את עתיד המתגייסים לחילות הקרביים והמוטיבציה של הלוחמים בצבא, ההחלטה הזו משפילה המון חיילים בישראל”.
מוקדם יותר כאמור, הכריע הרכב שופטים בראשות אלוף משנה מאיה הלר, אשר כלל את השופט סא”ל כרמל ווהבי ואת שופט הצד, קצין השדה סא”ל ירון סיטבון את גורלו של אזריה. השופטת הלר אמרה בפתח הקראת הכרעת הדין כי “הפרשה הובילה לדיון ציבורי רחב היקף שלא היה כמותו” והוסיפה כי הכרעת הדין מבוססת רק על הראיות שהובאו.
“העובדה שהיה מחבל על הקרקע שביקש לקטול חיי חיילים אין בה להצדיק פעולה לא מידתית. הנאשם ביצע את הירי בניגוד להוראות הפתיחה באש. המחבל לא היווה סכנה. הנאשם כפר בהאשמה נגדו וטען כי המחבל היווה סכנה. הוא טען כי הוא חשד באופן סובייקטיבי שקיימת סכנה מוחשית לו ולחבריו בעקבות חשש לסכין ולמטען. חששו הושפע מהעובדה שהייתה אמורה להתקיים עדלאידע במהלך היום. לטענת הנאשם צירוף כל העובדות הוביל אותו למסקנה אחת – שהמחבל נושא מטען נפץ”.
השופטת הלר הוסיפה: “אין מחלוקת שהנאשם ירה מטווח קצר לאחר שכיוון את הנשק לראשו של המחבל ואין מחלוקת שיש בו כדי לסכן את חיי הזולת. הנאשם מודע לכך שהירי שביצע מנטרל”. על המחלוקות הפתולוגיות בפרשה אמרה השופטת: “הנאשם ניסה לאחוז את החבל בשני קצותיו – מצד אחד טען שהמחבל זז ומצד שני טען שהוא כבר מת לפני שנורה על ידו.
“החלטנו לדחות את חוות הדעת של פרופ’ שמעון שהעיד מטעם ההגנה. אין לו הידע הרלוונטי. דחינו חוות דעת פתלוגית נוספת שהגישה ההגנה ובה הוצגה טענה ללא אסמכתאות. גם מסקנות פרופ’ היס מטעם ההגנה נדחות על ידינו. ההגנה לא הצליחה לכרסם בחוות הדעת של התביעה, מות המחבל נגרם כתוצאה מהירי של אזריה. כך שוכנענו”.
