הפעם הם הגיעו שניהם שקטים מאוד ושדרו לי עייפות, משהו בשפת הגוף שלהם היה שבע, היה אדיש וזאת נקודה שלא בריא להיות בה לאורך זמן…
היא: "נועה, נמאס לי להיפגע, אני כל פעם מחדש מצפה לאיזשהו שינוי שלא קורה, וכל פעם מחדש מתאכזבת, נופלת, מתבאסת, ומדברת בעיקר לקיר, כי אם הדברים שלי היו מחלחלים, כבר מזמן הכל היה מסתדר, ולא היינו כאן, אבל אין אין עם מי לדבר".
הוא: "את מחפשת רק את הרע, מסתכלת כל הזמן אצל אחרים, מתרכזת רק איפה אני לא בסדר, הרגת אותי כבר".
אני: "תסבירי"…
היא: "אני מסיימת יום עבודה ארוך + לימודי ערב, ומוצאת את עצמי חוזרת הביתה בשעה 22:00 בלילה, מתה מרעב, ועייפות, חושבת בליבי – לא תתעניין בי? לא תרים טלפון לשמוע מה איתי? לא תציע להכין לי משהו לאכול??? ביצה אחת קטנה על הגז הייתה מצילה אותי מה בסה"כ ביקשתי? לא תבדוק אם אתה יכול לעזור לי במשהו? לתת לי איזה חיזוק? איזו מילה שתרים אותי??? אני רואה חברות שלומדות איתי, כל אחה"צ מקבלות דיווחים, מסרים, וחיזוקים מהבית, כן כן הן מראות לי את ההודעות, וזה כ"כ חסר לי וצובט את ליבי, את יודעת מה נועה, עזבי חברות, בואי ניקח מקרה שמאוד קרוב לליבי, אני רואה את גיסי (בעלה של אחותי), כל היום מה שלומך ממי? להכין לך לאכול ממי? איך את ממי? ו-וואלה נועה, בא לי גם שיתייחסו אליי בהערכה כזאת, בא לי גם שיכבדו אותי, שידאגו לי , שיכינו לי. את לא חושבת שמגיע לי??????? את לא חושבת שאני צודקת???? תגידי לי את, נועה".
אני:" לא, אני ממש לא בטוחה שאת צודקת".
**
הרבה מאוד פעמים בדינאמיקה של ייעוץ זוגי, מובאת איזושהי סיטואציה שמאפיינת את הדיאלוג בין בני הזוג ומיד אחריה עולה השאלה:" זה נראה לך בסדר נועה?? מה דעתך??? ככה זה צריך להיות???". רגע לפני שנבין את התשובות לשאלות, בואו נעשה קצת סדר. אתחיל מהסוף: את התשובה לשאלה מה בסדר או לא בסדר בין בני זוג , יש רק שני אנשים בעולם שמסוגלים לתת, והם שני בני הזוג. ולא אף אחד אחר!!!!!!!!!! לא החברה, לא השכנה, לא גיסה, ולא שום מוסכמה חברתית.
יש כאן עולם זוגי שאמור להתנהל, אך ורק ע"י שני אנשים. ועל פיהם ייקבעו החוקים, ועל פיהם ייקבע מה בסדר ומה לא בסדר, אך ורק בעינהם. מילים יפות מסנוורות את כולנו (בעיקר את הנשים), אל תפלו לכל מלכודת דבש שנמצאת בדרככם: גם אם זאת חברה הכי הכי טובה שלכם, אפילו אחות, שנדמה לכם שאתם מכירים את הדינאמיקה הזוגית בינה לבין בעלה על בוריה, הרשו לי לגלות לכם: "רב הנסתר על הגלוי", אין לנו אף פעם את התמונה המלאה, ולכן לקחת "שברירי מידע, שברירי התנסחות", לא באמת משקף כלום, כי אני באופן אישי כבר הכרתי לא מעט בעלים שהמושג "ממי" שגור בפיהם כל מילה שנייה, ואילו בתחום הנאמנות הם היו זקוקים לעוד שיעור או שניים בדרך…
למעשים בזוגיות יש "קול רם יותר" מלדיבורים. שאף " ממי", לא יסנוור אתכם, בדקו אם עצמכם האם האדם שעומד מולכם נוהג כלפיכם באופן חברי ומכבד?? יותר בדקו התנהגות, ופחות חפשו מילים ותפאורה??? "תפאורה טובה", רלוונטית בהצגות מול קהל, מה שמעניין זה הסולו בבית, ופחות הצגה הראוותנית.
עצתי: אל תעבדו, תתנהגו, תריבו, או תשלימו, על סמך ציפיות שמבוססות על התנהגויות שאתם רואים אצל אחרים, זה לא רלוונטי לכם, בין כל של שני אנשים הדיאלוג שונה. "האם בהכרח שימוש במילה "ממי", או ריבוי שיחות/הודעות ביום, או ארוחת ערב בהפתעה, הם אינדיקציה לדאגה?? לאהבה??? ליחסים טובים??? לא בטוח. בא לכם שבן הזוג שלכם יכין לכם ארוחת ערב – תבקשו. בא לכם שבן הזוג ישאל אתכם לשלמכם – תשאלו אתן אותו תחילה, מה שלומו, ואח"כ שתפו אותו בשלומכן. בא לך שבן הזוג שלך – ישלח לך הודעת התעניינות – הסבירי לו שבימים ג', ה' כשאת בימי לימודים ארוכים, הודעה מימנו בשעות הערב, יכולה לעשות לך מה זה כייף על הנשמה… זכרו כל הזמן – פחות לצפות, ויותר לדבר. פחות להשוות – ויותר להתחבר לאדם שמולך, ולא לאחר. גם ככה הדיאלוג בין שניים מאתגר מאוד, ככל שהוא יהיה מושפע שעוד ועוד אנשים מסביב, רק רק יסתבך. ככל שתשומת הלב תישאר בין השניים – כך המסובך יהפוך לפשוט, הנסתר יהפוך לגלוי, אכזבה תתחלף בהבנה".
הרבה אנשים ודעות מסביב – הן הפרעות קשב לזוגיות. צמצמו את תשומת הלב אך ורק לשניכם. אתם היחידים שיודעים מה טוב לכם. מה בסדר לכם. מה נכון לכם. זקוקים ל"ריטלין" לזוגיות שלכם? אני כאן לעזרתכם.
נועה איבגי, יועצת זוגית
0549599880