פוסט קצת ארוך, אבל אולי המשמעותי ביותר שאי פעם פירסמתי.
אתחיל מהסוף: ממש בקרוב אחדש את המסע שלי לראשות העיר רמלה. מסע שהתחיל בדיוק לפני שנה. מסע שמציב אלטרנטיבה למשהו אחר, חדש, רענן. כזה שמביט למציאות בעיניים ולא מתחבא מאחוריה.
זה לא יהיה קל. הלב מדמם, המוח עדיין לא מעכל את הזוועות ומהעיניים זולגות דמעות עם כל "הותר לפירסום" מקולל.
זה לא יהיה קל. כי חלק מחברי הרשימה וצוות הקמפיין שלי עדיין במילואים (אני השתחררתי ממש לא מזמן) וכנראה יידרשו לבחור בין העיר האהובה למדינה הכואבת.
זה לא יהיה קל. כי פתאום נושאים כמו ניקיון, חינוך והתחדשות עירונית ניראים לנו כ"כ חסרי חשיבות לעומת 136 חטופים, מעל 1,300 נרצחים ומאות אלפי מפונים שרק מייחלים לרגע בו יוכלו לשוב לביתם.
זה לא יהיה קל, אבל לצערנו, זאת המציאות. הממשלה קבעה שב-27/2, תתקיימנה הבחירות המוניציפליות. לדעתי, מוקדם מידי, אבל זאת ההחלטה.
חשבתי המון מה הצעד הנכון לעשות עכשיו: האם להחריש, כפי שעשיתי ב-100 ימים האחרונים, ובעצם לאפשר ע"י שתיקתי את המשך המציאות הקיימת בעיר ל-5 שנים נוספות או לצאת למסע קצר, שינסה להניח לרגע בצד את כל מה שקורה בארץ ולהתמקד בנו, ברמלה.
בחרתי באופציה השנייה. מתנצל מראש בפני מי שיגידו שלדבר על הכשלים בחינוך ובביטחון אישי, זה לא שייך עכשיו. מוזמנים לדפדף, מבטיח לא להיעלב. מתנצל מראש בפני מי שיגידו שמאבק על ראשות העיר בעת הזאת הוא לא ציוני ופוגע באחדות (כראש הרשימה עם הכי הרבה משרתי מילואים מבין הרשימות בעיר, נראה לי שיהיה קצת קשה לומר את זה עלינו). בכל אופן, מוזמנים להפנות את הביקורת למי שכפו עלינו לקיים בחירות בעת הזאת. מתנצל מראש בפני כולם, אבל אין לנו שום זכות לוותר על רמלה. מתחייב לעשות הכל כדי ש-5 השנים הבאות בעיר לא תיראנה כמו 30 השנים האחרונות, גם אם זה אומר לחדד הבדלים ולהציף את הכשלים.
ביום שאחרי המלחמה, מותר גם לנו לפנטז על עירייה שמתפקדת, שירות לתושב ברמה אחרת, מערכת חינוך לתפארת וכל אותם דברים שקיימים כמעט בכל עיר אחרת אבל לא אצלנו. המסע להצלת רמלה 2024 – ממשיכים.
◼️ לקבוצת חדשות רמלה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
