כל המקבל את החיסון לקורונה מקיים מצווה כאמור "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" (דברים ד' ט"ו). חולה המדביק אחרים עובר עבירה של "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט ט"ז). אם בזדון או אף מתוך רשלנות פושעת הדביק אחרים והנדבק מת דינו כדין רוצח ממש. ככלל, חובה על כל אדם לעשות כל הנדרש להציל כל אדם ממות (תורה תמימה ויקרא פ"ה כ"ז). החיסון עתיד לעצור את המגיפה. מצד דינא דמלכותא דינא אנחנו מצווים לציית להנחיות הממשלה ומשרד הבריאות לשגרת החיים בימי המגיפה כולל הנחיות שאינן נראות לנו הגיוניות או צודקות או מועילות להשטחת העקומה.
לו יעקב אבינו היה חי בימינו הוא היה ממליץ לקבל את החיסון. הוא, איש התורה והחכמה, היה מתכונן ככל יכולתו למלחמה למיגור הנגיף כוביד 19. הוא היה נוטל סיכון ועושה את כל מה שאפשר כולל חיסון כדי שלא יידבק ולא ידביק אחרים.
התורה מספרת (בראשית ל"ב ח'): שעה שיעקב אבינו עמד לפגוש בעשו שביקש להרגו נפש "ויירא יעקב ויצר לו" פחד להיהרג בידי עשו והיה מיצר אם יאלץ חלילה להרוג את אחיו. לכן "התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, למלחמה ולתפילה" (רש"י). הוא פועל להגן על עצמו בני משפחתו עבדיו ושפחותיו ורכושו.
תחילה הוא שולח לעשיו מתנות ומושיט לו את ידו לשלום. ביקש לפייסו. ותעבור המנחה על פניו. אחר כך הוא מתכונן למלחמה ומקים למחנהו מערך הגנה. "ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות. ויאמר: אם יבוא עשו את המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה".
אחרי ההכנות למלחמה הוא מתפלל ומבקש רחמי שמים "ויאמר יעקב: אלוהי אבי אברהם ואלוהי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטבה עמך. קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים ואתה אמרת היטיב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרוב" (בראשית ל"ב ט').
כל לוחם המבקש לנצח את המלחמה בנגיף כוביד 19 זן דלתא ולמגר אותו מוטלת החובה לנקוט בכל פעולה כדי לשמור על עצמו לבל יידבק בקורונה וכדי להישמר לבל ידביק אחרים במחלה הנוראה. אם על ידי חבישת מסיכה ושמירת מרחק או למהר ולקבל את החיסון. וגם לעמוד לפני בוראו ולבקש רחמי שמים שהחיסון יועיל ויגן מפני הידבקות במחלה הנוראה ותיעצר המגיפה.
