אפרים זלמנוביץ, הרב הראשי של מזכרת בתיה בטור דעה שלא יכולים להשאיר אותנו אדישים:
רק אחרי שוב אחרון החטופים, יש מקום להסכם שלום עם העזתים. כל עוד אחינו בשבי אין מקום להכלה, להודנה או להסדרה. עם מחבלים אין מקום למשא ומתן! אמת, ישראל כמהה לשלום. אנחנו מתפללים כל יום שהעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום בארץ. ישראל מצפה ל- "וְכִתְּת֨וּ חַרְבוֹתָ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹא־יִשָּׂ֨א ג֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּ ע֖וֹד מִלְחָמָֽה". כולנו מצפים לבוא השלום.
להבין את מהלכיו של הבורא ית"ש בעולם, יש להתבונן במציאות. התורה מספרת: משה רבינו מבקש מהקב"ה "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶתְּ כבֹדֶֽךָ" אמר הקב"ה "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ות אֶת פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי". העתיד נסתר. מן העבר תלמד להתנהל בעתיד. כאמור; אם "ַהֲסִרֹתִי֙ אֶת־כַּפִּ֔י וְרָאִ֖יתָ אֶת־אֲחֹרָ֑י וּפָנַ֖י לֹ֥א יֵרָאֽוּ" (שמות ל"ג).
בשנתיים האחרונות אנחנו נלחמים על קיומנו. משבע חזיתות קמו עלינו להשמידנו והקב"ה מצילנו מידם. הקב"ה העניק לישראל את הקושאן על הארץ ככתוב בתורה "וַיֵּרָ֤א ה'֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את" (בראשית י"ב). היום מתממשת ההבטחה. זו באה עם חבלי משיח. סבל וייסורים כמו חבלי לידה.
הגמרא (ברכות ס' ב') אומרת: על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת! – אמר רבא: לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה. אמר רב אחא משום רבי לוי: מאי קרא – חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה, אם חסד – אשירה, ואם משפט – אשירה… רבנן אמרי מהכא: ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מברך… תנא משמיה דרבי עקיבא: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד. כי הא, דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא, מטא לההיא מתא, בעא אושפיזא לא יהבי ליה. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. אזל ובת בדברא, והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא. אתא זיקא כבייה לשרגא, אתא שונרא אכליה לתרנגולא, אתא אריה אכלא לחמרא. אמר: כל דעביד רחמנא לטב. ביה בליליא אתא גייסא, שבייה למתא. אמר להו: לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה!
כן הדבר בכיבוש הארץ. עדים אנחנו, בתכנית חלוקת הארץ הוקצו לישראל על ידי אומות העולם 14,200 קמ"ר. במלחמת השחרור שחררנו מעול זרים עוד 6,500 קמ"ר. היה לנו 20,700 קמ"ר. אחרי ששת הימים זכינו ל 90,000 קמ"ר פי שלושה ויותר. אחרי הנסיגה מסיני נותרנו עם 30,000 קמ"ר. מוכח! כל פעם שהאויבים ביקשו לקחת מידינו את הארץ ניצחנו אותם וזכינו בעוד חבל ארץ.
עוד ניתן ללמוד שכל פעם שכבשנו חבל ארץ ונסוגונו או התנתקנו או ויתרנו עליה סבלנו סבל רב, הרוגים ופצועים היו מנת חלקנו. ניקח את עזה כדוגמא; פעמיים כבשנוה ונסוגונו ממנה. בא הארכי רוצח יחיא סינאואר ימ"ש וטבח בנו או אז כל העולם הבין שאין מנוס מלהחזיר את כל החטופים ולמוטט את שלטון החמאס.
יש לזכור! צבא שנסוג מובס. כמאמר המשנה (סוטה מ"ד ב') "תחילת ניסה – נפילה" כפי שהוכח "וּפְלִשְׁתִּ֖ים נִלְחָמִ֣ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּנֻ֜סוּ אַנְשֵׁ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִפְּנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּפְּל֥וּ חֲלָלִ֥ים" (שמו"א ל"א).
נסיגה מוכיחה על חולשה ופחד. חוסר אמונה שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורת ישראל. ההרתעה נמוגה והאויב מכה בנו מכה כואבת. נסיגה הודנה או הכלה או הסדרה מתקבלים אצל המחבלים בשיבת ציון – כניצחון ואינם מביאים את השלום. אמונה בצדקת דרכנו עם אומץ, גבורה וניצחון – כן.
◼️ חדשות מזכרת בתיה בווטסאפ לחצו כאן
