הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי הודיע: אני עוזב בשישה במרץ

הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי הודיע הערב [שלישי, 21/1/25]: אני עוזב. להלן דבריו >>

ערב טוב,

זהו היום ה-473 למלחמה. מלחמה ארוכה, הדורשת מאתנו הקרבה גדולה, אך יש בה גם הישגים חשובים מאוד לעתידנו. צה"ל עדיין בלחימה בזירות השונות.

אנחנו בימים של מימוש אחת ממטרות המלחמה החשובות ביותר – השבת החטופים. הכוחות, כפי שאני מתרשם בביקוריי אצלם, נחושים מאוד ויודעים לשם מה הם נלחמים – פירוק החמאס, על שלטונו ויכולותיו, השבת החטופים והשבת אזרחי ישראל לבתיהם בביטחון. גם בזירות הרחוקות צה"ל ממשיך ופועל בכל הכוח.

אני נמצא כעת ליד מפלסים, מקום בו נרצחו רבים וממנו נחטפו נוספים. במקום הזה אני בוחר לדבר על המצב וגם לדבר עלי.

ביום בו מקבל עליו אדם את עול הפיקוד בצבא ההגנה לישראל, הוא עומס על כתפיו אחריות, אחריות שאין לה תאריך תפוגה. ביומה הראשון של המלחמה, בהערכת המצב המטכ"לית, לקחתי בקול רם וברור את האחריות, אחריותי, לכישלון צה"ל בהגנה על האזרחים בשמחת תורה תשפ"ד. כך גם עשיתי ביום השישי למלחמה באופן פומבי.

ייעודו המרכזי של צה"ל הוא להגן על אזרחי המדינה. כשלנו בכך. את תוצאות היום הנורא הזה אני נושא מאז ואשא עמי לשארית חיי.

בתחנות השירות שלי בצה"ל, חונכתי שמבצע מסתיים עם השלמת המשימות, מבצע מסתיים כאשר כולם חוזרים. מבצע מסתיים לאחר תחקיר.

מטרת התחקיר הצה"לי היא למידה – בין אם הכוח כשל ובין אם הצליח. כבר בתחילת המלחמה יזמנו בצה"ל תחקירים שהתבצעו – באופן חסר תקדים – תוך כדי המלחמה.

הרצון והצורך לאזן בין קשב המפקדים המובילים את הלחימה ובין הפניוּת הנדרשת מהם לקיום תחקירים מעמיקים, נאמנים לעובדות ולאמת, חִייב תהליך ממושך. השבעה באוקטובר היה יום, שמוקדי הלחימה בו היו רבים ומורכבים. רצונן של המשפחות השכולות להגיע לחקר האירועים, מהר ככל האפשר, מובן וחשוב לנו מאוד.

צה"ל חייב לספק תשובות ולהעמיד תחקירים של אמת: איכותיים, יסודיים ובשקיפות מלאה. אנחנו מתחקרים מתוך המחויבות לנופלים, לחטופים ולמשפחותיהם ולקהילות הנגב המערבי; אנחנו מתחקרים מתוך החובה ללמוד ובאופן שיאפשר לנו להגן טוב יותר על אזרחי ישראל בעתיד. את הממצאים המלאים אציג לשר הביטחון וככל שניתן – גם לאזרחי ישראל, בעיקר נלמד ונטמיע אותם בצה"ל לשם שיפור וחיזוק היכולות.

אני יכול לומר בביטחון כבר כעת –  איש לא הסתיר מידע. איש לא ידע את העומד להתרחש. איש לא סייע לאויב לממש את אכזריותו. אמירות אלה, מעבר לכך שאינן נכונות, פוגעות בְמשרתים נאמנים, שעשו ועושים למען ביטחון המדינה ומבינים לעומק את אחריותם נוכח התוצאות.

בתום התחקירים הצה"ליים נדע טוב יותר לומר מה קרה לנו, מדוע זה קרה וכיצד עלינו לתקן. התחקיר הצבאי עוסק בצה"ל בלבד ואין בו כדי להקיף את כל הסיבות והתחומים שעשויים למנוע הישנות אירועים שכאלה.

ועדת חקירה או כל גוף חיצוני אחר יוכלו לחקור ולבדוק ויזכו בצה"ל לשקיפות מלאה.

יש לי אחריות לכישלון של צה"ל, יש לי אחריות גם להישגים. אומר מראש, הלוואי ולא היינו נדרשים להישגים אלה ואין הישג שישיב לאחור את הכאב, הצער והאובדן העצומים, שנגרמו מיום פתיחת המלחמה.

צבא הוא ארגון למצבי משבר – הוא נבחן במניעתם וביכולת להתמודד עם מצבים קשים ומפתיעים בהתרחשותם. כשלנו במניעה ובהגנה. חיילי צה"ל, מפקדים, אנשי כוחות הביטחון, ביחד עם אזרחים רבים ואמיצים, פעלו בגבורה להקטין את הנזק, לבלום ולהדוף. יצאנו למלחמה קשה, הזירות הצטרפו בזו אחר זו.

צה"ל הביא במלחמה זו, תחת פיקודי, עם חברי למטה הכללי וביחד עם הדרג המדיני, הישגים רבים. צה"ל תכנן, צה"ל ביצע. המזרח התיכון השתנה, מפת האיומים שלנו השתנתה לחלוטין, נפתחו הזדמנויות ועלינו למדוד כל הזמן גם את הסיכונים.

חיזבאללה נחל תבוסה – רוב הנהגתו חוסלה; חיסלנו מעל ל-4000 פעילי טרור וביניהם מרבית שרשרת הפיקוד הבכירה ביותר של הארגון, ובראשה חסן נסראללה. אלה תוצאות של תכנון איכותי, יוזמה וביצוע אמיץ ויסודי ביבשה, באוויר, בים וביכולות התומכות.

זו גם תוצאה של מודיעין איכותי מאוד. אותם אנשי אמ"ן שכשלו בשבעה באוקטובר וחשים כך, הם אלה שהביאו את המודיעין  שאיפשר את ההישגים. הֵחלשות כוחו של חיזבאללה בזירה הלבנונית ניכרת מאוד וחובתנו לשמר זאת בעתיד.

הזרוע הצבאית של חמאס נפגעה באופן קשה מאוד. רוב הנהגת הארגון נהרגה ובראשה יחיא סינוואר, כך גם בכירי הזרוע הצבאית, בראשם מוחמד דף.

צה"ל חיסל קרוב לעשרים אלף פעילי טרור של חמאס. לא השבנו עדיין את כל החטופים ויש לנו משימות להשלים מול משילות חמאס ומול יכולות גרילה וטרור בהן הארגון עדיין מחזיק. אנחנו נחושים מאוד לממש ולהכריע.

בלחימה בטרור נהרגו בשנה האחרונה ביהודה ושומרון אזרחים וחיילים. מתחילת המלחמה, הרגנו 794 מחבלים בגזרה זו. לרוב, קידמנו את פני הרעה לפני שיגיעו המחבלים לאזרחי ישראל.

זהו מאמץ רחב, שנעשה בשותפות עמוקה עם שב"כ, ארגון איכותי ההולך אתנו בשילוב כוחות, באחריות ובלמידה מפרה. הטרור ביהודה ושומרון עלול היה להיות משמעותי הרבה יותר במלחמה הזו, אלמלא מאמצי ההתקפה וההגנה בהם נקטנו.

במלחמה הזו נלחמנו ישירות לראשונה מול איראן, פגענו בשלוחיה באזור – בחיזבאללה, בחמאס ובנכסי הציר האיראני בסוריה. סוריה השתנתה – במהלך מהיר של תמרון לשם הגנה, והתקפה אווירית לפגיעה ביכולות הציר, שינינו לחלוטין את היקף האיום העתידי בסוריה.

תקפנו באיראן בעקבות מטחי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, ששוגרו לשטח מדינת ישראל. בשני לילות ביצענו באמצעות חיל האוויר, על בסיס מודיעין איכותי מאוד ועם שותפויות אסטרטגיות אמיצות ומהלכי הגנה שהקטינו מאוד את הנזק. איש לא נהרג בהתקפות האלה, מעטים מאוד נפצעו, ספגנו נזק מסוים לרכוש. זאת נוכח מאות טונות של חומר נפץ ששוגרו לעבר מדינת ישראל.

מול אלה תקפנו באיראן. ידענו היכן אנחנו תוקפים ולמה. החימוש שלנו הגיע בדיוק למטרה והשמיד אותה בכל המטרות אליהן כיוונו. איראן היום יודעת  את כוחנו, מבינה את עוצמתנו ותחוש את נחת זרוענו עת יידרש.

הישגי צה"ל הללו מציבים את ישראל באור שונה באזור ובעולם, גם ביחס לשבעה באוקטובר וגם ביחס למה שהיה לפני פרוץ המלחמה. יש לכך חשיבות עצומה, נידרש לשמור על ההישגים הללו גם בתפיסת הפעולה שתנחה אותנו בעתיד. לעולם לא יהיה בהישגים האלה כדי להקל על האובדן והכאב, אך הם יאפשרו ביסוס של עתיד טוב יותר לכולנו.

המעבר בין הכישלון הצורב אל ההישגים, היה רצוף בקשיים והוא דרש כוח רב וכישרון. אני גאה בצה"ל על ההתעשתות, על הדרך ועל התוצאות, אני גאה במפקדים, באנשי המילואים, באנשי הקבע, בחיילי החובה ובאזרחים העובדים אצלנו.

אין לי שום רצון להיאחז בתפקידי. מהבחינה הערכית, אין זה ראוי שכהונתי תהיה שלמה, וכך גם הודעתי בעבר. כעת זמן נכון להחלטות. אני משקיע את כל כולי במלחמה כבר 473  ימים, על מנת להצליח למגר את חמאס, הצבאי והשלטוני.

על מנת להצליח ולהשיב את החטופים ועל מנת להשיב את תושבי הנגב המערבי ותושבי הצפון לבתיהם בביטחון. הודעתי היום לראש הממשלה ולשר הביטחון על רצוני לממש אחריותי ולסיים את תפקידי בשישה במרץ השנה. עד אז, נשלים כראוי את כל התחקירים ואת המשימות הדחופות, ואעביר את הפיקוד על צה"ל באופן יסודי ואחראי למי מהמועמדים שייבחר להחליף אותי.

בקרוב אסיים 40 שנות שירות צבאי. מאז ומעולם צורכי מדינת ישראל וצה"ל עמדו לנגד עיני והיו חשובים ממני. גם בעת הזו. את ההחלטה הזו קיבלתי מזה זמן רב ועתה, כאשר ידו של צה"ל על העליונה בכל זירות הלחימה והסכם השבת חטופים נוסף יצא לדרך, בשלה העת. מצאתי לנכון לחכות עם דבריי אלה מספר שבועות.

חשבתי שלא ראוי לעסוק בעצמי ובעיתוי סיום תפקידי כשגורל החטופים מתנדנד ובני משפחותיהם במתח עצום. כשהלחימה בעזה במלוא עוצמתה וגובה חיי לוחמים, פקודיי. אני מחזק את משפחות החטופים בציפייה הקשה והארוכה. אני רוצה שתדעו, אנחנו עושים כל שניתן; אני מחבק את המשפחות השכולות ומצדיע לפצועים, מחזק אותם במסע ההחלמה והשיקום.

במהלך המלחמה כולה, מאז השבעה באוקטובר, הישרתי מבט אל הכישלון מדי יום. לא חמקתי מאחריות ולא שכחתי לרגע, כי אני הוא המפקד ששלח את פקודיו לקרב שממנו לא שבו ואל העמדות שמהן נחטפו.

אני מרכין ראש לזכרם של האזרחים שלא הספקנו להציל, של עמיתינו חברי כיתות הכוננות וכוחות הביטחון, ושל חללי צה"ל, גברים ונשים במילואים ובסדיר, שדבקו במשמרתם ולא נטשוה.

היתה לי החובה, וגם הזכות, כמפקד צבא ההגנה לישראל, לעמוד מול הכישלון ולהפוך אותו למנוף ולא למשקולת – ולהוביל את צה"ל ואת אזרחי ישראל למציאות חדשה ובטוחה יותר, לשנים ארוכות קדימה.

"ואלה שמות בני ישראל", זו פרשת השבוע בשבת האחרונה. השמות שלא נשכח לעולם – של מי שאינם עוד איתנו, של מי שאנו מצפים לשובם, מי ייתן וישובו כולם.