זומנת לשימוע במשטרה? 5 דברים שאתה חייב לדעת

קבלת זימון לשימוע במשטרה היא נקודת זמן קריטית שעשויה להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי.

קבלת זימון לשימוע במשטרה היא נקודת זמן קריטית שעשויה להשפיע באופן דרמטי על המשך ההליך הפלילי. לא מעט חשודים מגיעים לשימוע ללא הבנה מספקת של זכויותיהם וחובותיהם, דבר העלול להוביל לתוצאות בלתי הפיכות. להלן נתייחס לחמשת הנושאים המרכזיים שכל אדם שזומן לשימוע חייב להכיר, כדי לאפשר לו למצות את זכויותיו בצורה המיטבית.

סקירה מקצועית באדיבות הפורום הפלילי של אתר הפורומים המשפטיים.

1.   מהות הזכות לשימוע בהליך פלילי ולמי מוקנית הזכות?

הזכות לשימוע נגזרת מהוראות חוק סדר הדין הפלילי, ובמדויק מהוראות סעיף 60 א' לחוק. כאשר נפתחת נגד אדם חקירת משטרה, משתנה מעמדו מאזרח לסטאטוס הנקרא "חשוד". ברוב המקרים מוזמן החשוד למסור את גרסתו במשטרה ובסיומה של החקירה מועבר חומר החקירה אל תובע מוסמך על מנת שיחליט האם די בראיות הקיימות על מנת להגיש כנגד החשוד כתב אישום פלילי. על היחידה התובעת להודיע בכתב לחשוד על כך שקיבלה את חומר החקירה וממנו עולה לכאורה, שהחשוד עבר עבירה מסוג פשע (עבירה שעונש המאסר שניתן להטיל בגינה גבוה מ-3 שנים) ובכוונתה להגיש כנגדו כתב אישום, כך שמעמדו ישתנה, מחשוד לנאשם. הודעה זו מטעם יחידה התביעות נקראת בעגה המקצועית "מכתב יידוע לחשוד".

בשלב זה, מוקנית לחשוד (ואם הוא מיוצג, לעורך דינו) הזכות להציג טענותיו בפני היחידה התובעת על מנת לשכנע אותה כי חומר הראיות או אינטרס הציבור מטים את הכף לטובת הימנעות בעניינו מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת. לצורך כך, על היחידה התובעת לספק לחשוד את "עיקרי חומר החקירה" (בשונה מהזכות לקבל מלוא חומר החקירה המוענקת לנאשם).

יחד עם זאת, החוק ואיתו הנחיות היועץ המשפטי לממשלה אינן שוללות את קיומו של הליך שימוע גם בעבירות מסוג עוון (עבירה שעונש המאסר שניתן להטיל בגינה גבוה מ-3 חודשים ועד 3 שנים)  וחטא (עבירה שעונש המאסר שניתן להטיל בגינה הוא עד 3 חודשים) והדבר יעשה לפי שיקול דעת התביעה, בהתחשב, בין היתר, ברגישות ובמורכבות התיק.

2.   על מי מוטלת החובה לקיים את הליך השימוע הפלילי?

החובה לערוך את השימוע מוטלת על היחידה התובעת (בשונה מהיחידה החוקרת, שתפקידה לאסוף ראיות ולחקור את החשד לביצוע עבירה).

3.   סד הזמנים לעריכת שימוע

לחשוד (ואם הוא מיוצג, לעורך דינו) הזכות להציג טענותיו בפני היחידה התובעת תוך 30 ימים מרגע שמכתב היידוע הגיע לידיו או לכל הפחות לידיעתו. בנוסף, החוק מונה רשימת בעלי תפקיד שבסמכותם להאריך את המועד הניתן לחשוד להציג טענותיו.

לצד כל האמור, החוק מסמיך את ראש היחידה התובעת (אם העבירה בסמכות תביעה משטרתית) או פרקליט מחוז (אם העבירה בסמכות פרקליטות) להגיש את כתב האישום בטרם חלפו 30 הימים העומדים לרשות החשוד ובמקרים מסוימים אף בטרם שהחשוד אפילו הציג את טענותיו.

4.   כיצד ניתן לערוך את השימוע?

ככלל את השימוע יש לערוך בכתב ועל החשוד לשטוח טענותיו במכתב חוזר אל הכתובת אותה ציינה היחידה התובעת במכתב היידוע. עם זאת, ליחידה התובעת ניתן שיקול דעת רחב לערוך את הליך השימוע אף בעל פה במקרים המתאימים לכך. הפרקטיקה הנוהגת מלמדת אותנו כי התמודדות עם הליך השימוע ללא ליווי משפטי עלולה להוביל את החשוד לסבך את עצמו באמירות שיכולות להיראות כתמימות בעין בלתי מקצועית. על כן, על מנת לצמצם זאת שימוע בעל פה יערך על פי רוב בנוכחות עורך דינו של החשוד וללא נוכחות החשוד עצמו. לכן, על מנת "לזכות" באפשרות לקיים הליך של שימוע בעל פה, על החשוד החפץ בכך להסתייע בשירותי עורך דין מוסמך.

5.   חריגים לחובת השימוע – מתי לא תקוים חובת השימוע?

החוק קובע מספר מצבים בהם על אף וקיימת תשתית ראייתית לכאורה לקיום עבירה פלילית מסוג פשע בידי החשוד, היחידה התובעת תהיה פטורה מחובתה לקיום הליך השימוע. לדוגמא, כאשר ראש היחידה התובעת או פרקליט מחוז סבור כי קיימת מניעה ליידע את החשוד בדבר הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. לרוב יהיה שימוש בעילה זו כאשר קיימת מסוכנת או חשש לשיבוש הליכים בידי החשוד. עילה נוספת מכוחה יינתן פטור ליחידה התובעת מיידוע החשוד היא כאשר החשוד נחקר בזמן ששהה המעצר וכתב האישום הוגש עוד בזמן מעצרו. בפרקטיקה הנוהגת אף ישנן עבירות בהן היחידה התובעת אינה נוהגת לערוך שימוע, למשל עבירות אלימות במשפחה.

אם כן, הליך השימוע טומן בחובו יתרונות מצד אחד כמו היכולת לשכנע את היחידה התובעת להימנע מלהגיש כתב אישום, וכאשר מתקבלת ההחלטה שלא להגיש כתב אישום אף קבלת ההזדמנות להשפיע על עילת סגירת תיק החקירה המשטרתי.  גם כאשר מתקבלת ההחלטה להגיש כתב אישום, לעיתים במסגרת ניהול הליך השימוע בין אם בכתב ובין אם בעל פה, מצליחים הצדדים לגבש הסדר מוסכם הן לגבי סעיפי האישום והן לגבי העונש שיוטל.

מצד שני, על מנת לנסות ולשכנע את היחידה התובעת להימנע מהגשת כתב האישום על החשוד לפרוס בפניה את חולשת הראיות ואת קו ההגנה שעליו לנקוט. בשלב זה חסרונו של השימוש בהליך השימוע נעוץ ביכולתה של היחידה התובעת לבצע "מקצה שיפורים" לכתב האישום. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להנחיית פרקליט המדינה חשוד הנמנע מלהשיב לשאלות בחקירתו תוך מימוש הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית לא יוכל למסור במהלך הליך השימוע גרסה אחרת.

לשאלות, הכוונה וייעוץ, נזמין אתכם לפנות למרכז לייצוג בפלילים מבית הפורומים המשפטיים.

צילום: FREEPIK

דילוג לתוכן