המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום הערכה שביצעו ד״ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות כי ב-2023 אירעו 5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל כתוצאה מחשיפה לחלקיקים עדינים (PM2.5), לחנקן דו חמצני ולאוזון
מדובר בהערכה המבוססת על פרסום עדכני של ארגון הבריאות העולמי לערכים שמעליהם יש סיכון מחשיפה למזהמים; על בסיס ערכים אלו בוצע עדכון להערכת התמותה המוקדמת במדינות אירופה; כעת, יושמה מתודולוגיה זהה עבור ישראל, אשר תוצאותיה מציגות הערכות נמוכות מאשר במדינות באירופה, בעלות רמת זיהום דומה לישראל
ד"ר אילן לוי, המשרד להגנת הסביבה: "זיהום אוויר מוכר בעולם כגורם הסיכון הסביבתי המשמעותי ביותר על בריאות האדם בכלל ותמותה מוקדמת בפרט. בדוח זה נעשה שימוש במידע הסביבתי המפורט ביותר הזמין לנו ובנתוני הבריאות העדכניים ביותר על מנת לכמת את ההשפעה השלילית של זיהום האוויר בישראל המתבטאת בתמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים. התוצאות המוצגות בדוח מדגישות מחד את ההשפעה החיובית של הפחתת הפליטות המקומיות של תחמוצות החנקן, אולם מאידך גם את הצורך להמשיך ולפעול להפחתת פליטות כלל מזהמי האוויר בעתיד"
להודעה המלאה, לדוח המורחב ולמצגת:
הדוח המעריך את התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר בישראל בשנים 2023-2015. הדוח נכתב על ידי ד"ר אילן לוי, מרכז בכיר באגף למניעת זיהום אוויר ואסבסט במשרד להגנת הסביבה וד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית באגף לאפידמיולוגיה, חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות. הנתונים מציגים לראשונה את ממצאי הערכת התמותה המוקדמת ואובדן שנות חיים כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר בישראל, בהסתמך על ערכי היעד המעודכנים, בהתבסס על המלצות ארגון הבריאות העולמי משנת 2021.
ממצאים בולטים:
* ההערכה מתבססת על חישוב של תוספת הסיכון לאוכלוסייה כתוצאה מחשיפה לשלושה מזהמי אוויר – חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני ואוזון.
* בשנת 2023, מספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים הוא 4,699 ובשילוב עם חנקן דו חמצני ואוזון, המספר הוא 5,510 מקרי מוות מוקדם.
* באותה השנה, 2023, מקרי התמותה המוקדמת משמעותם אובדן של 66,576 שנות חיים משלושת המזהמים יחדיו.
* לאורך השנים ניכרת מגמת ירידה במקרי המוות המוקדם מחשיפה לחנקן דו חמצני, בעוד שמקרי מוות מוקדם מחשיפה לאוזון נמצאים במגמת עלייה, קיימת יציבות מבחינה סטטיסטית במספר מקרי המוות המוקדם כתוצאה מחשיפה לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) בשנים האחרונות.
* שיעורי התמותה המוקדמת עקב חשיפה למזהמי אוויר נבחרים בישראל, נמוכים בהשוואה למדינות באירופה בעלות רמות דומות של ריכוזי המזהמים. ההסבר לכך הוא שאוכלוסיית ישראל היא צעירה יחסית בהשוואה למרבית מדינות אירופה.
* הניתוח אינו כולל השפעות נוספות כגון תמותה כתוצאה מחשיפה למזהמי אוויר אחרים (למשל חומרים מסרטנים), תחלואה מסוגים שונים ועומס על מערכת הבריאות (למשל בימי אשפוז).
הדוח מציג חישוב של מספר מקרי המוות המוקדם הקשורים לחשיפה למזהמי אוויר נבחרים בישראל. התוצאות מוצגות עבור השנים 2023-2015, ומבוססות על הערכות עדכניות מהעולם של ההשפעות הבריאותיות של זיהום אוויר, ריכוזי המזהמים שאליהם חשופה האוכלוסייה בישראל מידי שנה ונתוני למ"ס לגבי גודל אוכלוסיית ישראל מידי שנה.
בעקבות עדכון הערכים הבריאותיים שעליהם המליץ ארגון הבריאות העולמי בשנת 2021, נבחנה מחדש ההשפעה הבריאותית של זיהום אוויר על תמותה מוקדמת ואובדן שנות חיים עבור מדינות אירופה על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האירופאית (EEA) בדוח משנת 2022. הדוח מאמץ את המתודולוגיה העדכנית ביותר עם ערכי הבריאות החדשים ורמות הסיכון הבריאותי העדכניות ביותר.
הדוח מציג הערכה של השפעות זיהום אוויר בישראל על בריאות האוכלוסייה, בשני מדדים: מספר מקרי מוות מוקדם ואובדן שנות חיים בכל שנה. הניתוח המוצג מתייחס לשלושה מזהמים: חלקיקים נשימים עדינים הקטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5), חנקן דו חמצני ואוזון.
הצטרפו לחדשות איכות הסביבה בווטסאפ לחצו כאן
