fbpx

חזקת החפות במרחב הציבורי – האם היא קיימת? | הטור של אמיר ירון

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בסוף השבוע הסתיים מצעד הגשת הרשימות לכנסת ועוד לא ייבשה הדיו וכבר כל העיניים נשואות לשבוע דרמטי נוסף שיעסיק את הציבוריות הישראלית את התקשורת וכן את המפלגות המתמודדות לכנסת: החלטת היועץ המשפטי לממשלה מנדנבליט.

לאורך החודשים האחרונים מתנהל ויכוח ציבורי נוקב בדבר מועד פרסום החלטת היועץ בדבר הגשת כתב אישום כנגד ראש הממשלה לפני הבחירות. האם ראוי שייעשה זאת לפני הבחירות, ואז יש מי שטוען שיהיה בכך כדי התערבות בתוצאות הבחירות, ויש מי שיגיד שחובתו של היועץ לפרסם את ההחלטות לאלתר, כדי שהציבור יידע את כל העובדות טרם ההצבעה. אין ספק שהיועץ המשפטי לממשלה נמצא במרכז של ויכוח ציבורי שיש לו השלכות כנראה מרחיקות לכת על מערכת הבחירות וגם על תוצאות הבחירות. אך לא פחות מכך גם על סולם הערכים הנדרש מנבחר ציבור במרחב הציבורי.

לתוך הוויכוח הנוקב הזה עולה השאלה האם חזקת החפות אינה עומדת לראש הממשלה גם בעת הזו? קרי כל עוד לא הוכחה אשמתו הרי הוא זכאי ואין לחרוץ את דינו טרם עת! המצב המשפטי הוא ברור, כל עוד לא הוכחה אשמתו של ראש הממשלה הוא ראוי ויכול להמשיך ולנהל את ענייניי המדינה, ולהמשיך לשאת בתפקידו הציבורי כראש הממשלה. זו העמדה המשפטית – היא ברורה וחד משמעית.

אולם, יש רבים המנסים להציב רף גבוהה לנבחרי ציבור במרחב הציבורי. לקבוע נורמות אחרות גם אם חזקת החפות היא ברורה – ובמרכז טענה זו העובדה, שהגשת כתב אישום כנגד נבחר ציבור ובכלל זה גם כנגד ראש הממשלה מחייבת אותו לפרוש מתפקידו ולהעביר את ענייניי ניהול המדינה לידי ממלא מקומו עד אשר יוכרע דינו. יש בכך אמירה ציבורית ערכית שמשמעותה, שלמרחב הציבורי בו הציבור הוא שמכתיב את הנורמות והערכים שהוא מחייב אותם מבחירה, יש משקל עודף ומשקל נוסף מעבר לדיון המשפטי או להכרעה המשפטית, וכאשר יש מישהו שרוצה להתמודד על משרה ציבורית הוא חייב להבין שאלה הם כללי המשחק במרחב הציבורי.

הם מוגדרים מראש וידועים לכל, עוד בטרם החליט מאן דהוא להתמודד על קולו של הבוחר, על אחת כמה וכמה על משרת ראש הממשלה – ולכן זו סוגיה ערכית ולא משפטית. אם רוצים להרחיב את היריעה ולתת פרשנות מרחיבה לחיים במרחב הציבורי הרי לפחות בכל הנוגע לסוגיית ההטרדות המיניות – כנראה שהוויכוח כבר הוכרע. למרחב הציבורי יש אפס סבלנות להטרדות המיניות גם אם הם לא עברו את המבחן המשפטי! כיום ברור שהרף הציבורי לנבחרי הציבור בנושא ההטרדות המיניות גבוה מהרף המשפטי! – וטוב שכך. לא בהכרח זה המצב לגבי נושאים נוספים ולכן מתעורר עתה הוויכוח לגבי ראש הממשלה.

ח"כ ליברמן התייחס לסוגיה זו באמצעי התקשורת בסוף השבוע וקבע חד משמעית שחזקת החפות מאפשרת לראש הממשלה להמשיך בכהונתו גם כאשר מוגש כנגדו כתב אישום , כך גם שר הפנים דרעי שאינו רואה בכך קושי כל עוד לא הוכרע דינו של ראש הממשלה בבית המשפט. מול עמדות אלה יש רבים במערכת הפוליטית שגורסים אחרת ולא רואים כל אפשרות להמשך כהונתו של ראש הממשלה עם הגשת כתב אישום . מי ששמע בסוף השבוע בתקשורת את יו"ר העבודה אבי גבאי, יכל להבין שהמחלוקת המרכזית בין גבאי לגנץ על ריצה משותפת בבחירות הייתה סביב השאלה האם לשבת בממשלתו של ביבי אם והיה ויוגש כתב אישום כנגדו ! עמדתו של גבאי הייתה ברורה ונחרצת – שזה בלתי אפשרי, ואילו עמדתו של גנץ הייתה עמומה, ולכן המו"מ בין השניים לאיחוד המפלגות לא צלח.

עוד בטרם הכרעתו של היועץ המשפטי ולפניי הקרבות התקשורתיים המרים בעניין זה, אבהיר שחזקת החפות ,בעיניי בהחלט עומדת לראש הממשלה . עם זאת הציבור ובכלל זה המפלגות חייבות לקבוע את עמדתן טרם הבחירות, לגבי עולם הערכים של נבחרי הציבור במרחב הציבורי, כפי שהם רואים אותם  ולהעמיד אותם למבחן הציבור.

לבחירות הקרובות יהיה משקל רב בקביעת הנורמה הציבורית המחייבת אנשיי ציבור. זו לא רק תהיה הכרעה בין ימין או שמאל או בין ראש הממשלה ויריביו הפוליטיים אלא גם בין תפיסות עולם שונות לגבי עולם הערכים במרחב בציבורי בו אנו רוצים לחיות!

(צילום: מתוך האתר הרשמי, בנימין נתניהו)

מערכת חדשות אפס שמונה מכבדת זכויות יוצרים ועושה את מירב המאמצים לאתר בעלי זכויות בפרסומים ו/או צילומים המגיעים אלינו. אם זיהיתים צילום ו/או כל פרט שיש לכם זכויות בו/בהם, אנא פנו אלינו לבקש לחדול מהשימוש בו/בהם באמצעות כתובת האימייל [email protected]

אולי יעניין אותך גם:

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן