טלי ווינברג

טור אישי, טלי ווינברג | הנפש של כל אחד מאיתנו היא הרכוש היקר ביותר שלנו

טלי ווינברג

לכל אחד מאיתנו יש אמונות שמלוות אותו חיים שלמים. האמונות הללו מושרשות כל כך עמוק בתודעה שלנו, שאנו מתייחסים אליהן כאל אמת צרופה

בשום שלב בחיים שלנו אנחנו לא עוצרים בכדי לשאול את עצמנו האם זה נכון מה שאנחנו חושבים שנכון, יתרה מזאת אנחנו לא בודקים אם האמונה הזו שהפכה מזמן להיות חלק מאיתנו, נכונה לנו גם בזמן הזה. אומרים שייתכן שבתקופה מסוימת אמונה / תפיסה הייתה נכונה, רצויה ושירתה מטרה נעלה, אולם כשהאדם מתבגר, מתפתח ומפתח חוסן מנטאלי הוא כבר אינו זקוק לה יותר. במצב הזה רצוי שייפרד ממנה, משום שהיא הפכה להיות אמונה מעכבת.

כשסיגל (שם בדוי) הגיעה אליי לאימון היא האמינה בכל ליבה, שכסף זה דבר מלכלך, שהיא לא ראויה לכסף, שלהיות חכמה ויפה זה הרבה יותר חשוב מלהיות עשירה, שבשביל כסף היא חייבת לעבוד קשה וגם ככה זה לא יספיק. היא שיתפה אותי במצוקות הכלכליות שלה ובהתנהלות הכלכלית שלה. עבדנו בעיקר על פירוק האמונות המגבילות הללו, שלא איפשרו לה להסתכל על החיים בזוויות אחרות. שתבינו… עם הזמן היא פיתחה סוג של פוביה מכסף. לא פתחה מסמכים מהבנק, לא ידעה מה קורה בחשבון, כי סיגל באמת האמינה שהיא מקרה אבוד ושזה הגורל שנגזר עליה. "ככה זה במשפחה שלנו… נגזר עלינו להיות תפרנים". בנוסף לפירוק האמונות המגבילות עבדנו על החוזקות שלה, על היכולות האישיות שלה להשיג הישגים אדירים באקדמיה והיא למדה… היא הבינה. היא הבינה – שאפשר ללמוד מהצלחות בתחומים אחרים ולהשתמש במנגנוני ההצלחה המוכרים לה מעולמות תוכן שונים והכי משמח – היא הצליחה לעשות שינוי מהותי בחיים שלה. וראו איזה פלא כשרק החלה להתמודד, להסתכל על התמונה המלאה, לנהל את חייה, למחזר הלוואות ולומר בקול רם את התפיסה המחודשת שלה על כסף – פתחו בפניה מקורות פרנסה נוספים. כסף רב נחסך רק מההתעסקות בדברים שדחתה ודחתה שוב ושוב. "כסף נדבק אליי בכל מקום ובכל שעה", "אני ראויה למשכורת גבוהה ולחיים טובים". מבינים? יש לה כבר חלק… זה לא רק גורל. בעשור הראשון לחיינו המח שלנו לא סיים את תהליך ההתפתחות שלו, יש האומרים שהוא נמצא בסוג של מצב היפנוטי… הוא כמו טייפ של פעם. זוכרים? דמיינו שכל חוויה, אמירה, השפעה מהסביבה נשמרת ומוקלטת בקלטת. אגב, זו הסיבה שכל מי שחי ונושם את האג'נדה שלי ממליץ בחום לדבר לילדים שלנו במילים שיוקלטו בהווה וישמשו אותם בעתיד. למשל, חיבוקים ומילים מעצימות ומכוונות יגרמו לילד להטמיע בתת מודע שלו שהוא אהוב ומוצלח. בספר "כוחו של התת מודע" אשר נכתב על ידי ד"ר ג'וזף מרפי מוצגת הטענה: כי הנפש של כל אחד מאיתנו היא הרכוש היקר ביותר שלנו. המודע שלנו מוצג כמישור הרציונאלי בעוד שהתת מודע הוא המישור הלא רציונאלי. אנחנו חושבים באמצעות החלק המודע שלנו ואילו התת מודע הוא מקום המשכן של הרגשות שלנו, הוא החלק היוצר. ברגע שהתת מודע מקבל רעיון כלשהו, הוא פועל – המוציא מהכוח אל הפועל. אם זה לא ממש ברור אז נחדד: המודע והתת מודע הם לא שתי נפשות שונות, אלא שני תחומי פעילות של נפש אחת. הקטע ה'משעשע' הוא ש"התת מודע מקבל את הרשמים שאתם שולחים אליו או את מה שאתם מאמינים בו באופן מודע. הוא אינו מסיק מסקנות או מנמק דברים כמו החלק המודע שלכם, והוא אינו מתדיין או חולק עליכם. התת מודע כערוגת עפר שמקבלת כל סוג של זרעים, טובים או רעים. מחשבותיכם פעילות: הן זרעים. מחשבות שליליות והרסניות ממשיכות לפעול באופן שלילי בתת מודע שלכם. במוקדם או במאוחר, הן יגיחו וילבשו צורה כהתנסות חיצונית שמתאימה לתוכנו". כלומר, במילים בפשוטות לא משנה כמה זמן ייארך הקרב בין המודע לתת מודע שלנו והיכן יתנהלו הקרבות, בסופו של דבר – התת מודע תמיד ינצח. אין כאן יחסי כוחות. האמונות המגבילות שרכשנו, הדפוסים שסיגלנו לעצמנו וגרים בלי משכנתא בתת המודע, מרגישים בעלות על הקרקע ויגרמו לנו לעשות שוב ושוב את מה שמתיישב עם 'השכל הישר' שלהם. תשאלו את עצמכם כל יום מחדש – מה תרצו שיהיה בערוגה שלכם: זרדים או מזון טעים ובריא (לגוף ולנשמה). מי אחראי על המציאות של חיינו? אנחנו. את מה שהיה בעבר לא ניתן לשנות, את התפיסות והאמונות שמלוות אותנו ניתן גם ניתן לשנות.

האם ניתן לשנות מציאות חיים באמצעות מחשבות? בהחלט כן. המציאות שלנו נוצרה כתוצאה ישירה מהאמונות שלנו. איך שאנחנו תופסים את המציאות, כך היא נראית. אם נשנה את האמונות הקיימות עמוק בתוך התת מודע שלנו נוכל בהחלט לשנות את המציאות שלנו. מה נדרש? עבודת עומק אישית…. וכאן מתחילה הבעיה. אנשים לא מוצאים זמן, לא עוסקים בתוך הנפש פנימה. הם חושבים שניתוח פלסטי לבדו או אימון גופני לבדו, או ניתוחים שונים ומשונים לבדם ישנו את חייהם. אז זהו שלא. מי שבראש שלו ובתוך הנפש פנימה חי עם אמונה שהוא לא יפה, לא חזק, לא מוכשר ואני מניחה שכבר הבנתם את הרעיון – לא יעזור לו שינוי חיצוני בלבד. שלא ישתמע שאני נגד הדברים שציינתי. אני בעד שכל אחד יעשה מה שטוב לו ונכון לו, אבל חשוב לי להעביר את המסר ששינוי חיצוני בלי עבודה פנימית ושורשית לא מספיק בשביל שינוי מיטבי של מציאות חיים.

אז מה אני ממליצה לכם?

ראשית השקיעו זמן בעצמכם, בדקו במה אתם מתקשים בחיים שלכם, בדקו מה האמונה שלכם בנושא הזה, שאלו את עצמכם האם זו האמת?, נסחו מחדש את האמונה בכדי שתשרת את טובתכם העליונה. כל פעם שיש לכם תגובה אוטומטית – עצרו אותה. עצרו את האוטומט. השתמשו בדמיון מודרך ובמשפטים קצרים. כתבו תסריט חדש לסרט שאתם רואים ב'לופ' ולא מקדם אתכם. לכל אחד מאיתנו מגיע לזכות באוסקר הפרטי שלו.

 

 

 

 

 

 

 

דילוג לתוכן