למי אתם מקשיבים באמת? האם אתם שומעים את הדברים שנאמרים לכם או שאתם מקשיבים למה שנאמר לכם?
בשבוע שעבר התחלתי קורס נוסף במסגרת ההתפתחות האישית שלי “מיינדפולנס”. הרעיון המרכזי הוא שבאמצעות מיינדפולנס ניתן להקדיש תשומת לב למתרחש ברגע זה, על מנת לקבל את המצב כמו שהוא מבלי לשפוט אותו. אחרי המפגש הראשון הבנתי שכשאני לא ממש שמה לב למה שנאמר או אפילו למה שאני אוכלת, אני מפספסת עולם ומלואו. לפתע הבחנתי, שאנשים סביבי ממש לא מקשיבים אחד לשני. נפגשים, משדרים, בקושי קולטים וממשיכים הלאה. ככל שהעמקתי בנושא הבנתי שהקשבה אמיתית היא בכלל לא מיומנות! היא אומנות!
הקשבה מעודדת פתיחות ושיתוף. כל כך הרבה פעמים נפגשתי עם אנשים שהיה להם צורך לשתף, פשוט חיפשו מישהו שיקשיב להם. אני נשבעת לכם שלא עשיתי שום קסם. בסך הכל מיקדתי את תשומת הלב שלי למילים שנאמרו, לשפת הגוף, לאינטונאציה. ניסיתי לבדוק מבלי להניח הנחות מה באמת רוצה אותו אדם לומר לי – או ליתר דיוק: לעצמו. ואז מבלי שעשיתי דבר זכיתי לחיבוק. “את לא מבינה כמה עזרת לי!! תודה!! ואוו!”, היו התגובות. אני מכנה זאת להקשיב מכל הלב ובאהבה.
כאשר אדם מבטא את עצמו בביטחון ובפתיחות הוא “מנקה” את הדברים שהקשו עליו, הציקו לו, כאבו לו. המפגש הזה מאפשר לאדם להבין את עצמו טוב יותר ואז בכוחות עצמו להגיע לתשובות אופטימיות לשאלות, ששאל אחרים. התשובות הנכונות ביותר והטובות ביותר נמצאות בתוכנו. זה נכון ואני לא יכולה להתעלם מהעובדה שגם “מכל מלמדיי השכלתי”, אבל גם כשאני לומד אני צריך להקשיב הקשבה עמוקה לעומד מולי ולהקשיב הקשבה יתרה לרחשי ליבי.רק אני יודע מה הכי טוב והכי נכון עבורי.
במנדרינית מתייחסים למי שמסוגל להקשיב כבעל מעלה מוסרית, יכולת ההקשבה נחשבת כסגולה לחוכמה. כשאנחנו מקשיבים אנחנו באמת נוכחים. במלוא מובן המילה. ההקשבה הינה תהליך קוגניטיבי ורגשי שבאמצעותו אנחנו יכולים לקבל מידע גם על הדברים שמעבר למילים למשל: רגשות, צרכים, אנרגיות. פעמים רבות מה שלא נאמר חשוב הרבה יותר. ההקשבה דורשת מאיתנו ריכוז רב ותשומת לב.
מה באמת קורה לנו?
ראשית, אנחנו שומעים את מה שנאמר לנו ומחכים לשנייה בה נוכל “לדחוף” את הסיפור שלנו. אנחנו קוטעים את האדם העומד מולנו בכדי לשתף במה שקרה לנו, מה זה מזכיר לנו, מה היה לנו. הפתרון: תתמקדו במה שמועבר לכם, תתרגלו להקשיב לסיפור אחד ותנסו אט אט להיפרד מההרגל של הטמעת הצד שלכם. אם לא הבאתם דוגמא או משפט כנגד דברים שנאמרו זה לא אומר עליכם שום דבר רע. נהפוך הוא.
שנית, יש לנו משום מה בעיה עם רגשות. כשמישהו מביע רגש או תחושה קשה אנחנו נוטים לחשוב עליו כל מיני מחשבות לא מפרגנות… אפילו מתמללים את זה עד כדי ביטול הרגש שעולה (כמה פעמים שמעתם את המשפט זה רק בראש שלך…?). הפתרון: תעודדו, תחזקו. לא, אני לא מבקשת לעודד קורבנות, אני דורשת לגלות הבנה שזו התחושה של מי שעומד מולכם. משפט כמו אני מבינה שנפגעת מאפשר שיח התחלתי, משפט כמו אני לא מבינה מה נפגעת בכלל מנציח את תחושת הפגיעות.
שלישית, מרביתנו עובדים בבית המשפט העליון. אנחנו שופטים, מעבירים ביקורת וחורצים גורלות. אנשים לפעמים לא משתפים את האחר, משום שאינם סומכים על הקשבה מלאה ומבינים שהדברים שלהם יזכו לביקורת נוקבת.
הפתרון: תעודדו, תחזקו ותפסיקו להאשים. אין כאן טעות הגהה, זה בדיוק כמו התגובה שלנו לרגשות – יש שם שיפוטיות וביקורת. אם אדם לא הצליח אל תאמרו “אמרתי לך”. כמה פעמים אמרו לכם שאתם יהירים מידי, פזיזים מידי, לא בזמן הנכון וכו’. אני בטוחה שגם אתם הייתם מעדיפים השתתפות כנה והבנה.
ודבר אחרון: כולנו יועצים, לכולנו הפתרונות וכולנו יודעים בדיוק מה צריך להיאמר, איך צריך היה לפעול, אפילו איזה הרכב היה צריך לפתוח את המשחק. כולנו מצטייני דיקאן כשזה נוגע לאחרים. נכון הוא שפעמים רבות אנחנו מייצרים פתרונות לאחרים כדי לקדם אותם, לעזור להם. אממה? הפתרון יכול להיות הקשבה. אם נקשיב באמת ולא נמהר, אם נבין לעומקו את הקושי של העומד מולנו נוכל לאפשר לו להתמודד עם הקושי ולייצר פתרונות מעולים.
הקשבה אמיתית, או כמו שכבר אמרתי להקשיב מכל הלב ובאהבה דורשת מאמץ עילאי, אולם לאחר שמתרגלים אותה היא הופכת להיות דיירת קבע במודעות שלנו וכך גם בחיינו. יש מחסומים רבים שעשויים לפגום בהקשבה – ויש אותנו – אותך ואותי שיכולים כל פעם להתגבר על מחסום נוסף ולהשפיע על חייהם של אנשים. זו הסיבה שאני כל כך אוהבת לאמן. אנשים ‘עושים היכרות’ עם עצמם ומבינים שיש להם כוחות על בכל הנוגע למציאת פתרונות נכונים עבורם.
תקשיבו, תקשיבו ללב שלכם, לסובבים אתכם, לטבע. תיהנו מהנוכחות שלכם בכל רגע נתון.
הכותבת, טלי ווינברג הינה מנטורית לחיים, מאמנת, מרצה, מנחת סדנאות ומגשרת. פייסבוק: מנטאלי – להעז ולטרוף את החיים עם טלי. פניות במייל: [email protected] או בטל’ 052-9255566
