יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל: קידום חוק ההשתמטות של ביסמוט הוא הכרזת מלחמה. לא על חיזבאללה, לא על חמאס, לא על איראן. אלא על החייל שחזר אתמול מעזה ונקרא היום שוב למילואים. על האם ששלחה שלושה בנים לצבא ושוכבת בלילה ער, מתפללת שיחזרו בשלום. על האלמנה הצעירה שבעלה נפל בגבול לבנון והשאיר אותה עם שלושה ילדים. על כל אותם בנים ובנות שחרפו נפשם למען הגנת העם והמולדת.
זו הכרזת מלחמה על האב שסגר את העסק כי הוא במילואים חודש אחר חודש. על הסטודנטית שנפצעה בדרום ועדיין מתאוששת. על המפקד שכתב שבע מכתבי תנחומים לשבע משפחות, וקם כל בוקר עם הפנים של שבעת החללים האלה לפני עיניו.
וממשלת ישראל אומרת להם: תמשיכו. תמשיכו למות, תמשיכו להתייתם, תמשיכו לשלם את המחיר הכי יקר שיש – בזמן שמאות אלפי בני גילכם פטורים. לא בגלל מוגבלות, לא בגלל מחלה, לא בגלל נסיבות יוצאות דופן. פשוט כי הם משתמטים ומסרבים לקחת חלק בנטל הלאומי.
תדע כל אם עברייה: בעוד שהיא שולחת את ילדיה להילחם על בטחון המדינה והאזרחים, יש אם עברייה אחרת ששולחת את בניה לישיבה – ובניה לא ישרתו יום אחד. שתי אימהות עבריות, שתי משפחות ישראליות, אותו רחוב, אותה עיר. אבל רק אחת מהן תדע מה זה לחכות לטלפון בלילה. רק אחת מהן תיכנס לפאניקה כשדופקים בדלת. רק אחת מהן תשלם את המחיר המלא של אזרחות במדינת ישראל.
תגידו לי: איזו ממשלה עושה דבר כזה? איזו ממשלה מסתכלת על משפחה שכולה בעיניים ואומרת לה: "הבן שלך נפל, אבל השכן שלך לא צריך לשרת"? איזו ממשלה שולחת חייל לקרב פעם אחר פעם, בזמן שהיא יודעת שבעיר הסמוכה יושבים אלפי צעירים בני גילו שלא יידעו לעולם את הרטט לפני הקרב או את הפחד במחסום?
כשביסמוט עולה לדוכן ומציע חוק גיוס שמנציח את הפטור ההמוני משירות צבאי, הוא מנסה למכור לנו אשליה מסוכנת. הוא רוצה שנאמין שאפשר לקיים מדינה יהודית דמוקרטית כשחלק נכבד מאזרחיה פטורים מנשיאה בנטל הביטחוני. אבל האמת הפשוטה היא שאי אפשר לקיים חברה בריאה כשיש בה הבחנה בין דם לדם – אזרחים מדרגה ראשונה שמסכנים את חייהם, ואזרחים מדרגה שנייה שמתחמקים מהחובה הבסיסית ביותר.
הציונות, מיום הקמתה, התבססה על עקרון פשוט: העם היהודי חוזר לארצו כדי לקחת את גורלו לידיים. לא עוד גלות של תלות באחרים, לא עוד חיים בחסדם של שליטים זרים. אנחנו כאן כדי להגן על עצמנו, לבנות את ביתנו הלאומי, ולקחת אחריות מלאה על עתידנו. זה המהות של הריבונות היהודית.
חוק הגיוס של ביסמוט נוגד את העיקרון הזה בתכלית. הוא מציע להנציח מצב שבו מאות אלפי צעירים ישראלים יושבים בישיבות בזמן שבני גילם נופלים בקרבות. זה לא רק עוול חברתי – זה ניגוד בוטה לרעיון הציוני. הציונות אומרת: אנחנו לא מסתמכים על אחרים. אנטי-ציונות אומרת: תלחמו בשבילנו, אנחנו נלמד.
והאמת הכואבת? ממשלה שתאמץ חוק כזה איבדה קשר עם אזרחיה. היא איבדה את הלגיטימציה של בוחריה – כי אפילו בוחרים ימניים, ציונים אמיתיים, מבינים שממשלה כזו לא ראויה לאזרחי ישראל, ללוחמים שלנו, ולזכר הנופלים.
ממשלה ימנית, ציונית אמיתית, לא יכולה לתמוך בחוק הזה. הימין הציוני תמיד האמין בערכים של אחריות, של שירות, של נאמנות למדינה. אי אפשר להיות ימני ציוני ובו זמנית לאשר מצב שבו חלק מהעם פטור מהגנה על המדינה. זה סתירה פנימית בסיסית.
המדינה היהודית מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים חסרי תקדים. איראן מאיימת בהשמדה, הטרור מקנן בכל עבר, והלחץ הבינלאומי רק הולך וגובר. בדיוק בעת הזו, כשהדרך לשרוד היא אחדות ושוויון בנטל, מציע ביסמוט חוק שמעמיק את הפיצול. זו לא רק טעות טקטית, זו בגידה בחזון הציוני.
אם אנחנו רוצים לשרוד כאן עוד מאה שנה, חייבים לחזור לעקרונות היסוד של הציונות: כולם שותפים, כולם תורמים, כולם נושאים בנטל. לא צריך לוותר על לימוד התורה, אבל גם לא לוותר על האחריות המשותפת. מי שמתנגד לזה – מתנגד למהות המדינה היהודית כפי שחלמו עליה הרצל, בן גוריון וכל הציונים.
חוק ביסמוט הוא צעד נוסף בדרך למצב שבו המדינה היהודית הופכת למפולגת, לא שוויונית, ולא בת קיימא. ממשלה שמאמצת אותו לא ראויה לנו – לא ללוחמינו, לא לנופלינו, ולא לחזון שלשמו הוקמה המדינה הזאת. ציוני אמיתי לא יכול לתמוך בזה.
◼️ חדש! חדשות גבעת שמואל בווטסאפ לחצו כאן
◼️ חדשות בקעת אונו | יהוד מונוסון, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו, גני תקווה, אור יהודה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
