ילדים שקופים – נלחמים בחרם החברתי

מסיכום ממצאי דו"ח ביניים HBSC ישראל לשנת 2022 והשוואות לשנת 2019 ולשנת 2021 (סקר "קורונה"). סקר רב לאומי של ארגון הבריאות העולמי, ניתן לראות כי אחוז התלמידים שקרה להם שתלמידים אחרים לא רצו לבלות עמם בשנת 2022 (42.5%) גבוה ב- 5.9% בהשוואה לאחוז התלמידים במדד זה בשנת 2019 (36.6%).

עוד עולה כי התופעה נפוצה בבית הספר היסודי, בפרט בכיתות ה'–ו' ועד אמצע החטיבה, והיא פוחתת בכיתות הגבוהות של החטיבה ובתיכון. במחקר עדכני נוסף בישראל (כורם&גילת, 2023), מחקר רטרוספקטיבי בהשתתפות 504 בוגרים צעירים שזכרו היטב אירוע של חרם בזמן לימודיהם בבית הספר, והשיבו על שאלון כמותי. נמצא:

החרם שכיח בכיתות ד'–ו'.

מאפייני הילדים מוחרמים הם מוכללים ושיש לחרם השפעה הן על המוחרמים הן על הלא־מוחרמים.

ההשפעה על המוחרמים קשורה לדיכאון ולחרדה, וכן לשינויים תפיסתיים ביכולת לתת אמון בזולת.

התלמידים המוחרמים, בפרט הצעירים, נוטים שלא לנקוט פעולה.

כמו כן נמצא ששיעור ניכר של ההורים לא ידע על החרם.

מן המחקר עולה שהחרם הוא תופעה קשה ומטלטלת בחיי תלמידים, העלולה להסיט את התפתחותם לכיוון שלילי.

מודל שומרי סף בבית הספר

לעיתים, מי שחשוף להתנהגויות סיכון כמו שימוש בסמים, חרמות ונשירת תלמידים, אינם בהכרח אנשי מקצוע שתפקידם הרשמי הוא להתערב ולתת מענה. אלא, מדובר באזרחים, עוברי אורח, שכנים או, אנשים, שהמקצוע הרשמי שלהם אינו כולל בתוכו אחריות כלשהי להתערבות במצבי סיכון. עם זאת, לרוב, אין לאותם תושבים את הידע והדרכים בהם רצוי או צריך להגיב כאשר הם נחשפים למידע.

מודל 'שומרי הסף' הוא מודל המכיר בידע המצוי בידי אנשים שונים בקהילה וכן בפוטנציאל הגלום ביכולתם להתערב ולמנוע התנהגויות סיכון. בהקשר של תופעת החרמות, קבוצת השווים, קרי התלמידים, עשויה לשמש ככלי יעיל במניעת אלימות וחרמות בקרב מתבגרים. במסגרת גישה מניעתית זו, התלמידים עוברים הכשרה, שמטרתה הקניית מיומנויות לזיהוי תלמידים שנמצאים בסיכון לחרם או/ו שחווים חרם, שכנוע לקבלת עזרה והפנייתם לשירותי טיפול וסיוע.

יש לחנך את הילדים, אותם הצופים מהצד, להיות ערניים ולהתערב. הכוח של הקבוצה הוא המשמעותי פה. במידה ו'האירוע' מתחיל, להתעמת עם התוקף ומיד לומר "ככה לא מתנהגים"! "אני לא מוכן שתיפגע בו"! ו/או להציע עזרה לקורבן! לקרוא למבוגר! צריך לחנך את הצופים מהצד להושטת עזרה ולערבות הדדית, תוך הפנמה למשמעויות ולהשלכות אם הם יגיבו או לא. למשל, שזה עלול בעתיד להיות מופנה כלפיהם או קרוביהם ולא יהיה מי שיושיט להם עזרה.

מסקנות

על מנת להתמודד באופן מיטבי עם תופעת החרם החברתי, יש לתת מענה ולייצר מנגנוני עבודה במגוון הקשרים ובניהם הכוללים את הפרט, המשפחה, קבוצת השווים, בית הספר והקהילה. למשל, ההקשר הבית ספרי נוקט בגישה של חסך חברתי, לפיה, ההתערבויות מכוונות לשיפור הכישורים החברתיים של קורבנות או ילדים בסיכון לחרם חברתי, במטרה לעזור להם לשפר את יכולתם החברתית. גישה זו מניחה שילדים שחווים דחייה בין-אישית מתנהגים בדרכים המזמינות את הדחייה שלהם ושיפור כישוריהם החברתיים יפחית קורבנות. גישות נוספות התמקדו בהקשר של קבוצת השווים, כגון נורמות בקבוצת השווים המעודדות דחייה והדרה חברתית.
לפיכך, לצורך התמודדות יעילה, מיקוד במגוון הקשרים והבנה של הרמות השונות במערכת האקולוגית שמקדמות או מעכבות התופעה, הם דרישה הכרחית.

לסקירה המקצועית ולמידע נוסף בנושא לחצו על הקישור.

◼️ חדש! לקבוצת חדשות בווטסאפ – הורים וילדים לחצו כאן