מהרגע בו הם ידעו שחטיבה 7 תיכנס לפעילות קרקעית בתוך רצועת עזה, היה ברור לגדוד 603 שהעבודה רק התחילה. הגדוד הוא כוח הנדסה שמוביל את החטיבה בפריצת צירים, השמדת תשתיות טרור ועוד מגוון פעולות הנדסיות בשטח.
"אנחנו חוד החנית העיקרי של התנועה בעזה", מעיד רס"ן כ', סמג"ד ב' ב-603, "תפקידנו להיות ראשונים בחזית – לפתוח את הדרך עבור הטנקים". אותו עיקרון הוא הרבה יותר מסלוגן, למעשה לכל אורך הפעילות הקרקעית ניתן לראות את לוחמי הגדוד מגשימים את החזון בלי לחשוב פעמיים. "ב-2 בנובמבר, בתחילת הכניסה לרצועת עזה בחצות, התקבל במכלול 603 דיווח מדאיג. על אף שאנו לא מאותה חטיבה, שמעתי בקשר שגדוד 13 של גולני נקלע למארב מחבלים", משתף מפקד המכלול, רס"ן (במיל') מ', "ניהול אירועים מתפרצים, ייצור תמונת מצב ותכנון לחימה הם חלק מפעילות השוטפת שלנו, אבל את הקרב הזה אני לא אשכח".
במכלול התחברו מיד לתדרים של גדוד 13 כדי להתעדכן באירוע. לא עבר הרבה זמן, וכבר היה ברור – הם תחת מתקפה מסיבית ובלתי פוסקת של ירי נ"ט ופצמ"רים. "המחבלים היו ממש בתוך הגדוד שלהם, הם היו בסכנה ממשית – כל דקה הייתה קריטית ויכלה להכריע את הקרב", מספר רס"ן כ'. במכלול 603 הרכיבו בשניות את 'הפאזל' של תמונת המצב, והעבירו הלאה את המידע ללוחמים בשטח. "הבנו מיד שיש צורך בכוח שיתגבר בהקדם", משתף מפקד המכלול, "האירוע הזה נגע בי ברמה אישית", משתף רס"ן (במיל') מ', "אני מכיר את המפקדים בשטח מהתקופה שהייתי בסדיר, ופתאום אני שומע אותם בקשר מדווחים על התקלות. היה ברור שנעשה הכול כדי לעזור".
"המלצנו לקחת כמה שיותר כוחות מחטיבה 7 ומגדוד 53, שגם היה באזור, שיסייעו ל-13 לפנות פצועים ולמשוך את הכלים אחורה", נזכר מפקד המכלול. "לחטיבה 7 לא היו שאלות", הוא ממשיך, "ברגע שהם שמעו שזקוקים להם – הם נענו". הנכונות לעמוד לצד החברים שלך בכל מחיר, הוא דבר שליווה את הקרב מתחילתו. "אני זוכר את קולות הקשר של מג"ד 13 לסמג"ד שלו – אחרי שלא מצא אותו, הוא אמר שהוא מוכן לרדת מהנמ"ר כדי לחפש אותו רגלית".
וכך, על אף שהם מיחידות שונות, הם נלחמו יחד כתף אל כתף, חילצו את הכלים לעבר מקום מוגן עד הבוקר למחרת. באותו הקרב נפל מג"ד 53, סא"ל סלמאן חבקה. הגדוד חזר לכשירות כמה ימים לאחר מכן. הקרב הזה נצרב כאירוע דגל במורשת הגדוד, אך הוא רק חלק אחד מהפעילות שלהם במהלך הלחימה. בהמשך, 603 פעלו גם בבית החולים שיפאא' וסייעו בחשיפת פירי המנהרות. "כל הנראות של המקום הוא של בית חולים, ואנחנו הולכים וסורקים את המקום ממחלקה למחלקה", מסביר רס"ן כ', "זה כמעט הרגיש תלוש – כוח צבאי במקום כזה. אך מהר מאוד, בעזרת יחידות מיוחדות, גילינו את פירי המנהרות המשמשות לטרור, והגדוד טיפל בהן. את הממצאים מהמקום כולנו ראינו".
"המלחמה הזו רצופה בסיפורי גבורה", מצהיר רס"ן (במיל') מ', "כשחברים שלך צריכים את עזרתך, אתה לא תשאיר אותם לבד".
עד היום הגדוד ממשיך לפעול, ואת מה שהוא עושה עכשיו עוד אי אפשר לספר. בינתיים, מותר להגיד שכמו בעבר, הם פועלים בגבורה, באיתנות ותמיד בראש. "המלחמה עוד לא נגמרה", קובע רס"ן כ', "אנחנו נישאר כאן עד הסוף, נמשיך להילחם ולא נפסיק עד שנשיג את המטרה".
