כשאביתר ויאיר, התאומים הבכורים שלי, נולדו פגים, ישבתי ליד האינקובטור ושאלתי את עצמי מה צפוי להם בעתיד הקרוב והרחוק. היום, בעבודתי כרופא להיריון בסיכון גבוה, אני פוגש הורים שמתמודדים עם אותה אי־ודאות, לפעמים עוד לפני הלידה.
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2017 שיעור הלידות המוקדמות בישראל עמד על 7%. מה המשמעות של השבוע שבו התינוק נולד? האם יש עוד זמן להתכונן ללידה? ומה יקרה בפגייה?
כדי לענות על השאלות האלה, אתחיל במה שאפשר לזהות עוד במהלך ההיריון, ואסביר כיצד מתכוננים ללידה מוקדמת ומה השתנה בטיפול בפגים.
מה שבוע הלידה מספר לנו?
מבחינה קלינית, הגדרת פג נקבעת לפי גיל ההיריון ולא לפי משקל הלידה: כל תינוק שנולד לפני השלמת 37 שבועות היריון מלאים, כלומר עד שבוע 36 ושישה ימים, מוגדר פג. גם תינוק שנולד במשקל תקין יכול להיחשב פג.
אלא שהמונח "פג" כולל טווח רחב מאוד. לתינוק שנולד בשבוע 36 ולתינוק שנולד בשבוע 25 עשויים להיות צרכים שונים מאוד, החל מהתמיכה שיידרשו לה בימים הראשונים ועד למעקב שיקבלו לאחר השחרור.
שבוע הלידה הוא אחד הנתונים הראשונים שהצוות הרפואי מביא בחשבון. לצדו חשובים גם משקל הלידה, מצבו של התינוק והאופן שבו הוא מתקדם במהלך האשפוז. ההערכה מתעדכנת ככל שהצוות לומד עליו יותר. גם לאחר השחרור, המעקב מאפשר לראות כיצד כל ילד מתקדם לאורך זמן.
מה אפשר לזהות עוד בהיריון?
לידה מוקדמת יכולה להתחיל באופן ספונטני, למשל בעקבות צירים או ירידת מים, אך לעיתים היא מתרחשת בעקבות החלטה רפואית ליילד בשל סיבוך אצל האם או העובר.
כשאנחנו מעריכים את הסיכון ללידה מוקדמת שתתחיל מעצמה, אנחנו מביאים בחשבון היסטוריה של לידה מוקדמת, דימומים, היריון מרובה עוברים וקיצור של צוואר הרחם.
אחד הכלים להערכת הסיכון הוא מדידת אורך צוואר הרחם באמצעות אולטרסאונד. צוואר רחם קצר עשוי להצביע על סיכון מוגבר גם כשאין צירים.
במקרים מתאימים, ובהתאם לשבוע ההיריון ולהיסטוריה הרפואית, אפשר לשקול טיפול בפרוגסטרון או תפר בצוואר הרחם. אין בדיקה אחת שמנבאת כל לידה מוקדמת, ולכן אנחנו משלבים את ממצאי הבדיקות עם המידע הרפואי על האישה ועל מהלך ההיריון שלה.
מתי דווקא לידה מוקדמת היא ההחלטה הבטוחה יותר?
אחת ההחלטות המורכבות בעבודתי כרופא העוקב אחר הריונות בסיכון גבוה היא מתי אפשר להמשיך במעקב ומתי נכון ליילד.
אם מתפתחת רעלת היריון קשה, למשל, אנחנו שוקלים את התועלת האפשרית שבהמשך ההיריון עבור העובר מול הסיכון שההמתנה עלולה ליצור לאם.
כשיש חשש שהעובר אינו גדל כמצופה, אנחנו בוחנים את מגמת הגדילה ולעיתים גם בודקים את זרימת הדם בחבל הטבור ובאזורים נוספים אצל העובר. הנתונים האלה, לצד מצב האם ושבוע ההיריון, מסייעים להחליט אם להמשיך במעקב או להקדים את הלידה.
כאשר לידה מוקדמת צפויה, אפשר במקרים מתאימים להתחיל להכין את העובר לקראתה. בהתאם לשבוע ההיריון ולמצב האם והעובר, הצוות עשוי לתת לאם סטרואידים כדי לסייע להבשלת ריאות העובר ולהפחית את הסיכון לקשיי נשימה לאחר הלידה.
כאשר צפויה לידה מוקדמת מאוד, אפשר במקרים מתאימים לתת גם מגנזיום סולפט בעירוי, כדי להפחית את הסיכון לשיתוק מוחין.
לעיתים, כשהמצב הרפואי מאפשר זאת, ניתן לעכב את הצירים לזמן קצר. פרק הזמן הזה עשוי לאפשר לטיפול בסטרואידים לפעול, או להעביר את היולדת עוד לפני הלידה לבית חולים שבו פגייה הערוכה לצרכיו הצפויים של התינוק.
מה השתנה בטיפול בפגים?
לצד הצלת חיים, הטיפול בפגייה מכוון כיום גם לצמצום סיבוכים ולתמיכה בגדילה ובהתפתחות של התינוק.
אחד השינויים שאפשר לראות כבר בדקות הראשונות לחיים הוא באופן שבו מסייעים לפגים לנשום.
פג שנושם בכוחות עצמו אך זקוק לתמיכה יכול, במקרים מתאימים, לקבל דרך האף זרם אוויר בלחץ המסייע לשמור על הריאות פתוחות. השיטה נקראת CPAP, והיא מאפשרת להעניק תמיכה נשימתית לחלק מהפגים ללא צורך בהחדרת צינור הנשמה לקנה הנשימה.
דוגמה נוספת היא הדרך שבה נותנים סורפקטנט, חומר המסייע לנאדיות הריאה להישאר פתוחות. אצל פגים מסוימים אפשר לתת אותו באמצעות צינורית דקה, בזמן שהתינוק ממשיך לנשום בכוחות עצמו. הצוות בוחר את שיטת הטיפול בהתאם למצבו של התינוק ולתמיכה שהוא זקוק לה באותו רגע.
הטיפול בפגייה כולל גם התאמה של ההזנה. חלב אם הוא חלק חשוב ממנה כשאפשר לתת אותו, ולעיתים הצוות מוסיף לו רכיבים תזונתיים בהתאם לצורכי הגדילה של הפג.
גם להורים יש מקום משמעותי בטיפול כבר במהלך האשפוז. ב"שיטת הקנגורו", למשל, אחד ההורים מחזיק את התינוק במגע עור לעור, בהדרכת הצוות הרפואי. עבור הורה שעד אז ישב ליד האינקובטור, זו דרך ממשית לקחת חלק בטיפול בתינוק שלו.
אביתר ויאיר כבר חגגו בר מצווה. לימים התברר שגם מנצח המקהלה שלהם נולד פג, אחד משלישייה.
כשאני חושב על הימים ההם בפגייה, אני נזכר כמה רציתי לדעת מה צפוי להם. שבוע הלידה עזר לצוות להחליט איזה טיפול הם צריכים אז. את מי שהם גדלו להיות גילינו עם השנים.
כותב המאמר: פרופ' עמיחי רוטנשטרייך, מומחה ברפואת אם ועובר, רופא להיריון בסיכון בקופת חולים מאוחדת, מחוז דרום, ומנהל מרפאות אם ועובר והשירות למחלות המטולוגיות בהיריון במרכז הרפואי וולפסון.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- יהודה ושומרון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.







