מבזקים
רחובות: פיצוץ מבוקר סמוך לבית העלמין בגורודסקי תאונה בין שתי משאיות בכביש 6: לכוד חולץ במצב אנוש סמוך למחלף שורק אשקלון: בן 34 נאשם שתקף את אשתו, איים להורגה וכלא אותה בבית נבדק במחסום בגן יבנה: צעיר מאשדוד נאשם בהחזקת סכין ובנהיגה בשכרות עקב סמים נוסעים ברכבת הקלה בפתח תקווה? מעבר הולכי הרגל ברחוב אורלוב ייסגר לסירוגין שבוע של חסימות בכביש 461: אלה הכבישים והצמתים שבהם צפויים שיבושי תנועה באזור יהוד מונוסון נער בן 16 נפצע בינוני מפגיעת רכב סמוך לעטרת; בתחקור ראשוני נשלל פיגוע מיירט שוגר הלילה לעבר מטרת שווא בדרום לבנון; לא הופעלו התרעות נהגים בחולון, שימו לב: עבודות לילה בשני צמתים מרכזיים – והעבודות בסוקולוב בוטלו חמישה לילות של עבודות בדרך השלום ודרך הטייסים: שינויים בהסדרי התנועה בגבעתיים שרדה את השואה ונהרגה מטיל איראני בגיל 95: פתח תקווה מנציחה את איבט שמילוביץ עיריית רחובות מבטיחה בשורה בחניה, אבל לא כולם ירוויחו: למי המחירים דווקא יעלו? "אבא כדורגלן" בקריית מלאכי: הקבוצה הראשונה מלאה, בדרך לקבוצה שנייה מחולון לפרשת ריגול עולמית: החברה הרשומה בעיר במרכז תחקיר סייבר בינלאומי ההסלמה באבו תור: חשד להצתת בית ורכב בעקבות אירוע הרצח בירושלים עסקת ענק של 6.3 מיליארד דולר: חברת הסייבר מהרצליה בדרך להימכר לענקית אמריקאית באר שבע: רוכב אופנוע כבן 20 נפצע קשה בתאונה ברחוב יגאל אלון ירושלים: בן 13 החליק עם אופניים ונפצע בינוני בשדרות הרצל רחובות: בן 14 נפל במדרגות עם אופניים חשמליים ונפצע בינוני ירושלים: שני הולכי רגל נפצעו בינוני עד קשה בתאונה בדרך חברון

“להתקבל לבצלאל – ולהינצל”: מסמכים היסטוריים חושפים נתיב בריחה מהנאצים

מועמדים יהודים שלחו עבודות ומכתבים מצמררים, כשהקבלה ללימודים העניקה סיכוי לעלות לארץ ולהימלט

מסמכים נדירים ממלחמת העולם השנייה מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בשיתוף עיריית ירושלים ויד ושם, חושפים מבצע הצלה רחב היקף, אשר התנהל בשלהי שנות ה־30 ביוזמת מנהל בצלאל דאז, יוסף בודקו, ובשיתוף הסוכנות היהודית.

תיקיות אישיות ובהן מאות מסמכים, תצלומי פספורט, מכתבים, קורות חיים, תעודות ויצירות אמנות, משקפים הן את מצוקתם של מועמדים ומועמדות יהודים שפנו מאירופה בבקשה להתקבל ללימודים בצלאל, והן את מאמצי ההצלה שנעשו בעניינם. עם הקמת ‘בצלאל החדש’ בשנת 1935, וביתר שאת בעקבות אירועי 1938 ופרוץ מלחמת העולם השנייה, הפכה הפנייה ללימודים בו למסלול שעשוי היה לאפשר קבלת רישיון עלייה לארץ ישראל, ולעיתים הייתה זו עבורם ההזדמנות היחידה להימלט מאירופה הנאצית.

המסמכים כוללים תיעוד מצמרר של מכתבים אישיים שנכתבו בגוף ראשון בעברית, שבהם המועמדים, מתארים בזמן אמת את חייהם תחת המשטר הנאצי, את ההחמרה במצבם ואת תחושת הדחיפות לנוכח חלון ההזדמנויות המצטמצם. לצד המכתבים נמצאו גם העבודות ששלחו כחלק מתהליך הקבלה – מטפחות משי, רקמות ואיורי אופנה, יחד עם תצלומי פספורט ותעודות רשמיות הנושאות סמלים נאציים. עבור חלקם, אלו העדויות האחרונות שנותרו.
בין המשפחות שניצלו נמנית משפחת גרוס. עלי גרוס התקבלה ללימודים בבצלאל ועלתה ארצה יחד עם אחיה והוריה. אחיה, פרופ’ נחום גרוס, הפך לכלכלן, ועלי הייתה לאמנית מוערכת ומוכרת גם בזירה הבין־לאומית; לימים אף עיצבה את לוגו עיריית ירושלים. אחיינה, דניאל גרוס, שימש לימים עובד בכיר בתעשייה האווירית, ותרומתו ניכרת גם במבצע "שאגת הארי".

אברהם (אדולף) ויטנברג נולד ב-10.01.1921 לאלה ורוברט (רפאל) ויטנברג, בראביץ' (פולין), וגדל בברסלאו. בשנת 1936, בהיותו בן 15 בלבד, הגיש מועמדות והתקבל ללימודים במחלקה למתכת, עם התמחות בפיסול במתכת ובעץ. במהלך חופשות הקיץ עבד כמתלמד במפעל לייצור מכשירים רפואיים – חברת אלגס בברלין. תיק המועמדות שלו מציג מועמד בעל הכשרה טכנית מרשימה לגילו: הוא צירף שרטוטים ותצלומים של עבודות, לצד צילומים של כלי המתכת שיצר הכוללים גם חנוכייה. ויטנברג עלה לארץ ב-20.09.1937 יחד עם הוריו, בהיותו בן 16. בהמשך התאזרח בשנת 1939 וגר ברחביה. הוא הצטרף לצבא הבריטי ולחם בחזית באל עלמיין ולאחר מכן במלחמת השחרור. בהמשך, עבר לסקוטלנד, שם נולד בנו ג'ונתן שהפך לרב מוביל בלונדון בזרם המסורתי ואף כתב ספר על ההיסטוריה המשפחתית שלו. ויטנברג נפטר בגיל 86 בבריטניה.

ג’ני וייסברגר (לימים זינרייך) נולדה ב־6 בנובמבר 1920 בברלין. בשנת 1936, לאחר שסולקה מכיתה ח׳ מבית הספר על רקע יהדותה, החלה בהכשרה בקרמיקה. באותה שנה ביקשה להתקבל לבצלאל ושלחה מסמכים וצילומים של פסלוני הקרמיקה שיצרה. בבצלאל אושר סבסוד שנת לימודיה הראשונה, אולם לפי עדות בני משפחתה, דבר קבלתה למוסד לא הגיע לידיעתה.

בשנת 1939 נמלטה מגרמניה לדנמרק בסיוע תנועת "החלוץ”, ושם נישאה. לאחר הכיבוש הנאצי הוברחו בני הזוג לשוודיה, שם חיו מספר שנים ונולדו ילדיהם הראשונים. בשנת 1950 עלו לישראל. נינה, מרלין חובב, החל את שנת לימודיו הראשונה בבצלאל בשנת הלימודים הנוכחית.
לצד עשרות מועמדים ומועמדות שעבורם היו הפניות ללימודים בבצלאל חלק מנתיב שאפשר עלייה לארץ ישראל והצלה בפועל, ישנם גם מקרים שבהם פניות אלו לא הבשילו לכדי מימוש. על רקע מגבלות התקופה, תנאי הקבלה והמציאות הבירוקרטית המורכבת של אותן שנים, חלק מהפונים לא שרדו.
סיפורה של מרים אלינגר משקף גם את הממד הזה. מרים אלינגר נולדה ב־26 בנובמבר 1920 בפראג.
הוסמכה כבעלת מקצוע בגילדת החייטים. במהלך הכשרתה למדה גם רישום דקורטיבי, טקסטיל וטכניקות גזירה ותפירה. לצד זאת למדה ציור וביקרה בבית ספר לציור, ובהמשך התפרנסה מאיור אופנה.
בשנת 1939, בהיותה בת כ־18 וחצי, הגישה מועמדות לבצלאל וצירפה מסמכים אישיים הכוללים גם 9 איורי אופנה לבצלאל. על רקע תנאי התקופה והמציאות שהכתיב המשטר הנאצי, תחומי התמחותה לא נכללו במסגרת תחומי הלימוד שפעלו במוסד באותה עת, ולכן לא התאפשר לה להשתלב בלימודים. בשנת 1938 עלתה אחותה אסתר (אילזה) לארץ במסגרת עליית הנוער. בשנת 1941 גורשו הוריה לגטו לודז', שם נספו. בדצמבר אותה שנה גורשה מרים אלינגר עם אחיה ארנוסט מפראג לטרזיינשטט, ובינואר 1942 גורשו משם לריגה. שניהם נרצחו שם.

המחקר נערך במסגרת לימודי דוקטורט על ידי ליטל ספיבק מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית, עמיתת המכון ליהדות זמננו ונטע עירן. הוא מתבסס על חומרים שלא נחשפו עד כה לציבור, אשר נשמרו בארכיון עיריית ירושלים למעלה מ־80 שנה.


◼️ חדשות ירושלים והסביבה בווטסאפ לחצו כאן

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: דוברות בצלאל

להצטרפות לקבוצה בוואצפ של ירושלים

לחצו כאן
דילוג לתוכן