בעקבות פשיטה של ארגוני זכויות יוצרים על בתי עסק באזור השפלה במסגרתה נדרשו בעלי עסקים לגבות אלפי שקלים בעבור שמיעת מוסיקה בבתי העסק – החליטו בעלי עסקים להתאגד ולצאת במאבק משותף אותו תוביל התאחדות המלאכה והתעשיה בישראל. מוביל המאבק, אורן בן שבת, תושב רחובות: "לא מדובר בעולם תחתון. כשהפדרציה וארגוני זכויות היוצרים גוררים אתכם לבוררות גם זה עולה כסף"
מעצב השיער אורן בן שבת המוכר כנציג ארגון מעצבי השיער ברחובות הופתע לגלות כי הוא מחויב באלפי שקלים בעבור השמעת מוסיקת רקע במספרה שבבעלותו, בעקבות פשיטה של ארגוני זכויות יוצרים על בתי עסק באזור השפלה בכלל וברחובות בפרט, במסגרתה נדרשו בעלי עסקים לשלם אלפי שקלים בעבור השמעת מוסיקה. כחבר בהתאחדות המלאכה והתעשיה הוא החליט להרים את הכפפה, להתאגד עם בעלי עסקים נוספים ולצאת במאבק נגד התופעה, בטענה כי ממילא עסקים קטנים מתקשים לעמוד בנטל המיסוי, אגרת השילוט, הניקיון ושאר ההיטלים וכי לא הגיוני שישלמו מאות ואולי אלפי שקלים בשנה על השמעת מוסיקה, שאינה משמשת את העסק למטרתו העיקרית. בעקבות כך – ובמקביל, פועלת התאחדות המלאכה והתעשייה בימים אלה לקידום הצעת חוק שמטרתה לפטור את בעלי העסקים הקטנים מתשלום לתאגידי זכויות יוצרים עבור מוזיקה שמתנגנת אצלם בעסק. עיקר ההצעה בכך שחוק זכויות יוצרים לא יחול על עסק קטן המשמיע יצירה במסגרת פעילותו השוטפת ואשר עיקר פעילותו אינה השמעת מוזיקה ובלבד שההשמעה מתבצעת בנוכחות של עד 12 אנשים. "אין ספק כי מגיע ליוצרים לקבל תמלוגים על יצירות שעמלו עבור יצירתן והפקתן, אך עם זאת בעלי העסקים הקטנים שגם כך מתמודדים יום יום עם קשיים כלכליים ועול רגולציה קשה מנשוא, מוצאים את עצמם במציאות אבסורדית בה הם נדרשים לשלם אלפי שקלים לתאגידי זכויות היוצרים השונים", אומר יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. "אנו דורשים להפסיק מיד את העושק מבעלי העסקים שבסה"כ רוצים לשמוע מוזיקה בכדי להנעים את זמנם בעבודה. מספרה למשל, שמשמיעה מוזיקה להפגת הזמן של עובדיה ולקוחותיה, שונה מטעמים ברורים מדינו של בית עסק אשר משתמש במוזיקה כרכיב עיקרי לפרנסתו, כגון מועדון ריקודים".
בכל מספרה, בחנויות וכמעט בכל בית קפה משמיעים מוזיקה, אך רבים מבעלי העסקים אינם יודעים על הצורך להחזיק ברישיון תקף להשמעת מוסיקה בבית העסק. מנהל עסק או בעל חברה שמשמיע מוסיקה בפומבי בלי רישיון מתאים מסתכן בתביעה משפטית בגין פגיעה והפרה של זכויות יוצרים ביצירה מוסיקלית. בבתי המשפט ברחבי ישראל מתנהלות מאות תביעות שהוגשו כנגד בתי עסק שנתבעו בגין הפרה שכזאת ובעקבות השמעת מוזיקה בפומבי ללא רישוי מתאים. במדינת ישראל קיימים ארבעה גופים המעניקים רישיונות להשמעה בציבור של מוזיקה: אקו"ם, 'הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ', עיל"ם ו'אשכולות' כאשר בעלי העסקים נדרשים לצורך קבלת הרישיון לפנות לכל אחד מהגופים האמורים שקובע עבורו את תעריף התמלוגים אותו עליהם לשלם. התעריף נקבע בהתאם לגודל המקום, דמי הכניסה לאתר ואופן השימוש במוסיקה. בכך, בעלי עסקים קטנים נדרשים לשלם בשנה סכומים של מאות או אלפי שקלים – ואם לא ישלמו אזי יהיו חשופים לפי חוק זכויות יוצרים לתביעה לפיצויים גם ללא הוכחת נזק, כאשר שיעור הפיצוי עלול להגיע לסכום של עד 100,000 שקלים עבור כל אחת מההפרות.
על פי עמדת התאחדות המלאכה והתעשיה, התשלום אינו הוגן משתי סיבות עיקריות: האחת, עיקר פעילותם העסקית של רוב בעלי העסקים הקטנים אינו נובע מהשמעת יצירות מוזיקליות והביצוע אינו מהווה חלק עיקרי מרווח העסק. מספרות ומכוני יופי יתקיימו וימשיכו להפיק את רווחיהם גם ללא השמעת מוזיקה. השניה, היא כי בעסקים המוזכרים לעיל אין הימצאות מספר רב של אנשים ברגע נתון במקום ספציפי ועל כן מספר ה"נהנים מהיצירה" קטן ביותר ואיננו נמנה עם השמעות פומביות של עשרות או מאות אנשים. "כשמדובר בעסק שבמקרה הטוב ביותר מכיל 15 נוכחים במקום כולל העובדים והלקוחות, ניתן להשוות זאת לארוחה משפחתית אשר מתקיימת בערב שבת, שלא נחשבת בחוק כמובן, כאירוע פומבי", אומר אלקובי. כאמור, אורן בן שבת קורא לכל בעלי העסקים שארגוני זכויות היוצרים פנו אליהם בדרישה לגביית תשלום להגיע למשרדי ההתאחדות, לבחון את זכויותיהם ולהצטרף למאבק. "אל תפחדו לסרב להליך של בוררות", הוא אומר, "לא מדובר בעולם תחתון. כשהפדרציה וארגוני זכויות היוצרים גוררים אתכם לבוררות גם זה עולה לכם כסף. כשמדובר בחוב מצטבר גובה התשלום יכול להגיע גם למאה אלף שקלים. איימו עלינו שאם לא נשלם יתבעו מאיתנו עשרות אלפי שקלים. לא הגיוני שעסק שיש בו שני אנשים ישלם אלפי שקלים על השמעת מוזיקת רקע".
