בצל שגרת המלחמה נערך כנס רב משתתפים בסימן ‘מתחברים מחדש: חינוך-קהילה-מקום’ בהשתתפות עשרות חוקרים וארגונים חברתיים מכל רחבי הארץ. ד”ר מיה ויזל שהשתתפה בהקמת גני ילדים לקהילות שפונו לים המלח: “ראיתי איך דווקא במקום הנמוך ביותר בעולם צומחת תקווה”
הכנס נערך במתכונת של שלוש רצועות ושמונה מושבים, בהם דנו למעלה מ-50 מרצים בהיבטים תיאורטיים, פרקטיים וקונקרטיים של משולש היחסים חינוך-קהילה-מקום. זאת, על רקע אירועי מלחמת חרבות ברזל, שאילצה עשרות קהילות בדרום ובצפון להתנתק באופן כפוי ומהיר ממרחב קיומן ופעילותן, ולהסתגל לשהייה במרחבים זמניים ומרוחקים. חלקן החלו בתהליך של התיישבות מחדש וחלקן עדיין לא, כשהן נעות בין שיבה להתפרקות כאשר התותחים ממשיכים לרעום.
בין הבכירים שהגיעו לכנס היה גם רם זהבי, מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, שהביעה הערכה רבה למרצים וליוזמותיהם למען המפונים. במהלך הכנס נחשפו המשתתפים לעשרות מיזמים מרגשים שנוסדו על ידי אנשי חינוך ופעילים חברתיים עבור הקהילות השונות שפונו מביתם. בין המרצים בכנס היו אוסי מוריץ ותהילה שאמי קורץ, שימים בודדים לאחר ה-7 באוקטובר התגייסו לנהל את פרוייקט “קהילות שכנות”, לשיכון זמני של 750 אנשי קהילת בארי בקיבוץ חצרים, שיחל בעוד כחודשיים.
“קיבוץ חצרים עובר שיפוצים מאסיביים בחודשים האחרונים על מנת שיוכל לאכלס כמות כפולה של אנשים. שיפצנו את כלבו הקיבוץ, הקמנו חדר אוכל בשטח של קהילת בארי ואפילו מכבסת הקיבוץ עוברת אדפטציה לסיטואציה”, סיפרה תהילה במהלך ההרצאה בה שטחו השתיים בפני המשתתפים את שלבי המיפוי והעבודה לקראת צירופה של קהילה נוספת למגורים בשכנות אליהם.
בהרצאה נוספת שהתקיימה בכנס סיפרו מנכלי”ת רשת דרור בתי חינוך ושני עמיתיה אלעד פלג וד”ר מיה ויזל כיצד הם עזבו הכל ב-7 לאוקטובר וירדו לים המלח להקים גני ילדים לקהילת בארי. בעקבות ההצלחה הם הרחיבו את המודל והקימו מסגרות חינוך זמניות גם עבור המפונים משדרות. אלעד, שבימי שגרה מנהל בית ספר בתל אביב, “העתיק” את מגוריו לים המלח ובסופי השבוע הוא חוזר למרכז.
“ב-9 באוקטובר הצטרפתי לפרויקט ‘גן ומגדל'”, התבדחה ד”ר מיה ויזל וסיפרה כיצד התרחב המיזם לקהילות נוספות. “אחרי שראינו שהפיילוט עובד החלטנו בשיתוף עם משרד החינוך ואגף חינוך בעריית שדרות להקים גנים נוספים בעין גדי למען תושבי שדרות”. במשך חודשיים ניהלה מאיה את הפרוייקט המורחב, ובעקבות השבועות הרבים בים המלח היא כתבה מסמך לתיעוד התכנית, לו היא קראה “במקום הנמוך בעולם צומחת תקווה”.
יוזמי הכנס אשר מרצים במכללת קיי, הד”ר דפנה גרנית דגני וד”ר ארנון בן ישראל מסרו:
“המלחמה שפרצה הכריחה אותנו להתבונן מחדש על הקשר שבין מקום, קהילה וחינוך. מאז פרוץ המלחמה נוצרו פתרונות חינוכיים מרשימים, החל משלב החירום האקוטי, דרך שגרת החירום וההסתגלות למצב החדש, כאשר בכולן החינוך היה הכוח המניע שמשך את עגלת היציבות, הוודאות והסדר. אני שמחה על ההזדמנות להרים את הכנס המרתק, שכלל למעלה מ-25 הרצאות משמעותיות מהם ניתן ללמוד גם לימי שגרה”.
נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי, הפרופ’ אריה רטנר בירך על קיום הכנס החשוב והוסיף כי:
“כשמביטים על אזור המרכז, נדמה כי אנו ב-18:00 אחרי המלחמה. חיי השגרה מתנהלים כמעט כרגיל, הלימודים באזור זה חזרו לפעילות מלאה, אך לא כך הדבר. “מלחמה קשה לפנינו בצפון ובחזית הדרומית עוד מתנהלים קרבות. אז אנחנו לא ב-18:00 אחרי המלחמה כפי שנדמה, לצערנו הרב אנחנו עדיין בעיצומה של מערכה מהקשות ביותר שידעה המדינה בתולדותיה. רבים נותקו מבתיהם ומעסקיהם, עשרות אלפי ילדים ובני נוער נותקו ממסגרות החינוך ורבים מאוד איבדו את יקיריהם שהלכו ואינם עוד. כל אלו צריכים להתחבר מחדש, לבתים, למסגרות החינוך, לעסקים ולחזור למצב ריגשי רגוע ושליו. זוהי מהות הכנס החשוב שהתקיים במכללה”.
◼️ לקבוצת חדשות באר שבע והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חינוך ואקדמיה לחצו כאן
◼️ לקבוצת חדשות בווטסאפ – חדשות מהארץ/מהעולם/משפט/עורכי דין/פלילי לחצו כאן
■ לקבוצת חדשות בווטסאפ – מלחמה בישראל חרבות ברזל לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
