מיכל רוזנשיין – ראש עיריית קריית אונו, נאמה אמש (שלישי) בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה 2025-תשפ”ה. להלן דבריה המלאים:
"משפחות שכולות יקרות, הגענו לכאן היום כל קהילת קריית אונו כדי לעטוף אתכם, כדי לחבק, לזכור ולשאת ביחד אתכם את הכאב הנורא מכל.
שקט מיום הולדתי עד יום מותי כתבה יונה וולך, ילידת קריית אונו, ששכלה את אביה מיכאל במלחמת העצמאות, תדמיינו אותה, ילדה בת 4, בוכה, ממש לא רחוק ואולי אפילו כאן, בוכה ולוחשת מעין תפילה ומבקשת בשם כולנו משהו עמוק מאוד על השקט שאנו מבקשים כבר כל כך הרבה שנים, מאז ועד היום, שקט שהוא חיים.
כאן בגן, ביום הזה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה – השקט הוא אחר. שקט טעון. שקט כואב. שקט של כמיהה וגעגועים לאלה שתמיד כאן אבל לא נוכחים ביננו. השקט שאותו מביאה הדפיקה בדלת, הרגע הזה בו מיד אחריו הלב מתנפץ לרסיסים, האדמה מתהפכת והזעקה האדירה שואבת את כל כוחנו , הרגע בו נפער החלל העצום של האובדן. חלל שאף פעם לא יתמלא.
היום כולנו עוצרים. כאומה. כעם, כעיר. כקהילה, כמשפחה. עוצרים כדי לומר: אנחנו זוכרים. לא רק את שמות הנופלות והנופלים, אלא את החיוך, את המבט, את התקוות, את הבית שעמדו להקים, את הילדים שלא זכו ללדת, וכל כך הרבה חלומות שלא הספיקו להגשים.
השנה וחצי האחרונות טלטלו את כולנו. גם היום נמשיך להזכיר בכל מקום שיש עדיין 59 חטופים וחטופות בעזה, חיים ומתים וכי יש לעשות הכל כדי להשיבם הביתה עכשיו. מאז השבעה באוקטובר שום דבר כבר לא מובן מאליו. למעלה מאלף וחמש מאות משפחות בישראל נוספו למעגל השכול, וגם הקהילה שלנו איבדה 13 מבניה ובנותיה, חיילים וחיילות, אזרחים ואזרחיות, שנפלו, מי מציפורניו השפלות של אויב אכזר ומי במערכה שלצערינו עדיין לא תמה.
אמרו פעם שכאשר התותחים רועמים, המוזות שותקות. שבעים ושבע שנים של מאבק על עצם קיומנו מעידות שלא כך הדבר בישראל.
כבר נדמה היה שפסקול חיינו התרחק מעט מהכאב. אבל בשנה וחצי נוספו כל כך הרבה שירים חדשים לפסקול הישראלי של שירי הזיכרון.
שירים שנכתבו בדם. שירים שנולדו משברון לב. שירים של מי שחלמו ונגמר להם החלום, שירים שילוו אותנו לדורות. נצחיותם של השירים החדשים כמו הישנים מלמדים את כולנו שצריך להמשיך ללכת, גם כשהלב מסרב.
מי ייתן שנזכה לשוב ולחיות כאן בביטחון. מי ייתן וישובו בהקדם כל אחינו ואחיותינו החטופות והחטופים, מי ייתן וישלח אלינו, שקט טוב, שקט מוגן, כמו שכתבה וולך – לא שקט שמגיע "מארץ רחוקה", אלא שקט שיצמח כאן מהאדמה הישראלית רווית הדם, שקט שיאפשר לנו להמשיך לחלום ויחזיר את התקווה. שקט שיאפשר גם ליקירנו שאינם עוד, לנוח בשלום על משכבם .יהי זכרם וזכרן ברוך".
◼️ הצטרפו לחדשות בקעת אונו | יהוד מונוסון, סביון, גבעת שמואל, קריית אונו, גני תקווה, אור יהודה והסביבה בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
