בעמוד קמפיין גיוס הכספים שהוקם לצורך הרחבת מאמצי האיתור של מלי וליאל יהלומי, תושבות מודיעין מכבים רעות פורסמה הודעה קצרה: ״מלי וליאל אותרו בחיים. תודה לכולם. כספי התרומות יוחזרו לתורמים״.
על פי הנתונים שהופיעו בעמוד הקמפיין, עד לסגירתו נאספו 259,745 שקל מ־1,610 תורמים, שהם 87% מהיעד שנקבע על 300 אלף שקל.
הבשורה על מציאת השתיים בחיים הביאה בראש ובראשונה להקלה עצומה. במשך ימים בני משפחה, תושבים, גורמים רשמיים ואזרחים מן השורה עקבו אחר החיפושים, שיתפו את תמונותיהן ונרתמו גם כלכלית בתקווה לסייע באיתורן.
אלא שמיד לאחר ההודעה על מציאתן, השיח הציבורי קיבל תפנית. לצד השמחה על כך שהשתיים בריאות ושלמות, החלו להישמע גם תגובות זועמות, ביקורת ולעג, מצד מי שמבקשים להבין כיצד נוצר אירוע שהוביל למאמץ איתור כה רחב ולגיוס תרומות מהציבור.
חלק מהתגובות אף מעלות טענות שלפיהן השתיים ביקשו להיעלם מרצונן או שהיעלמותן תוכננה מראש. בשלב זה אין בסיס פומבי שמאפשר לקבוע שטענות אלה נכונות, ובוודאי שאין מקום להציגן כעובדה.
הסיבה המרכזית לכך היא גם משפטית: בית משפט השלום בראשון לציון הוציא לבקשת יא״לכ להב 433 צו איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה ועל פרטים העלולים לזהות חשודים, בתוקף עד 13 בספטמבר 2026. צו איסור פרסום מחייב להימנע מפרסום המידע שנכלל בתחולתו.
לכן, גם אם הציבור רוצה – ובצדק – להבין מה אירע במהלך הימים שבהם מלי וליאל הוגדרו נעדרות, אי אפשר בשלב זה להשלים את החסר באמצעות שמועות או להפוך השערות לעובדות.
ועדיין, קשה להתעלם מהתחושה הציבורית. אנשים תרמו כסף, אחרים הפיצו את קריאת המשפחה, גורמים בישראל ובווינה עסקו בחיפושים, ועיר שלמה עקבה בדאגה. איש חכם אמר בתחילת הפרשה: "הן או יהיו הזוג הכי אהוב בארץ או הכי מושמץ" – וצדק. מילים כדורבנות.
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
