ענבל נונה ואמה דליה נונה, מנהלת ובעלת גנון "גנונה" במושב מצליח הסמוך לרמלה, שעלה לכותרות בהקלטה וסרטון שהעלו חשד ליחס לא ראוי כלפי ילדי הגן, תובעות בגין לשון הרע, שתי אימהות: אחת ששיתפה הודעת וואטסאפ בדבר התיעוד, והשנייה שפרסמה חוויה אישית שלה לגבי מטפלת בגנון.
כזכור, הפרשה על יחס לא נאות לילדי הגנון התפוצצה לפני כשנה כאשר פורסם כי אחת האמהות בגנון הצמידה מכשיר הקלטה לבתה. בהקלטה המדוברת נשמעות צעקות, אלימות מילולית, יחס משפיל, גיחוך כלפי הילדים, בכי בלתי פוסק וקללות בעיראקית. בזמן הגשת התלונה במשטרה, הורי הילדה העלו פוסטים בקבוצת הוואטסאפ של הגנון על המעשים המזעזעים שעולים מתוך ההקלטה ואחת הנתבעות שיתפה אחת ההודעות לקבוצת וואטסאפ של הורים בגן אחר.
בחקירת המשטרה לא היו די ראיות להרשעה פלילית מעבר לכל ספק סביר בגין התעללות בחסר ישע והתיק נסגר. בעלת הגן ובתה הגננת הגישו בבית משפט השלום בפתח תקווה, תביעות לשון הרע נגד שתי האמהות. בתביעה נטען בין היתר כי בעלת הגן ובתה סבלו מפרסומים כוזבים ושקריים, כי הדברים שפורסמו פוגעים במוניטין העסק המשפחתי וכי בעקבות הפרסום ביקשו חלק מההורים לקבל את כספם חזרה והדבר הביא לסגירת הגן.
עו"ד נריה הרואה המייצג את האמהות שנתבעו, טוען בכתב הגנה שהוגש בימים אלה, כי בעלת הגנון, ענבל נונה, הודתה בחקירתה במשטרה במעשים החמורים שהתרחשו ב"גנונה", גנון הפועל ללא רישיון. בחקירתה, כך נטען, הודתה כי היא "מתביישת" במה שקרה. היא הודתה בכך שבעיניה, ההתנהלות לא הייתה תקינה, כי שמעה את הסייעות מתייחסות לילדים כ"זה" או "זאתי" במקום בשמותיהם הפרטיים. בעלת הגנון הודתה במשטרה כי ראתה, כלשונה, "התנהלות שרחוקה מהסטנדרט שלי ומאיכות הטיפול שאני מבקשת בשביל הילדים שבגן שלי", כי "רואים חוסר עדינות מצד המטפלות כלפי הילדים" וכי "בסרטונים רואים את אחת הסייעות מקנחת ילדים את האף בצורה אגרסיבית".
עו"ד הרואה, טוען בתביעה כי בעלת הגן ובתה אף שלחו מכתב התראה לאמהות למחרת חקירתן במשטרה בה הודו במעשים, זאת במטרה להפחיד אותן ולהשתיקן. לטענתו, מי שצריך להתנצל הן בעלת הגן ובתה על כך שלא עשו דבר כדי להפסיק את המעשים הרעים שהתרחשו ב"גנונה", אף שידעו עליהן. ולכל הפחות, כך נטען, הן לא מילאו אחר חובותיהן לפקח על המטפלות ולדאוג שלא יאונה לילדים כל רע. הורי הילדה פנו למנהלת הגנון וחשפו בפניה ההקלטה. בעקבות כך היא החליטה לפטר את שתי המטפלות אך סירבה לבקשת ההורים, להגיש נגדן תלונה במשטרה. בכך, כך נטען בכתב ההגנה, היא הפכה למעשה למשתפת פעולה עם המעשים החמורים שנעשו, וככל הנראה ידעה עליהן כבר בעבר.
בלית ברירה הורי הילדה הגישו התלונה במשטרה ופרסמו הודעת וואטסאפ אודות המעשים שנחשפו בהקלטה ובצילומים מהמצלמות בגנון. הנתבעת בתביעת לשון הרע, לאחר שביררה הפרטים, חשבה כי במסגרת היחסים החברתיים במושב, המושתת על עקרונות הערבות ההדדית והקהילתיות, חלה עליה חובה חוקית, מוסרית וחברתית לפרסם זאת, על מנת להביא לידיעת תושבים נוספים מה אירע בגנונה. בא כוחן של האמהות שנתבעו, עו"ד נריה הרואה, מבקש בכתב ההגנה לדחות את התביעה, על הסף ולחייב את בעלת הגן ובתה בהוצאות משפט ריאליות ובשכר טרחת עו"ד.
