סגירת מעגל | חנית כהן מגדרה קיבלה תואר ראשון במדעי החברה והרוח והקדישה אותו לאביה אותו סעדה במקביל ללימודיה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב print

בטקס הענקת תארים בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה, רעננה עלו כ-600 בוגרים זה אחר זה על הבמה, זכו למחיאות כפיים סוערות, לחצו את היד לנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' מימי אייזנשטדט ולסגל הבכיר בתארים השונים וקיבלו את התואר הנכסף.

חנית כהן, המתגוררת בגדרה ועובדת כרכזת בכירה במחלקת חקיקה תקינה ורגולציה במטה נציבות כבאות לישראל, התחילה ללמוד בגיל 40 בזמן שמתפקדת כאמא במשרה מלאה לשלושה ילדים, ואתמול סוף סוף עלתה לבמה וקיבלה את התואר הראשון שלה במדעי החברה והרוח.

עבור כהן מדובר בסגירת מעגל, שכן הלכה ללמוד את התואר הזה בשל שמתחבר מאוד לערכים שאבא שלה לימד אותה. חנית שהייתה מאוד קשורה לאבא שלה, נאלצה בזמן התואר להתמודד עם מחלתו ולסעוד אותו, ומצאת את עצמה לומדת שעות על גבי שעות ליד מיטתו בבית החולים. את התואר הזה היא מקדישה לו.

חנית כהן: "אבי ז"ל שירת בקבע במשך 27 שנים בחיל האוויר. כמו כן, את שעות הפנאי שלו תרם לזולת בשכונת 'המעברה' במטרה לקדם את איכות החיים בה למען האוכלוסייה שהתגוררה בה. בדרך המעשים שלו הוא השריש בי את הערכים: 'לעשות למען המדינה' ו'עזרה לזולת'. כשהייתי ילדה לא ממש הבנתי את אבי ז"ל, כי כל הזמן הרגשתי שזמן האיכות שלנו התבטא בשיחות על ביטחון המדינה וחלוקת הטוב ופיזורו בקרב בני האדם. לא פעם כשהייתי ילדה התלוננתי שנפגע זמן האיכות שלנו. אבי נהג לומר שנתינה למען המדינה ולזולת, הם מעשים טובים שמשרתים את האחר באופן שהם משרתים אותנו. בזמן לימודי התואר אבי חלה, הפך לחולה סיעודי ומרבית מהזמן אושפז בבית חולים. בשנים הללו סעדתי את אבי ז"ל בבית החולים באופן לא שיגרתי, את כתיבת העבודות וההכנה למבחנים חלקתי עם אבי, הודות לכך התגברנו יחד על הכאבים והקשיים של החולי. לימודי התואר סגרו לי מעגל ברמה האישית, היום אני מבינה את הדרך שבה אבי ז"ל בחר לחנך אותי. כיום אני בעלת תואר ראשון במדעי החברה והרוח עם התמחות בהגנת העורף, תואר משולב עבור כוחות הביטחון במקום בו אני עובדת במערך כבאות והצלה לישראל".

(צילום: האוניברסיטה הפתוחה)

תגובות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן