התוצאה הבולטת ביותר של שקיפות הינה בניית אמון. חוסר שקיפות, גם כשהיא אינה מסתירה מאומה, מעוררת אצל התושב תחושה של “מסתירים ממני משהו” ואם מסתירים כנראה שיש דברים בגו. תחושה זו מפתחת מעגל קסמים שלילי שרק מעמיק את חוסר האמון, למרות ניסיונות לגלות את “כל הקלפים” מצד הרשות.
מדד השקיפוות, הוא אמת מידה עבור כל בעלי העניין בשלטון המקומי: ראשי עיר, מנהלים מקצועיים, נבחרי ציבור ואנחנו האזרחים – כך סבורים בעמותת “שקיפות בינלאומית ישראל” המפרסמת לראשונה מדד הבוחן את 76 הערים הגדולות בישראל – אם כן איפה רחובות? הרבה אחרי ראשון לציון (שמובילה בשקיפות עם הציון 96), תל אביב (93), אילת ועכו (92 כ”א), חולון מודיעין ואשדוד. הרחק ממעלה הטבלה, ניצבת רחובות עם הציון 66 (מספיק) והיא קרובה יותר לחיפה ובת ים (64), רמת השרון, בני ברק ולוד (60 כ”א).
כידוע, לאחרונה הוגשה תכנית להקמת מתחם לדיור מוגן בעיר, שאמורה הייתה לכלול כ200 יחידות דיור בעיר אולם היא נדחתה על ידי ועדת הערר של מחוז מרכז, על אף הצורך הקיים לדיור מוגן עבור האוכלוסייה המבוגרת ברחובות. הסיבה: התנהלותה של הוועדה המקומית בעיר שהגישה את התכנית מבלי לפרט את השימושים שיהיו במגרש, מבלי לצרף את המסמכים הרלוונטיים ובאופן שאינו מאפשר שקיפות ציבורית.
בעניין השקיפות מוכרח לציין כי היחיד מחברי המועצה שהתייחס ברצינות לנושא הוא האופוזוציונר אביב איטח, שאף שלח במהלך השנה מספר הודעות באמצעות האימייל, בסוגיה, אל ראש העירייה רחמים מלול ובהעתקים לחברי המועצה. בין היתר כתב איטח במכתב שהעביר בפברואר ומאי אשתקד: “חובה עלינו להמשיך ולפעול כל העת לשיפור מיקומה של רחובות במדד השקיפות. כולנו יכולים להסכים לכך שעירייה צריכה לפעול בשקיפות אל מול כל תושבי העיר ולהציג את מסמכי העירייה באופן נגיש וזמין לציבור. לא רק שזו זכות אלא גם חובה במסגרת חוק חופש המידע. אחד ממסמכי העירייה החשובים הם דיוני מועצת העיר ודיוני הועדות השונים על כן אני חושב שצריך לתת עוד נדבך שדי נגיש ומוכר לכולם בדמות צילום ישיבות מועצת העיר ושידורם או עד 7 ימים ממועד הישיבה או בשידור ישיר.
“שקיפות איננה סיסמה, אלא תפיסת עולם”, הוסיף איטח, “לצערי תושבים רבים ולעתים שלא בצדק, חושבים שיש ערפול במקום שקיפות והצעד הזה יקדם את תפיסת העולם צעד אחד קדימה. תושבים יוכלו לשמוע את הדיונים, להתרשם מאיכות הדיון, ולהתרשם מהדברים שקורים בעיר שלנו”.
בתוך כך יצוין כי שלושה חברי המועצה: אבי קינד (יש עתיד), יעל בק (מרץ) ורוני באום (עבודה עם לב) הצביעו בעד קיום הישיבות בשידור חי, אולם ההצעה נכון לרגע זה, ירדה מהפרק.
