הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ראמ״ה, פרסמה היום (שלישי) את תוצאות מחקר פיז״ה 2025, במקביל לפרסום הדוח הבינלאומי של ה־OECD. התוצאות מצביעות על אחת הנסיגות החדות שנרשמו בישראל מאז החלה להשתתף במחקר הבינלאומי.
בקריאה קיבלו תלמידי ישראל ציון ממוצע של 436 נקודות – ירידה של 38 נקודות לעומת פיז״ה 2022. במתמטיקה ירד הציון ב־25 נקודות ל־433, ובמדעים ב־23 נקודות ל־442. לשם השוואה, ממוצעי ה־OECD עומדים על 461 נקודות בקריאה, 463 במתמטיקה ו־482 במדעים.
המשמעות אינה רק ירידה במחזור אחד. לפי ניתוח ראמ״ה, הציונים שהשיגה ישראל הם הנמוכים ביותר מאז החלה להשתתף בפיז״ה, ואינם שונים באופן מובהק מהישגי ישראל בשנת 2006 בקריאה ובמתמטיקה ובשנת 2009 במדעים. כלומר, בחלק מהמדדים מערכת החינוך חזרה למעשה לרמות שנמדדו לפני קרוב ל־20 שנה.
גם בהשוואה למדינות המפותחות מצבה של ישראל הורע. בקריאה היא מדורגת במקום ה־31 מתוך 38 מדינות OECD, ירידה של חמישה מקומות לעומת 2022. במתמטיקה היא במקום ה־33 ובמדעים במקום ה־33. בכל שלושת התחומים נמצאת ישראל כיום בחמישון התחתון של הארגון.
אחד הנתונים המדאיגים ביותר נוגע לתלמידים שאינם שולטים במיומנויות הבסיס. 46% מבני ה־15 בישראל סווגו כמתקשים במתמטיקה, 41% בקריאה ו־40% במדעים. 29% מהתלמידים אינם מגיעים לרמת הבסיס בכל שלושת התחומים גם יחד, לעומת 19.7% בממוצע מדינות ה־OECD.
גם בצמרת נרשמה נסיגה. שיעור המצטיינים בקריאה נחתך מכ־11% במחקר הקודם לכ־5% בלבד. בסך הכול, 8.8% מתלמידי ישראל הגיעו לרמות הביצוע הגבוהות לפחות באחד משלושת תחומי הליבה, לעומת 11.9% בממוצע ה־OECD.
התמונה קשה במיוחד בקרב תלמידים דוברי ערבית. לפי ראמ״ה, כשני שלישים ויותר מהם מסווגים כמתקשים בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו.
אלא שאחת ההפתעות הגדולות בדוח מגיעה דווקא מהחינוך הממלכתי דובר העברית. בקבוצה זו נרשמה הירידה החדה ביותר בישראל: 52 נקודות בקריאה, 29 נקודות במתמטיקה ו־28 נקודות במדעים לעומת המחזור הקודם.
הדוח חושף גם בעיה רחבה יותר בתוך בתי הספר. לפי דיווחי המנהלים, הלמידה של 47% מהתלמידים בישראל נפגעת בשל מורים שאינם מתאימים או שאינם בעלי הכשרה מספקת, לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. ישראל מדורגת במקום השלישי בארגון בשיעור התלמידים שלמידתם נפגעת מסיבה זו.
פרופ׳ חיים שקד, יו״ר פורום נשיאי המכללות לחינוך ונשיא האקדמית חמדת, טען בעקבות התוצאות כי הירידה בהישגים היא ״סימפטום לבעיה עמוקה יותר – איכות המורים בישראל״. לדבריו, המחסור המתמשך במורים והקושי למשוך צעירים איכותיים למקצוע מחייבים תוכנית לאומית שתכלול תמריצים, שיפור תנאי העבודה והשכר, הרחבת האוטונומיה למנהלי בתי הספר וחיזוק מעמד מקצוע ההוראה.
מחקר פיז״ה נערך אחת לשלוש שנים ובוחן בני 15 לא רק על ידע מתוכנית הלימודים, אלא על יכולתם להשתמש בידע ובמיומנויות בתחומי הקריאה, המתמטיקה והמדעים כדי להתמודד עם משימות ובעיות מהעולם האמיתי. מחזור 2025 התמקד במיוחד במדעים. יותר מ־760 אלף תלמידים מ־91 מדינות וישויות כלכליות השתתפו במחקר; בישראל השתתפו 7,330 תלמידים מ־215 בתי ספר במדגם ארצי מייצג. ה־OECD פרסם את תוצאות המחזור החדש ב־8 בספטמבר.
המבחנים בישראל נערכו בחודשים מרץ ואפריל 2025, לאחר כמעט שנה וחצי של מלחמה ושיבושים מתמשכים במערכת החינוך. משרד החינוך מצביע על התקופה החריגה כאחד ההסברים המרכזיים לירידה, ומדגיש את פינוי הקהילות, המעברים בין מסגרות, סגירת מוסדות החינוך וגיוס אנשי הוראה למילואים. שר החינוך יואב קיש טען כי יש לראות בתוצאות גם עדות ליכולת המערכת להמשיך לפעול בתנאים אלה.
עם זאת, הירידה בישראל הייתה חדה משמעותית מזו שנרשמה בממוצע מדינות ה־OECD. לפי ראמ״ה, הירידה בקריאה בישראל היא מהחדות ביותר שנרשמו במדינה חברה ב־OECD במחזור בודד מאז תחילת מחקרי פיז״ה בשנת 2000.
בהנהגת ההורים הארצית הגיבו בחריפות לתוצאות ואמרו כי הקורונה, הסגרים, 7 באוקטובר והמלחמות הממושכות פגעו במשך שנים ברצף הלימודי, החברתי והרגשי של תלמידי ישראל – אך לדבריהם, הדבר אינו פוטר את המדינה מאחריות.
״אלו לא עוד תוצאות מאכזבות, זו אזעקת אמת למערכת החינוך״, נמסר מהנהגת ההורים. לדבריהם, העובדה שכמעט אחד מכל שלושה תלמידים אינו מגיע לרמת הבסיס בקריאה, במתמטיקה ובמדעים גם יחד מחייבת תוכנית לאומית לצמצום הפערים ולהשלמת החוסרים, עם יעדים, משאבים ולוחות זמנים.
״מבחני פיז״ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה״, מסרה הנהגת ההורים.
תוצאות 2025 ממשיכות רצף של סימני אזהרה שעלו בשנים האחרונות ממבחנים בינלאומיים נוספים. עוד לפני פרסום המחזור הנוכחי ציינה ראמ״ה כי לאחר תקופה ארוכה שבה ישראל דווקא השתפרה יחסית לעולם בפיז״ה, נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות גם במחקרי TIMSS ו־PIRLS
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
