זוהי השנה ה-5 לפרויקט, שלאור המצב במדינה לאחר המלחמה והעובדה שאנשים רבים עדיין משתקמים מה-7.10, מפנה השנה זרקור אל התקומה – סיפורם של שורדי השואה שבנו חיים חדשים מתוך החורבן: עלו לארץ, הקימו משפחות וקהילות, ובחרו בחיים; בין המשתתפים השנה: בלה חיים מקיבוץ גבולות, אהרל'ה דביר מקיבוץ סעד ומרים שפירו מקיבוץ זיקים
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, שיצוין ב-23-24 לאפריל, יעלה לאוויר "מעלים זיכרון" – פרויקט שיזמה חברת Meta בישראל, ואליו חברה השנה עמותת ׳שם ונר׳, במטרה לחבר את הדור הצעיר לעדויותיהם וסיפוריהם של ניצולי השואה ולשמור את זיכרון השואה בחיים לדורות הבאים. לפרויקט התגייסו האמנים, יוצרי ויוצרות התוכן והמשפיענים המובילים בישראל – שבעזרת האינסטגרם מחברים את מיליוני עוקבים שלהם לסיפורים והזיכרונות של ניצולי השואה.
השנה לקחו חלק בפרויקט (לפי סדר הא'-ב'): אדוה דדון, איתם דרור ודניאל שליבו, אלין וליאם, דניאל פרץ, הילה סעדה, ואלרי חמאתי, יהודה לוי, יובל שרף, יפעת הללי אברהם, יפתח רמון, ירדן הראל, מורן טרסוב, נטע ברזני, נסיה לוי ודור סורוקר (נס וסטילה), עדי הימלבלוי, עדן גולן, עדן פינס, עינב בובליל, פיטר פלצ'יק, רועי הראל.
בכל שנה, מתגייסים לפרויקט כ-20 ידוענים ויוצרי תוכן בולטים. כל אחד ואחת מהם נפגש לשיחה אינטימית עם ניצול או ניצולת שואה ותיעד את הסיפור האישי שלו. לאחר מכן, סרטונים אלו עולים כ-Reels באינסטגרם ערב יום השואה לחשבונות שלהם וכך הדור הצעיר מקבל הזדמנות בלתי-אמצעית לשמוע את סיפורי הניצולים והניצולות בקולם ומפיהם. לאורך שנותיו, השתתפו בפרויקט יותר מ-100 יוצרי תוכן, כוכבי ילדים ואנשי תקשורת מובילים. תכני הפרויקט צברו יותר מ-40 מיליון חשיפות לאורך השנים בישראל ומחוצה לה.
השנה, בצל התקופה המטלטלת שעוברת מדינת ישראל, מפנה הפרויקט זרקור אל תקומתם של שורדי השואה. לצד הזוועות ששרדו, שיתפו השורדים גם על הרגעים שאחריהן- איך בנו חיים חדשים מתוך האפר, כיצד עלו לארץ זרה, לעיתים לבד וללא שפה והצליחו להקים משפחות, קהילות ותקווה. התשובות שלהם מהוות לא רק עדות היסטורית, אלא גם מקור השראה עמוק לדר הנוכחי ומקבלות משמעות מחודשת דווקא על רגע האתגרים שחווה החברה הישראלית בשנה וחצי האחרונות. עבור רבים מהם, התקומה קיבלה ביטוי מעשי ומוחשי בהקמת חיים חדשים בארץ ישראל, בחיבור מחודש לערכי היהדות, בשירות ילדיהם ונכדיהם בצה"ל, בהקמת משפחות מרובות ילדים, נכדים ונינים, בבניית קהילות תומכות וערבות, אהבת חינם ובחירה בחיים. תשובותיהם מהוות לא רק עדות היסטורית, אלא גם מקור השראה וצוואה לדור הנוכחי.
השנה משתתפים בפרויקט בלה חיים מקיבוץ גבולות, אהרל'ה דביר מקיבוץ סעד ומרים שפירו מקיבוץ זיקים. בלה (87) פגשה את הזמרים נס וסטילה. היא נולדה בפולין ב־1938, בת הזקונים מבין שלוש אחיות. במהלך המלחמה ברחה משפחתה לשטחי ברית המועצות והגיעה לטג'יקיסטן. בשל הרעב הקשה, נשלחו בלה ואחיותיה לבית יתומים כדי לשרוד, בזמן שההורים נותרו בחיים. היא נותרה שם עד תום המלחמה. לאחר מסע חזרה מפרך לפולין דרך אוזבקיסטן, נתקלה המשפחה באנטישמיות קשה. ב-1951, בגיל 12, עלתה לארץ דרך מחנות עקורים בגרמניה, והייתה ממקימי קיבוץ גבולות. בלה היא אלמנתו של יעקב, אם לשלושה ילדים (בת אחת נפטרה מסרטן), סבתא לחמישה, וסבתא־רבה לשניים. נכדה, יותם חיים ז"ל, נחטף על ידי חמאס ונהרג בעזה מאש כוחותינו. אהרל'ה (86) פגש את המשפיענית עינב בובליל. הוא נולד בפולין למשפחה בת 4 נפשות. במהלך המלחמה נמלט עם משפחתו לסיביר ומשם לאוזבקיסטן, שם איבד את אימו ואחותו מהרעלת מזון. בגיל 80 טס לראשונה לאוזבקיסטן כדי למצוא את קבריהן. כילד יתום, הפך לאחד מילדי טהרן והגיע לישראל, שם אומץ על ידי משפחה בקיבוץ סעד. רק בכיתה ה' גילה שאביו שרד את השואה, אך בשל מצבו הנפשי הקשר ביניהם נשאר מוגבל. אהר’לה היה אגרונום מוערך, תרם רבות לחקלאות, לקיבוץ, ולמדינה. עד גיל 84 המשיך לעבוד במחלקת הגזר. מרים (90) נפגשה עם השחקן והמנחה יהודה לוי. היא נולדה בגרמניה בשנת 1935, ושרדה את ליל הבדולח בגיל שלוש. אביה נלקח על ידי האס־אס ולא חזר ממחנה דכאו. זמן קצר לאחר מכן נשלחה במסגרת הקינדר־טרנספורט לאנגליה, שם גדלה בבית יתומים – זיכרונה האחרון מאמה הוא הדמעות על הרציף. עלתה לארץ ב־1954 בגיל 19, והתיישבה בקיבוץ זיקים שבעוטף עזה, שם היא מתגוררת עד היום. באוקטובר 2023, חוותה שוב חוויית פליטות – כשנאלצה להתפנות מביתה בעקבות מתקפת חמאס. בינואר האחרון קיבלה אות הוקרה מנשיא המדינה. מרים נישאה פעמיים (פעם אלמנה, פעם גרושה), אם לשלושה (בת אחת נפטרה), סבתא לשישה נכדים (אחד מהם לחם בעזה), וסבתא-רבה לשני נינים. היא חיה בקיבוץ זה 70 שנה.
עדי סופר תאני, מנכ"לית Meta בישראל: ״כבר חמש שנים שאנחנו פוגשים ניצולות וניצולי שואה שפותחים את הלב ומשתפים ברגעים הקשים ביותר שהם עברו, כדי שנזכור, נלמד ונעביר הלאה. אבל השנה, אולי יותר מתמיד, הבנו שהסיפור שלהם הוא לא רק סיפור של הישרדות, אלא סיפור של תקומה. הם לא רק שרדו את התופת, הם בנו כאן חיים: עלו לארץ, הקימו משפחות, קהילות, עתיד. בשנה כל כך מטלטלת שעוברת על מדינת ישראל, סיפור התקומה מקבל משמעות מחודשת. דווקא עכשיו, אנחנו יכולים לשאוב מהם השראה: איך קמים מאירוע נוראי שכזה, שומרים על תקווה ובוחרים באופטימיות ובחיים. זה לא רק זיכרון – זו צוואה לדור הבא״.
רוחה וקנין שער, מנכ"לית עמותת 'שם ונר': "אנחנו גאים לקחת חלק בפרויקט השנה ולהנציח את שורדי השואה, לשמוע את סיפוריהם ולשמור את עדותם החיה לדורות הבאים. דווקא כשמספרם של השורדים הולך ופוחת, האחריות שלנו גדלה. לצד סיפוריהם של אלה ששרדו ובנו חיים חדשים, אנו מחויבים לזכור גם את אלו שלא זכו- את ששת המיליונים שנספו בשואה ברחבי אירופה. עמותת 'שם ונר' פועלת לשימור זיכרון השואה ולהעברתו מדור לדור- לא כעבר סגור, אלא כזיכרון חי ונוגע. רק כך נוכל להבטיח שהסיפורים, השמות והפנים לא יישכחו".
מצורפת לינק לתיקיית ויזואליות הכוללת גם פרומו לפרויקט.
הצטרפו לחדשות מהארץ ומהעולם בווטסאפ לחצו כאן
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
