פרופ' דוד מנשרי מנס ציונה, מחלוצי לימודי איראן בישראל וחוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים, מספר על הספר שערך "יוצאי איראן בישראל – עלייה, אתגרי קליטה והשתלבות", שהושק לאחרונה בכנס חגיגי באוניברסיטת תל אביב
"לנוכח החששות המתמידים של המשטר האיראני למעמדו ובעקבות השינויים האזוריים, חשה איראן צורך לעצב מחדש את תפישת הביטחון הלאומי שלה. ממדיניות לאומית, פרו-מערבית וידידה של ישראל היא הפכה לאויבת הגדולה של ישראל, ולמדינה החיה במתח עם שכנותיה. כך היא אימצה בשנים האחרונות דוקטרינה בשם 'התרעה מקָדִימָה' שהייתה למעשה 'התקפה הגנתית' – הרחקת האיום מגבולותיה כאמצעי לביצור הביטחון הלאומי." אומר פרופ' מנשרי
"לפי תפישה זו עיראק, לבנון, תימן וסוריה הן 'העומק האסטרטגי' שלה ומנופים לקידום מטרותיה". גישה זו נבעה למעשה מהאידיאולוגיה המקורית של המשטר באיראן לפיה המדינה לא הייתה האידיאל הנכסף אלא המהפכה האיסלאמית. "איראן מקפידה להציג את עצמה כמדינה שוחרת מות קדושים, אך בפועל האסטרטגיה הצבאית שלה זהירה והיא מודעת לסכנות הטמונות בראייה בה כמדינה השואפת להרחיב את השפעתה במדינות הסוניות." אומר מנשרי.
חשוב להבין ממשיך פרופ' מנשרי ומסביר – "איראן נרתעת מהתנגשות חזיתית עם יריבותיה, ובשל הפער בין האידיאל לבין יכולותיה היא אימצה אסטרטגיה של שימוש ב'שלוחים', כוחות הפועלים מטעמה ולמענה, שאיפשר לאיראן הקמת בסיסים מהם תוכל לחזק את מעמדה מבאב אל מנדב עד לים התיכון ולהקים את 'חזית ההתנגדות' של 'כוחות הפועלים בשליחותה. ההשקעה בשלוחים הרחיקה איומים מגבולותיה, איפשרה מרחב הכחשה ומניעת עימות ישיר עם אויביה והחיבור בין השלוחים השונים יצר גם רצף של אזורי השפעה, שאיפשר מסדרון יבשתי מאיראן דרך עיראק, סוריה ולבנון לים התיכון".
אסופת המאמרים "יוצאי איראן בישראל – עלייה, אתגרי קליטה והשתלבות" של פרופ' מנשרי יוצאת לאור בימים אלו מטעם מרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב (הוצאת כתב).
מנשרי הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, שפיתח את לימודי איראן בישראל ובכלל זה המופקד הראשון של קתדרה ללימודים איראניים ומייסד המרכז הראשון ללימודים איראניים, מרכז אליאנס, באוניברסיטאות ישראל.
הספר הוא קובץ מאמרים העוסק בעלייתם של יהודי איראן לישראל, בקליטתם ובהשתלבותם בה לאורך ציר כרונולוגי ארוך מ-1881 ועד ימינו, ופותח צוהר רחב ומעשיר למעקב אחר קורותיה של אחת מהקהילות העתיקות בתולדות עם ישראל.
לאחרונה נערך כנס חגיגי להשקת הספר בבניין גילמן באוניברסיטת תל אביב, ובו השתתף קהל רב שהאזין להרצאות מרתקות בנושאים שונים המופיעים בקובץ. סגן הרקטור פרופ' אייל זיסר נשא דברי ברכה, הרצאות נישאו על ידי ראש מרכז אליאנס פרופ' מאיר ליטבק (שגם הנחה את האירוע) וד"ר מרים נסימוב.
ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור הנחתה שיחה אישית ומרתקת עם שהין אליה קמאל זכאים ויסמין מוטהדה, שחלקו עם הקהל את סיפורן האישי על הדרך מאיראן לישראל. פרופ' דוד מנשרי, עורך הקובץ, נשא דברי סיכום.
הספר "יוצאי איראן בישראל" כולל אוסף עשיר של 35 מאמרים המשלבים מחקר אקדמי בשלל שדות ידע, לצד סיפורים אישיים ומשפחתיים על חוויות הגירה והתאקלמות, חששות ותקוות, קשיים והצלחות.
הפרקים השונים בקובץ חושפים מארג רב-גוני ורב-קולי של יוצאי איראן בישראל, היריעה כוללת, בין היתר, אנטישמיות באיראן והכחשת השואה, אתגרי הקליטה וההשתלבות בישראל. לצד אלה מהדהד ברקע סיפורם המטלטל של היהודים החיים במדינה אסלאמית-מהפכנית, המצויים בין הפטיש לסדן: כאשר היחס ההוגן שלו הם זוכים מותנה בהפגנת נאמנות למשטר האיראני תוך הסבר והצדקת מדיניותו גם לאחר ה-7 באוקטובר ובמהלך המלחמה המתנהלת בעזה.
◼️ לקבוצת חדשות נס ציונה בווטסאפ לחצו כאן
◼️ פורום חדשות אונליין מהערים: חולון, בת ים, ראשון לציון, אזור, באר יעקב, רחובות, נס ציונה, תל אביב ועוד… לחצו כאן
◼️ לרשימת קבוצות הווטסאפ השוות שכדאי לכם להצטרף אליהן – לחצו כאן
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אילת והערבה
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע והנגב
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- ירוחם
- ירושלים
- כל הארץ
- כפר סבא
- לוד
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
- קרית מלאכי ו-מ.א באר טוביה
- ראש העין
- ראשון לציון
- רחובות
- רמלה
- רמת גן
- רמת השרון
- שדרות
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
