פעם הגיעה לאוזניו של נפוליון שמועה – קבוצת חיילים מאחת הפלוגות יוצאת בכל לילה לבלות באחד מבתי המרזח באזור. נפוליאון החליט שהוא צריך לראות במו עיניו את המחדל. לבש בגדים פשוטים, התיישב בבית המרזח וחיכה לבואם של החיילים.
ואכן בשעה אחת בלילה החלו החיילים להיכנס בזה אחר זה ולשתות עד כדדי שכרות. לפנות בוקר צעק אחד החיילים: "חברה, חייבים לחזור לבסיס!" וכולם קמו ורצו לכיוון הבסיס. אבל מרוב שכרות נפלו בדרך ונרדמו זה אחר זה. נפוליון עקב אחריהם. הוא עצר ליד האחרון, שנפל ונרדם סמוך מאוד לבסיס, התכופף אליו וסימן לו סימן על הכובע. בבוקר הגיע נפוליון לבסיס, וקרא לחיילים למסדר. ממקום עומדו ראה את הסימן על כובעו של החייל, קרא לו ושאל: "היכן היית הלילה?" והחייל ענה: "הייתי איפה שכולם היו". "ואיפה היו כולם?" חקר נפוליון. לא נותרה לו ברירה, והוא הודה שהם הלכו לבלות. נפוליון כעס מאוד וציווה להושיבו בכלא. החייל המסכן פנה לנפוליון ואמר: "יש לי שאלה. אני יודע שכבודו יסודי מאוד, וודאי עקב אחרינו. אני בטוח שכבודו ראה שאני הגעתי הכי קרוב למחנה לפני שנפלתי, ולמה בחר דווקא בי?" ענה לו נפוליון: "אתה צודק. אכן ראיתי שאתה נפלת הכי קרוב, אבל ראיתי שכולם נפלו כשפניהם לכיוון המחנה, ואילו אתה – נפלת כשגבך למחנה והראש לכיוון בית המרזח, הדבר מוכיח היכן המחשבה שלך נמצאת…"
▪▪▪
בפרשתנו אנו קוראים את עשרת הדברות – יסודותיה של היהדות. הבה נתבונן בתהליך שעובר העם עד למעמד הר סיני. עם ישראל יוצא ממצרים אחרי מאתיים ועשר שנות גלות. משה רבנו מכין את בני ישראל שהם יחוו בקרוב התגלות אלוקית, והם סופרים ארבעים ותשעה יום בציפייה דרוכה, מחכים לרגע הגדול בהיסטוריה. והרגע מגיע. קול השופר הולך ומתחזק. ההר אפוף עשן. היקום שותק. נשמע רק קולו האדיר של הבורא. ומה אלוקים בוחר להגיד לעמו הנבחר באותו מעמד נשגב? "לא תרצח", "לא תגנוב", "לא תחמוד" – כללים פשוטים מאוד.
לכאורה תוכן ההתגלות מאכזב למדי – לשם מה היה כל המתח הגדול הזה? רק כדי להזכיר לנו כללי מוסר אלמנטריים, פשוטים כל כך? אלא שטמון כאן מסר עמוק. הקב"ה אומר לבני ישראל: "אם אתם רוצים לקיים את כללי המוסר האלו בצורה אמתית, דעו שהקיום שלהם אינו יכול להישען על התובנה האנושית. האדם מטבעו איננו אובייקטיבי. במקרים מסוימים הרגש משתלט על השכל, והשכל מספק תירוצים לרוב, מדוע הפעם מתר לחרוג מן הכלל (אתם ודאי מכירים אמירות, כגון: "ההוא – מצווה לגנוב ממנו", או "זה לא נקרא גניבה"). לכן, הקיום של כללי המוסר חייב לבוא כהמשך ל"אנכי ה' אלוקיך" – קבלת עול מלכות שמים. כל המוסר שידעתם עד עכשיו הוא מוסר אנושי, ולכן הוא נתון לשינויים ולפרשנויות. אני רוצה שהמוסר שלכם יהיה מוסר אלוקי שממנו אי אפשר לזוז".
▪▪▪
ועוד רעיון יפה בנוגע לעשרת הדברות – הדיברות חקוקות על שני לוחות. הלוח הימני עוסק במצוות שבין אדם לאלוקים והלוח השמאלי – במצוות שבין אדם לחברו. הלוח הימני מתחיל במצוות שבמחשבה "אנכי ה' אלוקיך" ומסתיים במצוות שבמעשה – "זכור את יום השבת" וכבד את אביך ואת אמך". הלוח השמאלי מתחיל במצוות שבמעשה – "לא תרצח", "לא תגנוב", ומסתיים במצווה שבמחשבה – "לא תחמוד". מכאן נלמד מסר חשוב – במצוות שבין אדם לאלוקים יש לנו נטייה לחשוב שהעיקר הוא המחשבה, "אני יהודי בלב, למי אכפת אם אני שומר שבת בפועל?" באה התורה ואומרת: דע ש"אנוכי ה' אלוקיך" בא לידי ביטוי ב"זכור את יום השבת". ולעומת זאת, במצוות שבין אדם לחברו – אנו נוטים לחשוב שהעיקר הוא המעשה, "אבל מה אכפת לחבר שלי מה אני חושב עליו?" באה התורה ואומרת: דע לך שהציווי "לא תרצח" בא לידי ביטוי ב"לא תחמוד"…
יהי רצון שנראה תמיד מעלת חברינו ולא חסרונם, ונזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.
