מבזקים
“לא משאירים אף אחד מאחור”: שקד חבני ז״ל ועוגיות הטחינה שאהבה “תעשו הכול עם חיוך”: רוני אשל ז״ל והכריך של שבת שאהבה “קרן השמש שלנו”: ליבי כהן מגורי ז״ל וסלט העדשים שהפך למנה של כולם “תאמינו בעצמכם ותהיו אופטימיים”: אילן אליהו משה ז"ל והפנקייקים של הבוקר בבית “הוא היה שם בשבילנו תמיד”: אסף שלזינגר ז"ל והקציצות שאהב בשישי "הפרטיטורה של 'קיץ' הייתה בווסט, לצד הרימונים": אורי בר – אור ז"ל ונקניק השוקולד שאהב ״מי שמפחד לא מאמין״: בן בנימין כהן ז"ל וקציצות הערוק של שישי קריית מלאכי: צעירה נפלה מגובה של כ – 7 מטרים – פונתה במצב בינוני לאסותא אשדוד תנועת הרכבות בין תל אביב ההגנה ללוד הופסקה זמנית בעקבות חפץ חשוד 06:29 בבסיס זיקים: פורום המטכ״ל עמד דקת דומייה לזכר קורבנות 7 באוקטובר הנגב: כ־14 ק״ג חשיש נתפסו ברכב סמוך לצומת שוקת – תושב לקייה נעצר ״מי ידע שכדי לחיות לא מספיק לב אחד״: בר זהר ז"ל ופסטת הרוזה שאהבה רמלה: הולכת רגל כבת 30 נפגעה מרכב בצומת הקרח – מצבה קשה 150 זמרים ונגנים, שתי אופרות בערב אחד: הפקת הענק מגיעה לירושלים, פתח תקווה וראשון לציון כפר סבא: פעוט בן 11 חודשים הובא למאיר עם חבלה – 3 סייעות נעצרו בחשד להתעללות ניצל מהתופת בעוטף ואיבד את בנו בן ה – 17: איציק רוזנברג מצא במוזיקה דרך להמשיך לחיות 2,500 איש בעצרת הזיכרון בעוטף: "752 תינוקות נולדו באשכול מאז 7 באוקטובר" עם הזריחה מול חומות ירושלים: עשרות אלפים השתתפו בתפילת הלל בגיא בן הינום שלוש שנים ל – 7 באוקטובר: דגלי ישראל ומד״א הורדו לחצי התורן בבנק הדם ברמלה האיגוד הישראלי למדעי המחשב יושק בבאר שבע – אמנון שעשוע ירצה על עתיד ה – AI

פרשת השבוע: יתרו – למה לעשות? כי אני אמרתי!

בפרשתנו אנו קוראים את עשרת הדברות – יסודותיה של היהדות. הבה נתבונן בתהליך שעובר העם עד למעמד הר סיני.

פעם הגיעה לאוזניו של נפוליון שמועה – קבוצת חיילים מאחת הפלוגות יוצאת בכל לילה לבלות באחד מבתי המרזח באזור. נפוליאון החליט שהוא צריך לראות במו עיניו את המחדל. לבש בגדים פשוטים, התיישב בבית המרזח וחיכה לבואם של החיילים.

ואכן בשעה אחת בלילה החלו החיילים להיכנס בזה אחר זה ולשתות עד כדדי שכרות. לפנות בוקר צעק אחד החיילים: “חברה, חייבים לחזור לבסיס!” וכולם קמו ורצו לכיוון הבסיס. אבל מרוב שכרות נפלו בדרך ונרדמו זה אחר זה. נפוליון עקב אחריהם. הוא עצר ליד האחרון, שנפל ונרדם סמוך מאוד לבסיס, התכופף אליו וסימן לו סימן על הכובע. בבוקר הגיע נפוליון לבסיס, וקרא לחיילים למסדר. ממקום עומדו ראה את הסימן על כובעו של החייל, קרא לו ושאל: “היכן היית הלילה?” והחייל ענה: “הייתי איפה שכולם היו”. “ואיפה היו כולם?” חקר נפוליון. לא נותרה לו ברירה, והוא הודה שהם הלכו לבלות. נפוליון כעס מאוד וציווה להושיבו בכלא. החייל המסכן פנה לנפוליון ואמר: “יש לי שאלה. אני יודע שכבודו יסודי מאוד, וודאי עקב אחרינו. אני בטוח שכבודו ראה שאני הגעתי הכי קרוב למחנה לפני שנפלתי, ולמה בחר דווקא בי?” ענה לו נפוליון: “אתה צודק. אכן ראיתי שאתה נפלת הכי קרוב, אבל ראיתי שכולם נפלו כשפניהם לכיוון המחנה, ואילו אתה – נפלת כשגבך למחנה והראש לכיוון בית המרזח, הדבר מוכיח היכן המחשבה שלך נמצאת…”

▪▪▪

בפרשתנו אנו קוראים את עשרת הדברות – יסודותיה של היהדות. הבה נתבונן בתהליך שעובר העם עד למעמד הר סיני. עם ישראל יוצא ממצרים אחרי מאתיים ועשר שנות גלות. משה רבנו מכין את בני ישראל שהם יחוו בקרוב התגלות אלוקית, והם סופרים ארבעים ותשעה יום בציפייה דרוכה, מחכים לרגע הגדול בהיסטוריה. והרגע מגיע. קול השופר הולך ומתחזק. ההר אפוף עשן. היקום שותק. נשמע רק קולו האדיר של הבורא. ומה אלוקים בוחר להגיד לעמו הנבחר באותו מעמד נשגב? “לא תרצח”, “לא תגנוב”, “לא תחמוד” – כללים פשוטים מאוד.

לכאורה תוכן ההתגלות מאכזב למדי – לשם מה היה כל המתח הגדול הזה? רק כדי להזכיר לנו כללי מוסר אלמנטריים, פשוטים כל כך? אלא שטמון כאן מסר עמוק. הקב”ה אומר לבני ישראל: “אם אתם רוצים לקיים את כללי המוסר האלו בצורה אמתית, דעו שהקיום שלהם אינו יכול להישען על התובנה האנושית. האדם מטבעו איננו אובייקטיבי. במקרים מסוימים הרגש משתלט על השכל, והשכל מספק תירוצים לרוב, מדוע הפעם מתר לחרוג מן הכלל (אתם ודאי מכירים אמירות, כגון: “ההוא – מצווה לגנוב ממנו”, או “זה לא נקרא גניבה”). לכן, הקיום של כללי המוסר חייב לבוא כהמשך ל”אנכי ה’ אלוקיך” – קבלת עול מלכות שמים. כל המוסר שידעתם עד עכשיו הוא מוסר אנושי, ולכן הוא נתון לשינויים ולפרשנויות. אני רוצה שהמוסר שלכם יהיה מוסר אלוקי שממנו אי אפשר לזוז”.

▪▪▪

ועוד רעיון יפה בנוגע לעשרת הדברות – הדיברות חקוקות על שני לוחות. הלוח הימני עוסק במצוות שבין אדם לאלוקים והלוח השמאלי – במצוות שבין אדם לחברו. הלוח הימני מתחיל במצוות שבמחשבה “אנכי ה’ אלוקיך” ומסתיים במצוות שבמעשה – “זכור את יום השבת” וכבד את אביך ואת אמך”. הלוח השמאלי מתחיל במצוות שבמעשה – “לא תרצח”, “לא תגנוב”, ומסתיים במצווה שבמחשבה – “לא תחמוד”. מכאן נלמד מסר חשוב – במצוות שבין אדם לאלוקים יש לנו נטייה לחשוב שהעיקר הוא המחשבה, “אני יהודי בלב, למי אכפת אם אני שומר שבת בפועל?” באה התורה ואומרת: דע ש”אנוכי ה’ אלוקיך” בא לידי ביטוי ב”זכור את יום השבת”. ולעומת זאת, במצוות שבין אדם לחברו – אנו נוטים לחשוב שהעיקר הוא המעשה, “אבל מה אכפת לחבר שלי מה אני חושב עליו?” באה התורה ואומרת: דע לך שהציווי “לא תרצח” בא לידי ביטוי ב”לא תחמוד”…

יהי רצון שנראה תמיד מעלת חברינו ולא חסרונם, ונזכה ללמוד וללמד, לשמור ולעשות.

זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.

צילום: ארכיון

דילוג לתוכן