המקדש שבלב: גם לאחר שהמשכן, בית ראשון ובית שני שנחרבו, מוטלת עלינו החובה והזכות להחיות את המשכן בתוך החיים האישיים, המשפחתיים והלאומים של האומה הקדושה שלנו.
התחבטו המפרשים בשאלה מתי נאמרו פרשיות תרומה – תצווה. האם נאמרו בסדר הכרונולוגי של הפרשות, כאשר משה רבנו היה בהר סיני, או שנאמרו לאחר פרשת כי תשא – לאחר חטא העגל. משמעות הדברים שחלק מהמפרשים ובכללם ר׳ יהודה הלוי בספר הכוזרי מבארים, כי חטא העגל, כביכול, הביע את אי יכולתו של עם ישראל להכיל את עבודת ה' ללא אמצעי מוחש, קושי אמיתי שקיים בתור נבראים גשמיים, לעבוד ולהיכנע לדבר לא נתפס ונראה בעין הגשמית. כתוצאה מקושי זה הקב"ה נתן לעם, את ההנהגה של המשכן ועבודת הקרבנות בבית המקדש כדי למלא את החיסרון ולעבוד את ה׳ בבית ממשי עם כלים, כרובים וארון ה׳.
אך פירוש נוסף מדברי האלשיך הקדוש מלמד אותנו אחרת. רבי משה אלשיך מסביר כי הקב"ה רצה שמעמד הר סיני לא ימוש מתודעת עם ישראל ולכן ציווה לעשות את המשכן שיהווה את מרכז החיים וישמש כלב באומה אשר יחיה את כל האיברים והתודעות השכליות והרגשיות ומתוכם אל מרכזי החיים של האומה הישראלית. אם כן, לפי פירוש זה, מעשה המשכן אינו ביטוי לנפילה של חטא העגל, אלא המשכיות טבעית של מתן תורה דרך מעשה המשכן. ממשיך האלש"ך הקדוש ואומר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". לא נאמר בתוכו (של המשכן) אלא בתוכם – בתוך בני ישראל. ללמדך, שגם לאחר שהמשכן, בית ראשון ובית שני שנחרבו, מוטלת עלינו החובה והזכות להחיות את המשכן בתוך החיים האישיים, המשפחתיים והלאומים של האומה הקדושה שלנו – עם ישראל. אך כיצד ניתן לעשות זאת? הגמרא מלמדת אותנו שכל העוסק בהלכות חטאת, עולה, זבח ומנחה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריבן. זו עבודה בתודעה השכלית – לימוד התורה.
אפשר למצוא עבודה זו גם במבנה ההרגשי: כבפיוט של ר׳ אלעזר אזכרי "בלבבי משכן אבנה להדר כבודו" כלומר שהלב והרגש – כוחות האדם שואפים אל הדבקות והקרבה לריבונו של עולם עד שהאדם חווה וחי את חייו כשהוא עצמו משכן ה' שכל איבריו וחייו מוקדשים לקרבה להקב"ה בבחינת "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום".
* הכותב הרב שלמה לוי ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון ונשיא הגרעין התורני ראשון לציון.
קבוצת ערים
- אופקים
- אור יהודה
- אזור
- אילת
- אשדוד
- אשקלון
- באר יעקב
- באר שבע
- בית שמש
- בת ים
- גבעת שמואל
- גבעתיים
- גדרה
- גן יבנה
- גני תקווה
- דימונה
- הערבה
- הרצליה
- חולון
- יבנה
- יהוד מונוסון
- יהודה ושומרון
- ים המלח
- ירוחם
- ירושלים
- כפר סבא
- מודיעין מכבים רעות
- מועצות - עוטף עזה
- מזכרת בתיה
- מצפה רמון
- נס ציונה
- נתיבות
- נתניה
- סביון
- עומר / מיתר
- ערד
- פתח תקווה
- קריית אונו
- קריית גת
- קריית עקרון
קטגוריות
זכויות יוצרים: המערכת משקיעה מאמצים רבים באיתור בעלי זכויות היוצרים בתכנים המופצים ברבים. במידה ופורסמה מדיה שבעליה אינו ידוע, השימוש נעשה לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות, ניתן לפנות אלינו לצורך הוספת קרדיט או הסרת התוכן.
